עם עובד
הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית שנוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
 | |
 | |
| דוכן הוצאת עם עובד בשבוע הספר בירושלים | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים | ההסתדרות הכללית, ברל כצנלסון |
| תקופת הפעילות | 1942–הווה (כ־82 שנים) |
| מיקום המטה | תל אביב |
| משרד ראשי | תל אביב |
| ענפי תעשייה | הוצאה לאור |
| מוצרים עיקריים | סיפורת, ספרי עיון, שירה, ספרות ילדים |
| מנכ"ל | חניטל סויסה |
|
www | |
מאז הקמתה פרסמה "עם עובד" למעלה מ-5,000 כותרים, והיא מוציאה מדי שנה כ-100 כותרים חדשים ו-250 הוצאות מחודשות. סמל ההוצאה עוצב בידי ירחמיאל שכטר.[1][2]
היסטוריה
עריכהעם עובד בראשיתה
עריכההוצאת "עם עובד" הוקמה על פי חזונו של ברל כצנלסון, לפיו הפועל העברי הוא אדם הטרוד בחיי היום-יום, אך גם בעל שאיפה להרחבת השכלתו. על ההסתדרות לסייע לפועל לבנות את ארון הספרים שלו, שיהיה עשיר בתוכן איכותי, במחיר שווה לכל נפש ותוך בחירה מושכלת של הכותרים. ההוצאה גם נתפסה כחוליה חשובה בברית בין "מעמד הפועלים" ל"אינטליגנציה"; ברית שעמדה בבסיס התפיסה של תנועת העבודה. ההוצאה החלה דרכה כהוצאת דבר שהייתה מסונפת לעיתון "דבר". בעיצומה של מלחמת העולם השנייה כצנלסון, בתמיכת ראשי מפא"י וההסתדרות, הקים הוצאת ספרים גדולה ועצמאית. מפא"י וההסתדרות הבטיחו שלכצנלסון יהיו חופש בחירה ועצמאות ניהולית. על אף התנגדות מפלגות השמאל, החליטה מועצת ההסתדרות בינואר 1941 להקים הוצאת ספרים של ההסתדרות ובחרה בכצנלסון כעורך היחיד שלה[3].
כצנלסון ראה בהוצאת הספרים כלי חשוב בעיצוב דמותה ותרבותה של החברה העברית[4]. לדבריו, "עם עובד" היא צלע חיונית של ההסתדרות: "כפי שחברת העובדים אחראית להקמת הארץ, אחראית 'עם עובד' לתרבותו של העם". עבור כצנלסון היו לעם עובד גם מטרות לשיקום התרבות העברית והיהודית. מטרה נוספת - סיוע לסופרים יהודים ממעמד הפועלים, בעיקר עקב צפייתו, שנים רבות לפני כן, במאמצי הקיום של יוסף חיים ברנר[4].
רגע קט עלה בידי להכניס את ההסתדרות - בידיעתה או שלא בידיעתה - לא למפעל מו"לי בלבד, כי אם באחריות לגורלה של הספרות העברית ולמצב עבודתו של הסופר העברי.
