פסק דין סופי ואלמי נגד בריטניה

פסק הדין סופי ואלמי נגד בריטניה ניתן בבית הדין האירופי לזכויות אדם ביוני 2011. עניינו עתירתם של שני אזרחי סומליה שלא להיות מגורשים מבריטניה לסומליה, מחשש לסכנת עינויים ומוות מצד ארגון א-שבאב השולט בחלקים נרחבים של סומליה, ופוגע קשות בזכויות אדם בסיסיות ואלו החיים תחת שלטונו חשופים לסכנת עינויים ומוות. בית הדין פסק כי סופי ואלמי לא יגורשו בחזרה לסומליה כיוון שחזרתם כרוכה בחשיפה לסכנת חיים ממשית ובכך מהווה הפרה של האמנה האירופית לזכויות אדם. בכך הכיר בית הדין שגם סכנה שמקורה בגורם שאינו מדינתי יכולה להוות הפרה של האיסור על עינויים ועל עונש או יחס בלתי אנושיים ומשפילים.

רקע

בעת הדיון המשפטי על החזרתם של סופי ואלמה התקיימה מלחמת אזרחים בסומליה. בעיר הבירה מוגדישו שלט הארגון א-שבאב, שבפברואר 2008 הוכרז על ידי ממשלת ארצות הברית כארגון טרור. בשטחה של סומליה, ובפרט בעיר הבירה, ישנן הפרות בוטות של זכויות אדם. מלחמת האזרחים בסומליה החלה בשנת 1991 עם הפלת שלטונו של הנשיא זיאד בארה. בשנה זו, אזור סומלילנד, הנמצא בצפון המדינה, בודד עצמו והכריז על עצמאות, אם כי ריבונותו אינה מוכרת על ידי אף מדינה או ארגון בינלאומי.

בין 1996 ל-2008 הוכרזו מספר מדינות אוטונומיות בתוך סומליה, שלא כמו סומלילנד, היו כולן תנועות אוטונומיה שלא הכריזו באופן גלוי על עצמאות. במקביל למתרחש במדינה ובאזור ישנם ניסיונות בלתי פוסקים להשבת השלום.

בשנת 1992 החליט האו"ם להכניס כוחותיו ולהתערב עקב המצב ההומניטרי במדינה וזכויות האדם שנפגעות עקב הלחימה. כוחות האו"ם ששהו במוגדישו ספגו אלימות רבה מצד אלו עד שלבסוף הוחלט, בשנת 1995, לסגת מהמדינה עקב אבדות רבות.

השלטון של א-שבאב כופה נורמות נוקשות בשם האסלאם. הארגון קובע קובעים לגברים ולנשים איך להתלבש, מה יהיה צלצול הטלפון ומה אורך זקנם של הגברים. לנשים קשה אף יותר באזורים אלו היות שאל-שבאב אוסרים עליהן לצאת למקומות ציבוריים, להתראות עם גברים (גם אם מדובר בגברים הקרובים אליהן) וסוגרים את עסקיהן בטענה שאסור לערב בין גברים ונשים. התנהגות זו של אל-שבאב אינה מופנית רק כלפי מי שגר באזורים אשר בשליטתם אלא גם כלפי אלו העוברים בשטח שבו הם שולטים. ישנן נקודות יציאה וכניסה מהאזורים הנשלטים וכך א-שבאב דואגים לבחון שהאנשים שהיו בשטחם צייתו לחוקי האסלאם הקפדניים.

פסק הדין

העובדות

סופי, נכנס לבריטניה בשנת 2003 תוך שימוש במסמכי נסיעה מזויפים וביקש מקלט על בסיס העובדה שהיה בסומליה בן לחמולת Ree-Hammar, חמולת-בת של החמולה הגדולה בסומליה – Ahansi. חמולת Ahansi וחבריה היו תחת רדיפה של המיליציה הסומלית Hawiye שהרגה את אביו ואחותו של סופי והכתה אותו. אין לסופי קרובים ששרדו וחיים בסומליה. הוחלט כי לא יקבלו אותו לבריטניה כמבקש מקלט, זאת על בסיס ההחלטה כי סופי נשאר בסומליה עד שנת 2003, מה שמערער בעיניי בריטניה את טענתו כי מסוכן לו שם. ב-16 במאי 2005 עתר סופי נגד דחיית בקשתו למקלט. ב-29 ביוני 2005 נדחתה עתירתועקב חוסר אמינות בסיפורו. סופי ביצע בבריטניה פשעים כמו שוד ואיומים לרצח וריצה עונש בכלא, וביולי 2006 הוחלט לגרשו לסומליה בטענה כי הוא מסכן את הציבור. לאחר דחיית עתירתו של סופי לביטול גירושו, בשנת 2007 קיבל בית המשפט את העתירה נוכח העובדה שצו הגירוש הוצא לפני קיום דיון בבקשתו.

