עם עובד

הוצאה לאור ישראלית
(הופנה מהדף הוצאת עם עובד)

הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

הוצאת ספרים עם עובד בע"מ
לוגו החברה
דוכן הוצאת עם עובד בשבוע הספר בירושלים
דוכן הוצאת עם עובד בשבוע הספר בירושלים
נתונים כלליים
מייסדים ההסתדרות הכללית, ברל כצנלסון
תקופת הפעילות 1942–הווה (כ־82 שנים)
מיקום המטה תל אביב
משרד ראשי תל אביב
ענפי תעשייה הוצאה לאור
מוצרים עיקריים סיפורת, ספרי עיון, שירה, ספרות ילדים
מנכ"ל חניטל סויסה
 
www.am-oved.co.il
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל

הוצאת עם עובד חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.

מאז הקמתה פרסמה "עם עובד" למעלה מ-5,000 כותרים, והיא מוציאה מדי שנה כ-100 כותרים חדשים ו-250 הוצאות מחודשות. סמל ההוצאה עוצב בידי ירחמיאל שכטר.[1][2]

היסטוריה עריכה

עם עובד בראשיתה עריכה

הוצאת "עם עובד" הוקמה על פי חזונו של ברל כצנלסון. לפיו הפועל העברי הוא אדם הטרוד בחיי היום-יום, אך גם בעל שאיפה להרחבת השכלתו. על ההסתדרות לסייע לפועל לבנות את ארון הספרים שלו, שיהיה עשיר בתוכן איכותי, במחיר שווה לכל נפש ותוך בחירה מושכלת של הכותרים. ההוצאה גם נתפשה כחוליה חשובה בברית בין "מעמד הפועלים" ל"אינטליגנציה": ברית שעמדה בבסיס התפיסה של תנועת העבודה. ההוצאה התחילה בהוצאת דבר שהייתה מסונפת לעיתון "דבר". בעיצומה של מלחמת העולם השנייה כצנלסון, בתמיכת ראשי מפא"י וההסתדרות, הקים הוצאת ספרים גדולה ועצמאית. ניתנה הבטחה של מפא"י וההסתדרות שלכצנלסון יהיו חופש בחירה ועצמאות ניהולית. על אף התנגדות מפלגות השמאל, החליטה מועצת ההסתדרות בינואר 1941 להקים הוצאת ספרים של ההסתדרות ובחרה בכצנלסון כעורך היחיד שלה[3].

כצנלסון ראה בהוצאת הספרים כלי חשוב בעיצוב דמותה ותרבותה של החברה העברית[4]. לדבריו, "עם עובד" היא צלע חיונית של ההסתדרות, "כפי שחברת העובדים אחראית להקמת הארץ, אחראית "עם עובד" לתרבותו של העם." עבור כצנלסון היו לעם עובד גם מטרות לשיקום התרבות העברית והיהודית. מטרה נוספת - סיוע לסופרים יהודים ממעמד הפועלים, בעיקר עקב צפייתו, שנים רבות לפני כן, במאמצי הקיום של יוסף חיים ברנר[4].

רגע קט עלה בידי להכניס את ההסתדרות - בידיעתה או שלא בידיעתה - לא למפעל מו"לי בלבד, כי אם באחריות לגורלה של הספרות העברית ולמצב עבודתו של הסופר העברי.

ברל כצנלסון, מתוך מכתב לדוד זכאי[4]