ב-1 באפריל 1942, ערב פסח, פורסם ב"דבר" עלון-המידע הראשון של "עם עובד". עם כינונה, היו להוצאה שלוש סדרות-ספרים, או "ספריות" (כפי שכונו אז): "לילד", "שחרות" (לנוער) ו"לדור" (למבוגרים). מתוכן "לילד" ו"שחרות" (בעריכת ברכה חבס) עסקו בהוצאת ספרים "חינוכיים", שתפקידם היה להבנות את הערכים הרצויים של ציונות וסוציאליזם לנוער. לא הערך הספרותי עמד בראש הקריטריונים להוצאת ספר בספריות אלה אלא הערך החינוכי. החוקרת אניטה שפירא מציינת שרק טעמו הטוב של ברל כעורך מנע את הפיכת ספריות אלה לספרות מגויסת של ממש[5]. מאידך, ספריית "לדור" התמקדה בהוצאת ספרות מקור איכותית בעיקר משל דור סופרי תנועת העבודה וההתיישבות העובדת כאהרן אברהם קבק, דוד מלץ, חיים הזז, יהודה בורלא, זלמן שניאור, דבורה בארון, גרשון שופמן, ישראל זרחי ואף נתן אלתרמן שהתחבב על כצנלסון למרות רקעו השונה וידידים אישיים של כצנלסון כמשה בילינסון ושלמה לביא[6]. כצנלסון ביקש גם "להציל" (כדבריו) את ספרי ביאליק, טשרניחובסקי ועגנון מידיו של זלמן שוקן ולמכרם לציבור הרחב במחיר נמוך, דבר שלא עלה בידו[7]. מספר התרגומים היה קטן וכלל בעיקר ספרי עיון והגות ופחות ספרות יפה[6]. בין ספרי העיון הראשונים שיצאו בעם עובד היו "היהודים ברוסיה הסובייטית" של יעקב לשצ'ינסקי, כתבי האידאולוגים המרכזיים של הציונות הסוציאליסטית דב בורוכוב ונחמן סירקין ו"נפתולי עם האמת", הביוגרפיה של מהטמה גאנדי. יוצאים מן הכלל בתחום התרגום היו ספרי יצחק בשביס-זינגר וצ'כוב.
"עם עובד" הוציאה ספרייה נוספת - סדרה מיוחדת בשם "מן המוקד", שהתרכזה באירועי מלחמת העולם השנייה, ועסקה בנושאים, כמו: לונדון בתקופת הבליץ ו"מכתבים מן הגטאות", של המחתרת היהודית ו"החלוץ"[8]. כעורך, הצהיר כצנלסון: "לא קיבלתי על עצמי לספק מה שהקהל דורש, אלא מה שלפי הכרתי דרוש לקהל."[9] ההוצאה הקפידה על איכות גבוהה של הדפסה ולשון, וכצנלסון הנהיג ניקוד חלקי שיטתי על מנת להפוך את הכתוב לנגיש וקריא[10].
בשנה הראשונה לקיומה, הוציאה "עם עובד" לאור 36 ספרים. הספר הראשון שיצא לאור היה אנתולוגיה היסטורית-ספרותית בשם "ספר הגבורה" ומיד אחריו יצא "מעשים ומגמות", שהיה סיכום חלקי של ירח העיון שיזם כצנלסון ברחובות ב-1941. ההוצאה פיתחה מפעל מנויים ובשנת הפעילות המלאה הראשונה שלה, 1942-1943, הופצו 150,000 עותקים מספריה, וזאת ליישוב שמנה 450,000 איש בלבד[11].
לאחר מותו של כצנלסון ב-1944 עברה עם עובד שורה של עורכים אשר שינו אט-אט את אופייה והרחיבו את סוגי הספרות שהוציאה. ספריית "לדור" הפכה ל"ספרייה לעם", שהצליחה עם השנים לשמור על העיקרון של "בניית ארון הספרים של העם" ויצאו בה לאור עד ימינו מאות ספרי מופת, תוך איזון בין ספרות מקור וספרות תרגום. "הספרייה לעם" היא המפעל הספרותי הוותיק ביותר במדינת ישראל.
משנות החמישים ואילך
עריכהבשנת 1956, לאחר 14 שנות פעילות והוצאה לאור של יותר מ-600 כותרים, נקלע ההוצאה לקשיים כלכליים ובוצעו קיצוצים במספר העובדים[12]. בשנת 1957 מונה משה שרת לראש ההוצאה[13].
בשנת 1956, התמזגה הוצאת "ילקוט" של מועצת פועלי חיפה עם "עם-עובד"[14].
בשנים 1994-2014 השתתפה "עם עובד" בפיתוח וייצור משחקי מחשב לילדים יחד עם חברת קומפדיה. הסדרה הייתה מבוססת על הדמות "איתמר" מאת הסופר דויד גרוסמן, המשחק המפורסם בסדרה היה "איתמר מטייל על הקירות".[15]
בשנת 2002 חגגה ההוצאה 60 להיווסדה במבצע משותף עם רשת סטימצקי, בו קהל הקוראים הוזמן לבחור את ששת הספרים האהובים עליו בכל הזמנים.[16] הספרים שנבחרו והוצאו מחדש תחת הכותרת "6 הנבחרים": "רומן רוסי" מאת מאיר שלו[17], "התפסן בשדה השיפון", מאת ג'רום דייוויד סלינג'ר[18], "אהבה בימי כולרה" ו"מאה שנים של בדידות" מאת גבריאל גרסיה מארקס[19], "חצוצרה בואדי" מאת סמי מיכאל, ו"הנסיך הקטן" מאת אנטואן דה סנט־אכזופרי[20].