אלמי נולד בסומליה לאבא שהיה קצין בצבא המורדים של זיאד בארה, ונשלח לשגרירות סומליה בלונדון כחלק מתפקידו. בשנת 1988 אלמי הצטרף אליו לבריטניה. ב-1 במרץ 1989 אביו של אלמי נפטר. ב-26 באפריל 1989 אלמי מבקש מקלט מדיני בבריטניה על בסיס שיש מלחמת אזרחים בסומליה והוא יהיה בסכנה עקב העבר המקצועי של אביו . ב-31 באוקטובר 1989 הוא הוכר כפליט וניתנה לו אשרה להישאר בבריטניה, שמאוחר יותר הוארכה ללא מועד פקיעה. ב-8 במרץ 1996 אלמי נכלא לחמש וחצי שנים עקב עבירות תנועה, שוד והחזקת נשק באופן בלתי חוקי. במהלך השנים וגם לאחר שחרורו מהכלא אלמי המשיך לבצע עבירות על החוק ובשנת 2001 הורשע בהחזקת הסמים. בעקבות העבירות הרבות של אלמי החליט משרד הפנים ב-4 בספטמבר 2006, לבטל את מעמדו נוכח היותו מסוכן לציבור, ולשלוח אותו בחזרה לסומליה. ב-27 באוקטובר 2006 עתר אלמי נגד ההחלטה. משרד ההגירה דחה את בקשתו. ב-14 במרץ 2007 אלמי עתר על כך שבית המשפט לא דן בבקשתו לפני שהצו נגדו הוצא. עתירתו התקבלה.

הטענות

העותרים טוענים כי החזרתם למוגדישו תחשוף אותם לתנאי חיים מסוכנים. את זכותם לקבל עזרה נגד פגיעה זו מצאו העותרים בסעיפים 2 ו-3 לאמנה האירופית לזכויות אדם, הקובעים:

ס' 2 לאמנה – "חיי כולם צריכים להיות מוגנים על ידי החוק. אין לקפח הצלת חייו של אף אדם בביצוע גזר דין של בית משפט בעקבות הרשעתו על פשע, אשר העונש הזה מסופק על ידי חוק"

ס'3 לאמנה – "לא יהיה אדם נתון לעינויים ולא ליחס או לעונש בלתי אנושיים או משפילים"

טענת בריטניה לגבי סופי היא שהוא אדם לא אמין ומסוכן במידה מסוימת עקב ההאשמות נגדו בעבירות של שוד ואלימות. בהיותו בן 19, רווק צעיר ובעל מצב בריאותי טוב, יכול הוא לחזור לסומליה ללא סכנה ולדאוג לעצמו.

בריטניה טוענת לגבי אלמי, כי הוא משתייך לחמולה Isaaq ועל כן ישנה חמולה שהוא יכול לחזור לחיקה בשלום. בנוסף, נמצא על ידי בריטניה כי החזרתו לסומליה לא מהווה איום על חייו.

החלטת בית המשפט

בית הדין קבע כי כל אדם אשר נמצא במוגדישו נמצא במידה כלשהי בפני סכנה של הפרה של ס' 3 לאמנה.

נקבע כי יש לבחון האם הכוחות הנלחמים בסומליה פוגעים באופן מכוון גם באזרחים. בנוסף, יש לבחון מה הוא מספר ההרוגים שהם אזרחים אשר לא השתתפו בקרבות. בית המשפט מדגיש כי מבחנים אלו אינם מתאימים לכל פסק דין העוסק בשאלה של אי חזרה למדינה מסוכנת, אך במקרה הנוכחי ישנה רמה מאוד גבוהה של אלימות בסומליה. עם זאת, בית המשפט לא פוסל את העובדה שישנם אזרחים המוגנים מאלימות זו. אזרחים אלו קשורים לארגוני פשע הפועלים בסומליה, לאנשי עסקים הפועלים בסומליה ולמשפחות סומליות שיש להן כסף וכבוד רב, ולבסוף לשחקנים ראשיים בערים המרכזיות ובמדינה בכלל.