ב-1 באפריל 1942, ערב פסח, פורסם ב"דבר" עלון-המידע הראשון של "עם עובד". עם כינונה, היו להוצאה שלוש סדרות-ספרים, או "ספריות" (כפי שכונו אז): "לילד", "שחרות" (לנוער) ו"לדור" (למבוגרים). מתוכן "לילד" ו"שחרות" (בעריכת ברכה חבס) עסקו בהוצאת ספרים "חינוכיים", שתפקידם היה להבנות את הערכים הרצויים של ציונות וסוציאליזם לנוער. לא הערך הספרותי עמד בראש הקריטריונים להוצאת ספר בספריות אלה אלא הערך החינוכי. החוקרת אניטה שפירא מציינת שרק טעמו הטוב של ברל כעורך מנע את הפיכת ספריות אלה לספרות מגויסת של ממש[5]. מאידך, ספריית "לדור" התמקדה בהוצאת ספרות מקור איכותית בעיקר משל דור סופרי תנועת העבודה וההתיישבות העובדת כאהרן אברהם קבק, דוד מלץ, חיים הזז, יהודה בורלא, זלמן שניאור, דבורה בארון, גרשון שופמן, ישראל זרחי ואף נתן אלתרמן שהתחבב על כצנלסון למרות רקעו השונה וידידים אישיים של כצנלסון כמשה בילינסון ושלמה לביא[6]. כצנלסון ביקש גם "להציל" (כדבריו) את ספרי ביאליק, טשרניחובסקי ועגנון מידיו של זלמן שוקן ולמכרם לציבור הרחב במחיר נמוך, דבר שלא עלה בידו[7]. מספר התרגומים היה קטן וכלל בעיקר ספרי עיון והגות ופחות ספרות יפה[6]. בין ספרי העיון הראשונים שיצאו בעם עובד היו "היהודים ברוסיה הסובייטית" של יעקב לשצ'ינסקי, כתבי האידאולוגים המרכזיים של הציונות הסוציאליסטית דב בורוכוב ונחמן סירקין ו"נפתולי עם האמת", הביוגרפיה של מהטמה גאנדי. יוצאים מן הכלל בתחום התרגום היו ספרי יצחק בשביס-זינגר וצ'כוב.

"עם עובד" הוציאה ספרייה נוספת - סדרה מיוחדת בשם "מן המוקד", שהתרכזה באירועי מלחמת העולם השנייה, ועסקה בנושאים, כמו: לונדון בתקופת הבליץ ו"מכתבים מן הגטאות", של המחתרת היהודית ו"החלוץ"[8]. כעורך, הצהיר כצנלסון: "לא קיבלתי על עצמי לספק מה שהקהל דורש, אלא מה שלפי הכרתי דרוש לקהל."[9] ההוצאה הקפידה על איכות גבוהה של הדפסה ולשון, וכצנלסון הנהיג ניקוד חלקי שיטתי על מנת להפוך את הכתוב לנגיש וקריא[10].

בשנה הראשונה לקיומה, הוציאה "עם עובד" לאור 36 ספרים. הספר הראשון שיצא לאור היה אנתולוגיה היסטורית-ספרותית בשם "ספר הגבורה" ומיד אחריו יצא "מעשים ומגמות", שהיה סיכום חלקי של ירח העיון שיזם כצנלסון ברחובות ב-1941. ההוצאה פיתחה מפעל מנויים ובשנת הפעילות המלאה הראשונה שלה, 1942-1943, הופצו 150,000 עותקים מספריה, וזאת ליישוב שמנה 450,000 איש בלבד[11].

לאחר מותו של כצנלסון ב-1944 עברה עם עובד שורה של עורכים אשר שינו אט-אט את אופייה והרחיבו את סוגי הספרות שהוציאה. ספריית "לדור" הפכה ל"ספרייה לעם", שהצליחה עם השנים לשמור על העיקרון של "בניית ארון הספרים של העם" ויצאו בה לאור עד ימינו מאות ספרי מופת, תוך איזון בין ספרות מקור וספרות תרגום. "הספרייה לעם" היא המפעל הספרותי הוותיק ביותר במדינת ישראל.

משנות החמישים ואילך עריכה

בשנת 1956, לאחר 14 שנות פעילות והוצאה לאור של יותר מ-600 כותרים, נקלע ההוצאה לקשיים כלכליים ובוצעו קיצוצים במספר העובדים[12]. בשנת 1957 מונה משה שרת לראש ההוצאה[13].

בשנת 1956, התמזגה הוצאת "ילקוט" של מועצת פועלי חיפה עם "עם-עובד"[14].

בשנים 1994–2014 השתתפה "עם עובד" בפיתוח וייצור משחקי מחשב לילדים יחד עם חברת קומפדיה. הסדרה הייתה מבוססת על הדמות "איתמר" מאת הסופר דויד גרוסמן, המשחק המפורסם בסדרה היה "איתמר מטייל על הקירות"[15].