בשנים 2000-2011 כיהן כמנכ"ל ההוצאה ירון סדן.[21] בדצמבר 2011 נבחר יעקב בריי למנכ"ל הוצאת עם עובד.[22] הליך מינויו והיותו קצין משטרה לשעבר, עוררו מחלוקת והביאו להתפטרותו של יו"ר מועצת המנהלים של ההוצאה, רוני פיינשטיין,[23] לפרישתה של העורכת והמתרגמת אילנה המרמן ולמחאה של עורכים נוספים.[24][25]
בקיץ 2014 נקלעה ההוצאה לקשיים, בעקבות חוב גדול של רשת סטימצקי שלא שולם[26], ויישום חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל.[27] רק לאחר בקשת פירוק נגד סטימצקי היא שילמה את החוב.[28]
באוקטובר 2015 מונתה חניטל סויסה למנכ"לית ההוצאה.[29]
סדרות ספרים וכתבי עת
עריכהלהוצאה שתי סדרות בולטות, בהם ספרים מתורגמים וספרי מקור, שנמכרות בחנויות הספרים:
- ספריה לעם, סדרה של סיפורת, שבמסגרתה יוצאים לאור 12 ספרים בשנה. הסדרה החלה לצאת לאור באפריל 1958[30], וזוכה להצלחה רבה.[31]
- ספרית אפקים, סדרה של ספרי עיון. הסדרה החלה לצאת לאור בנובמבר 1969.[32] מאז שנת 2023 עורך סדרה זו הוא ד"ר אבי שילון.
סדרות בולטות בעבר כללו את:
- מועדון ספריית דן חסכן שיצאה בין שנת 1963 ועד שלהי שנות ה-80, בסדרה יצאו 160 ספרי ילדים, בהן קלאסיקות רבות. עורכי הסדרה היו ט. כרמי, חיים באר ונירה הראל.[33]
- עם עובד - מדע בדיוני סדרה בה התפרסמו כמה מהתרגומים המוכרים ביותר לספרות מדע בדיוני, כגון "מבחר הסיפורת הבדיונית", סדרת "חולית", ועוד.[34]
- הסדרות "לדור", "שחרות" ו"מן המוקד" שיצאו עם הקמת ההוצאה, החל מ-1942[35], אחר כך אחדו לתוך סדרות אחרות.
הוצאת "עם עובד" הוציאה לאור גם כתבי עת:
- "אלפיים", כתב עת רב-תחומי לעיון, הגות וספרות.
- "רבעון לכלכלה".
לקריאה נוספת
עריכה- ג. קרסל, 'הוצאת הספרים "עם עובד" – במלאת ארבעים שנה לראשית פעילותה הסדירה', שנתון הספר היהודי 40 (1982/3), 67–75.
- ספרי עם עובד: קטלוג כללי תש"א–תשנ"ח, 1941–1997; הקטלוג לשנים 1941–1982 הוכן בידי איזה וג. קרסל, הקטלוג לשנים 1983–1991 הוכן בידי יעקב דן ועדנה צחור, הקטלוג לשנים 1992–1997 הוכן בידי עדנה צחור, תל אביב: עם עובד, תשנ"ט 1998.
- אניטה שפירא, ברל, עם עובד 1980, כרך ב, עמ' 646–663.
- נירה הראל, "הסופר והמו"ל", מאזנים, ס"ז (2), 1992, עמ' 26–27. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- מוטי נייגר, "שנות הארבעים והחמישים והלאה: הוצאת ספרים מפלגתיות-אידאולוגיות – הוצאות הספרים של תנועות הפועלים ("עם עובד", "הקיבוץ המאוחד" ו"ספריית פועלים") ותפקידן בהתגבשות התרבות הישראלית", בספר: מוציאים לאור כמתווכי תרבות: היסטוריה תרבותית של מאה שנות מו"לות עברית בישראל (2010-1910), ירושלים: הוצאת מן, 2017, עמ' 255–406.