ישנם דו"חות המציגים נתונים לכך שכל הצדדים המשמעותיים לסכסוך ממשיכים לעסוק באלימות ללא אבחנה ומבצעים התקפות מרגמה רבות נגד כוחות אויב באזורים שבהם ישנה התיישבות צפופה במוגדישו וכל זאת מבלי להביא בחשבון את האוכלוסייה האזרחית. -ב-9 בספטמבר 2010, מזכ"ל האו"ם דיווח כי במוגדישו יש חוסר בביטחון. ב-16 בספטמבר 2010, התפרסם דיווח של ד"ר שמשול בארי, מומחה לזכויות אדם ופליטים, כי המצב בסומליה הרע ובתי החולים מלאים בנפגעי האלימות.

עוד קובע בית הדין כי ניתן יהיה להחזיר תושב למקום אחר במדינה, שאינו מוגדישו, לאזור המרכזי או הדרומי, וזאת בתנאי שיצליחו להעביר אותו לאזור זה ללא מעבר באזור הבירה, בה יהיה חשוף לפרעות ויהיה נתון למצב מאיים. אולם, אופציה זו תלויה כמובן במקום מגוריו של האדם החוזר. יש לקחת בחשבון שכדי להיכנס לסומליה אין ברירה אלא לעבור במוגדישו, שם נמצא שדה התעופה.

בית הדין קבע ששיטות העונשים של א-שבאב נופלות בגדר המעשים המהווים עינויים או יחס או עונש בלתי אנושיים או משפילים", כאמור בס' 3 לאמנה. בית המשפט מקבל את העובדה שככל הנראה העונש שיוטל על אדם בסומליה יהיה תלוי בחומרת המעשה שעשה, אולם, בית המשפט אינו יכול להתעלם מהעובדה כי ישנם דיווחים על כך שסומלים הוכו והושפלו על הפרות קלות יחסית, כמו השתתפות במשחקים חברתיים, צפייה במשחקי כדורגל ולבישת בגדים לא ראויים.

בית הדין מקבל את האפשרות שישנם מבקשי מקלט ופליטים אשר היו, באופן יוצא מן הכלל, קשורים ל"שחקנים החזקים" במוגדישו ועל כן יוכלו לקבל הגנה ולחיות בשלום בעיר. לדברי בית המשפט, ס' 3 אמנם דורש להתמקד בהשלכות הצפויות על כל מבקש מקלט או פליט, ולא לשלול את האפשרות כי יימצא שאדם מקושר היטב לגורמים חזקים ועל כן יהיה מוגן, אך אפשרות זו היא נדירה. ראשית, נראה כי רק קשרים ברמה הגבוהה ביותר בלבד יהיו בעמדה מספקת כדי לספק הגנה כזו. לא יהיה זה מספיק להראות כי אדם היה חבר שבט בעברו, כיוון שאין לדעת מה קשריו לשבט זה כיום והאם שבט זה בכלל קיים. שנית, סביר שאנשים שלא היו בסומליה במשך זמן מה לא יצליחו לקיים את המגעים הדרושים כדי להשיג לעצמם הגנה.

פליט חוזר אשר אין לו קשרים חזקים או בני משפחה קרובים הן באזורים המסוכנים והן באזורים שאליהם אינו יכול להגיע בבטחה הוא יאלץ לפנות למחנה פליטים כדי לא להיות בסכנת חיים. כאשר לוקחים בחשבון שבמידה סבירה החוזרים ימצאו עצמם במחנה פליטים, כגון אלו הקיימים בפרוזדור Afgooye, או במחנה פליטים, כגון מחנות Dadaab בקניה, בית המשפט סבור שיהיה סיכון אמיתי שהם יהיו חשופים ליחס הנופל בגדר ס' 3 .