בשנת 2002 חגגה ההוצאה 60 להיווסדה במבצע משותף עם רשת סטימצקי, בו קהל הקוראים הוזמן לבחור את ששת הספרים האהובים עליו בכל הזמנים[16]. הספרים שנבחרו והוצאו מחדש תחת הכותרת "6 הנבחרים": "רומן רוסי" מאת מאיר שלו[17], "התפסן בשדה השיפון", מאת ג'רום דייוויד סלינג'ר[18], "אהבה בימי כולרה" ו"מאה שנים של בדידות" מאת גבריאל גרסיה מארקס[19], "חצוצרה בואדי" מאת סמי מיכאל, ו"הנסיך הקטן" מאת אנטואן דה סנט־אכזופרי[20].

בשנים 2000–2011 כיהן כמנכ"ל ההוצאה ירון סדן[21]. בדצמבר 2011 נבחר יעקב בריי למנכ"ל הוצאת עם עובד[22]. הליך מינויו והיותו קצין משטרה לשעבר, עוררו מחלוקת והביאו להתפטרותו של יו"ר מועצת המנהלים של ההוצאה, רוני פיינשטיין[23], לפרישתה של העורכת והמתרגמת אילנה המרמן ולמחאה של עורכים נוספים[24][25].

בקיץ 2014 נקלעה ההוצאה לקשיים, בעקבות חוב גדול של רשת סטימצקי שלא שולם[26], ויישום חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל[27]. רק לאחר בקשת פירוק נגד סטימצקי היא שילמה את החוב[28].

באוקטובר 2015 מונתה חניטל סויסה למנכ"לית ההוצאה[29].

סדרות ספרים וכתבי עת עריכה

להוצאה שתי סדרות בולטות, בהם ספרים מתורגמים וספרי מקור, שנמכרות בחנויות הספרים:

סדרות בולטות בעבר כללו את:

  • מועדון ספריית דן חסכן שיצאה בין שנת 1963 ועד שלהי שנות ה-80, בסדרה יצאו 160 ספרי ילדים, בהן קלאסיקות רבות. עורכי הסדרה היו ט. כרמי, חיים באר ונירה הראל[33].
  • עם עובד - מדע בדיוני סדרה בה התפרסמו כמה מהתרגומים המוכרים ביותר לספרות מדע בדיוני, כגון "מבחר הסיפורת הבדיונית", סדרת "חולית", ועוד[34].
  • הסדרות "לדור", "שחרות" ו"מן המוקד" שיצאו עם הקמת ההוצאה, החל מ-1942[35], אחר כך אחדו לתוך סדרות אחרות.

הוצאת "עם עובד" הוציאה לאור גם כתבי עת:

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא עם עובד בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ עומר בינדר, ירחמיאל שכטר – המנהל הנשכח של "בצלאל החדש", אאא בית לטיפוגרפיה עברית, 15 במרץ 2020
  2. ^ תעלומת הלוגו האובד של "עם עובד", בית אריאלה
  3. ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 630.
  4. ^ 1 2 3 אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 647.
  5. ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 650.
  6. ^ 1 2 אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 651.
  7. ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 648–649.
  8. ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 669.
  9. ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 652.
  10. ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 655.
  11. ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 662–663.
  12. ^ מ. מייזלס, "עם עובד" אינו מתחסל, מעריב, 18 במאי 1956
    ש. שלום, שינויים ב"עם עובד", דבר, 8 ביוני 1956
  13. ^ בועד הפועל של ההסתדרות: מ. שרת בראש "עם עובד", דבר, 4 במרץ 1957
    מ. שרת: יורחב היקפה של הספריה לעם של "עם עובד", דבר, 19 ביוני 1960
  14. ^ "ילקוט" התמזגה עם "עם עובד", דבר, 16 בפברואר 1959
    הוצאת "ילקוט" מציינת התמזגותה עם "עם-עובד", דבר, 14 ביוני 1959
  15. ^ חגית מהלא, ‏בין קירות המחשב, באתר גלובס, 7 במאי 2009
      תמר רותם, מדוע הספרים האלקטרוניים לילדים עדיין לא תפסו בארץ?, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2014
  16. ^ שירי לב-ארי, הוצאת עם עובד חוגגת 60 להיווסדה, באתר הארץ, 8 בינואר 2002
  17. ^ רומן רוסי - 6 הנבחרים - מאיר שלו
  18. ^ התפסן בשדה השיפון - מהדורה מחודשת - 6 הנבחרים # - ג'.ד. סלינג'ר
  19. ^ אהבה בימי כולרה, באתר www.am-oved.co.il
  20. ^ ספרים לפסח: למי לתת מה?, באתר ynet, 10 באפריל 2003
  21. ^ מיה סלע ועידו בלאס, מנכ"ל עם עובד, ירון סדן, עוזב את תפקידו, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2011
  22. ^ מיה סלע, חוק וספר: מנכ"ל עם עובד ג'קי בריי עונה למבקרים, באתר הארץ, 25 באפריל 2012
  23. ^ מיה סלע, מנכ"ל עם עובד הבא: קצין משטרה לשעבר, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2011
  24. ^ מיה סלע, אילנה המרמן פורשת מעם עובד בעקבות מינויו של קצין משטרה לשעבר למנכ"ל, באתר הארץ, 3 בינואר 2012
  25. ^ מיה סלע, עורכים בעם עובד מסתייגים ממינוי בריי, באתר הארץ, 5 בינואר 2012
  26. ^   עדי דברת-מזריץ, מודן, עם עובד ואופוס הגישו בקשת פירוק נגד סטימצקי: חייבת לנו 7.5 מ' ש', באתר TheMarker‏, 30 ביוני 2014
    יניב מגל, ‏סטימצקי בדרך להקפאת הליכים, באתר גלובס, 9 ביוני 2014
  27. ^   מיה סלע, מלחמת ההישרדות של הוצאת עם עובד, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2014
  28. ^   עדי דברת-מזריץ, אחרי שפנו לביהמ"ש בבקשת פירוק: סטימצקי שילמה למו"לים את החוב, באתר TheMarker‏, 2 ביולי 2014
  29. ^ רן בוקר, מנכ"לית חדשה להוצאת עם עובד, באתר ynet, 13 באוקטובר 2015
      גילי איזיקוביץ, "חניטל סויסה בהוצאת עם עובד זאת סנסציה": המנכ"לית החדשה מתכוונת לשווק אליטיזם להמונים, באתר הארץ, 21 בינואר 2016
  30. ^ יהודה בורלא, מפעל רב תנופה, דבר, 15 באפריל 1955
  31. ^ שלמה גרודזנסקי, ספרי כיס, דבר, 6 בינואר 1961
    1.4 מיליון ספרים הפיצה "הספריה לעם", דבר, 22 באפריל 1964
    100 ספרים ב"ספריה לעם", דבר, 6 בספטמבר 1966
    יורם פרי, ספר טוב וזול לימי מיתון, דבר, 5 בפברואר 1967
  32. ^ "ספריית אפקים" - סידרה חדשה של "עם עובד", דבר, 27 באוגוסט 1969
    עלי מוהר, ספריית "אפקים" של "עם עובד", דבר, 5 בדצמבר 1969
    בנימין אליאב, סדרת 'אפקים' – שלב חדש, דבר, 15 בפברואר 1971
  33. ^ איתמר לוי, דן חסכן
  34. ^ בועז כהן, חיים בכוכב אחר: למה כמעט לא מוציאים ספרי מדע בדיוני בארץ?, באתר TheMarker‏, 22 בדצמבר 2011
  35. ^ ידיעות נוספות על פעולת "עם עובד", דבר, 3 באפריל 1942
    "מן המוקד": ספריה חדשה ב"עם עובד", דבר, 16 בספטמבר 1942
    ספריה חדשה ל"עם עובד", דבר, 24 בספטמבר 1942)
    ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל - הוצאת "עם-עובד": "לדור" ו"שחרות" לשנתן השלישית, דבר, 1 בספטמבר 1944