קישורים חיצוניים
עריכה
עם עובד (הוצאת ספרים), דף שער בספרייה הלאומית
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: לצמצם, לשלב קישורים חשובים כהערות שוליים.
אתר האינטרנט הרשמי של עם עובד- ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, לקורא העברי, דבר, 1 באפריל 1942
- "עם עובד" לתקופת השנה, דבר, 19 באפריל 1943, המשך, המשך, המשך, המשך
- מאת "עם עובד", דבר, 20 באוגוסט 1944 (בשבעה למות ברל כצנלסון)
- "עם עובד" לשנתו הרביעית, דבר, 28 במרץ 1945
- ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל: הוצאת ספרים "עם עובד", דבר, 27 במרץ 1947 (רשימת ספרים)
- ג. קרסל, "עם עובד" (סקירת-סיכום במלאת חמש שנים לקיום ההוצאה), דבר, 4 באפריל 1947, המשך, 25 באפריל 1947
- יהודה בורלא, מפעל רב תנופה, דבר, 15 באפריל 1955
- נבחרה הנהלת "עם עובד", דבר, 7 באוקטובר 1957
- "עם עובד" מרחיבה היקף פעולותיה, דבר, 14 באוגוסט 1958
- "עם עובד" מרחיב מסגרתו, דבר, 18 בפברואר 1960
- אליעזר פרי – מנהל "עם עובד", דבר, 12 במרץ 1963
- משה גוטה, ספר המאה של הוצאת ילקוט, דבר, 15 בספטמבר 1963
- ארנה שילה, לפני תנופה חדשה, דבר, 8 בינואר 1965
- "תרבות וחינוך" התמזגה עם "עם עובד", דבר, 7 במאי 1971
- הוועד-הפועל יציין מלאת 30 שנה ל"עם עובד", דבר, 5 באוקטובר 1972
- משק העובדים – מסד לעצמאות כלכלית: מו"לות תרבות וחינוך, דבר, 20 בספטמבר 1978
- לאה דובב, על מהוגנות ועל טעם, דבר, 13 באוקטובר 1978 (ריאיון עם עורכי ההוצאה אברהם יבין ואהוביה מלכין)
- ל"עם עובד" ספר לכל אחד ואחד, דבר, 24 ביוני 1980
- זהר שביט, מנוף ליצירתנו הרוחנית, להשכלתנו ולעילוי חיינו, במחיר שווה לכל נפש, באתר הארץ, 1 ביוני 2012
- טל כרמון ואסף צבי, אליטיזם להמונים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 11 באוגוסט 2017
- כרמית ספיר ויץ, מנכ“לית "עם עובד" על המשבר בענף: “התחושות קשות, אבל אני עוד לא מיואשת", באתר מעריב אונליין, 17 ביוני 2019
הערות שוליים
עריכה- ^ עומר בינדר, ירחמיאל שכטר – המנהל הנשכח של "בצלאל החדש", אאא בית לטיפוגרפיה עברית, 15 במרץ 2020
- ^ תעלומת הלוגו האובד של "עם עובד", בית אריאלה
- ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 630.
- ^ 1 2 3 אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 647.
- ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 650.
- ^ 1 2 אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 651.
- ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 648–649.
- ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 669.
- ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 652.
- ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 655.
- ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 662–663.