לגבי סופי, שמוצאו בקיוריוליי שבסומליה, בית הדין קיבל את העובדה שיכול להיות שיש לו משפחה שם שתוכל לתמוך בו. עם זאת, העיר קיוריוליי נשלטת כיום על ידי א-שבאב וכיוון שהמבקש הגיע לבריטניה בשנת 2003, כשהיה רק בן שש עשרה, בית המשפט סבור כי קיים סיכון אמיתי שיהיה נתון להתעללות על ידי א-שבאב אם ינסה לחזור לשם. על פי הראיות שהוגשו לבית המשפט אין לו משפחה נוספת בדרום או במרכז סומליה. כתוצאה מכך, כיוון שאינו יכול לנסוע לקיוריוליי באופן בטוח, סביר להניח כי הוא ימצא עצמו במחנה פליטים כלשהו. נוכח זאת שליחתו בחזרה לסומליה תפגע בו ותפר את זכויותיו.

לגבי אלמי בית הדין קבע שהוא היה חבר בשבט Isaaq. ממידע של המדינה עולה כי אנשים אשר מקורם בסומלילנד ו/או שיש להם קשרים עם שבטים חזקים, כגון אנשי חמולת Isaaq, יכולים לחזור לסומליה. אך בית הדין קבע שזו לא ראיה מספקת לקשרים חזקים שיוכלו להגן על אלמי במוגדישו. הוא לא יוכל לעבור באופן בטוח למקום מגורים בדרום או במרכז סומליה. אין שום ראיות או הוכחות המצביעות על כך שיש לו קשרי משפחה קרובים באזור. הוא הגיע לבריטניה ב-1988 כשהיה בן 19 וחי שם 22 שנים. אין לו ניסיון חיים תחת משטר הדיכוי של אל-שבאב. כתוצאה מכך, בית המשפט סבור כי הוא יהיה בסכנה אמיתית של עינויים ויחס בלתי אנושי אם יחפש מקלט באזור שנשלט על ידי א-שבאב. כמו כן צפוי לו סיכון ממשי אם יחפש מקלט בפרוזדור או במחנות פליטים. בית הדין מציין כי המבקש נולד בסומלילנד וקיבל על עצמו את החברות בחמולת Isaaq. עם זאת, אם המבקש יכול להתקבל לסומלילנד, לא ברור לבית הדין למה הנפיקו לו הוראות עזיבה למוגדישו ולא להרגייסה, עיר הבירה של סומלילנד. העובדה שבחרו להנפיק לו תעודת חזרה למוגדישו ולא להרגייסה סותרת את הטענה שהוא יוכל לחזור לשם. לפיכך בית הדין מחליט שאלמי אינו יכול לחזור להרגייסה, להתקבל ולהתיישב שם. נוכח זאת החזרתו תהיה למוגדישו, שם הוא צפוי להיות בסכנה ממשית של הפרות ס' 3 לאמנה.

בית הדין קבע שאם סופי ואלמי יישארו במוגדישו, הם יהיו תחת סיכון ממשי של לפגיעה אסורה על פי ס' 3. בנוכח זאת הוא פסק שהם סופי ואלמי לא יוחזרו למוגדישו בעקבות האלימות הרבה שם, שמקורה גורמים שאינם מדינתיים הפועלים באופן שמהווה הפרה בוטה של האיסור על עינויים ועל יחס או עונש בלתי אנושיים או משפילים.

ראו גם

• א-שבאב
• האמנה האירופית לזכויות אדם
• Afgooye - פרוזדור AFGOOYE (באנגלית)
• Dadaab - מחנה הפליטים DADAAB (באנגלית)
• סומלילנד
• בית המשפט האירופי לזכויות אדם

לקריאה נוספת

• Murphy, R. (2007). UN Peacekeeping in Lebanon, Somalia and Kosovo. Cambridge University Press.
• Hansen, S.J. (2013). Al-Shabaab in Somalia : the history and ideology of a militant Islamist group, 2005-2012. New York: Oxford University Press.

קישורים חיצוניים

• בית הדין האירופי לזכויות אדם, פסק הדין המלא סופי ואלמי נגד בריטניה (באנגלית)
• http://sikurmemukad.com/somaliaagain/ - בוסתן, לוין סומליה (שוב) קורסת, סיקור ממוקד, 2008.
• http://www.echr.coe.int/Pages/home.aspx?p=court - אתר בית הדין האירופי לזכויות אדם.