- ^ מ. מייזלס, "עם עובד" אינו מתחסל, מעריב, 18 במאי 1956
ש. שלום, שינויים ב"עם עובד", דבר, 8 ביוני 1956 - ^ בועד הפועל של ההסתדרות: מ. שרת בראש "עם עובד", דבר, 4 במרץ 1957
מ. שרת: יורחב היקפה של הספריה לעם של "עם עובד", דבר, 19 ביוני 1960 - ^ "ילקוט" התמזגה עם "עם עובד", דבר, 16 בפברואר 1959
הוצאת "ילקוט" מציינת התמזגותה עם "עם-עובד", דבר, 14 ביוני 1959 - ^ חגית מהלא, בין קירות המחשב, באתר גלובס, 7 במאי 2009
תמר רותם, מדוע הספרים האלקטרוניים לילדים עדיין לא תפסו בארץ?, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2014
- ^ שירי לב-ארי, הוצאת עם עובד חוגגת 60 להיווסדה, באתר הארץ, 8 בינואר 2002
- ^ רומן רוסי - 6 הנבחרים - מאיר שלו
- ^ התפסן בשדה השיפון - מהדורה מחודשת - 6 הנבחרים # - ג'.ד. סלינג'ר
- ^ אהבה בימי כולרה, באתר www.am-oved.co.il
- ^ ספרים לפסח: למי לתת מה?, באתר ynet, 10 באפריל 2003
- ^ מיה סלע ועידו בלאס, מנכ"ל עם עובד, ירון סדן, עוזב את תפקידו, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2011
- ^ מיה סלע, חוק וספר: מנכ"ל עם עובד ג'קי בריי עונה למבקרים, באתר הארץ, 25 באפריל 2012
- ^ מיה סלע, מנכ"ל עם עובד הבא: קצין משטרה לשעבר, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2011
- ^ מיה סלע, אילנה המרמן פורשת מעם עובד בעקבות מינויו של קצין משטרה לשעבר למנכ"ל, באתר הארץ, 3 בינואר 2012
- ^ מיה סלע, עורכים בעם עובד מסתייגים ממינוי בריי, באתר הארץ, 5 בינואר 2012
- ^ עדי דברת-מזריץ, מודן, עם עובד ואופוס הגישו בקשת פירוק נגד סטימצקי: חייבת לנו 7.5 מ' ש', באתר TheMarker, 30 ביוני 2014
יניב מגל, סטימצקי בדרך להקפאת הליכים, באתר גלובס, 9 ביוני 2014 - ^ מיה סלע, מלחמת ההישרדות של הוצאת עם עובד, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2014
- ^ עדי דברת-מזריץ, אחרי שפנו לביהמ"ש בבקשת פירוק: סטימצקי שילמה למו"לים את החוב, באתר TheMarker, 2 ביולי 2014
- ^ רן בוקר, מנכ"לית חדשה להוצאת עם עובד, באתר ynet, 13 באוקטובר 2015 גילי איזיקוביץ, "חניטל סויסה בהוצאת עם עובד זאת סנסציה": המנכ"לית החדשה מתכוונת לשווק אליטיזם להמונים, באתר הארץ, 21 בינואר 2016
- ^ יהודה בורלא, מפעל רב תנופה, דבר, 15 באפריל 1955
- ^ שלמה גרודזנסקי, ספרי כיס, דבר, 6 בינואר 1961
1.4 מיליון ספרים הפיצה "הספריה לעם", דבר, 22 באפריל 1964
100 ספרים ב"ספריה לעם", דבר, 6 בספטמבר 1966
יורם פרי, ספר טוב וזול לימי מיתון, דבר, 5 בפברואר 1967 - ^ "ספריית אפקים" - סידרה חדשה של "עם עובד", דבר, 27 באוגוסט 1969
עלי מוהר, ספריית "אפקים" של "עם עובד", דבר, 5 בדצמבר 1969
בנימין אליאב, סדרת 'אפקים' – שלב חדש, דבר, 15 בפברואר 1971 - ^ איתמר לוי, דן חסכן
- ^ בועז כהן, חיים בכוכב אחר: למה כמעט לא מוציאים ספרי מדע בדיוני בארץ?, באתר TheMarker, 22 בדצמבר 2011
- ^ ידיעות נוספות על פעולת "עם עובד", דבר, 3 באפריל 1942
"מן המוקד": ספריה חדשה ב"עם עובד", דבר, 16 בספטמבר 1942
ספריה חדשה ל"עם עובד", דבר, 24 בספטמבר 1942)
ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל - הוצאת "עם-עובד": "לדור" ו"שחרות" לשנתן השלישית, דבר, 1 בספטמבר 1944
