סומליה
סומליה (בסומלית: Soomaaliya; בערבית: الصومال), או בשמה המלא "הרפובליקה הפדרלית של סומליה", היא מדינה במזרח אפריקה הגובלת בקניה ממערב ובאתיופיה וג'יבוטי מצפון. סומליה סובלת מחוסר יציבות שלטונית ומחוסר יכולתו של השלטון המרכזי לכפות את מרותו על הכוחות השונים במדינה. הסמכות והשליטה בפועל הן בידי ממשלות של ישויות שאינן זוכות להכרה בינלאומית – סומלילנד ופונטלנד, וכן בידי קבוצות וארגונים יריבים שונים המובילים את כוחות ההתנגדות והאופוזיציה.
| |||||||||||||||||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |||||||||||||||||
| מוטו לאומי | קדימה, לעולם לא לאחור | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המנון לאומי |
המנון סומליה | ||||||||||||||||
| ממשל | |||||||||||||||||
| משטר | משטר פדרלי נשיאותי למחצה | ||||||||||||||||
| ראש המדינה |
נשיא סומליה  | ||||||||||||||||
| נשיא סומליה | חסן שייח' מחמוד | ||||||||||||||||
| ראש הרשות המבצעת |
ראש ממשלת סומליה | ||||||||||||||||
| ראש ממשלת סומליה | חמזה עבדי בר | ||||||||||||||||
| שפה רשמית | סומלית, ערבית | ||||||||||||||||
| עיר בירה |
מוגדישו 2°02′N 45°21′E / 2.033°N 45.350°E (והעיר הגדולה ביותר) | ||||||||||||||||
| רשות מחוקקת |
הפרלמנט הפדרלי של סומליה | ||||||||||||||||
| גאוגרפיה | |||||||||||||||||
| יבשת | אפריקה | ||||||||||||||||
| שטח יבשתי[1] | 637,657 קמ"ר[2] (45 בעולם) | ||||||||||||||||
| אחוז שטח המים | 1.6% | ||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC +3 | ||||||||||||||||
| היסטוריה | |||||||||||||||||
| הקמה | |||||||||||||||||
| עצמאות מבריטניה ומאיטליה | 1 ביולי 1960 | ||||||||||||||||
| ישות קודמת |
 סומלילנד הבריטית טריטוריית הנאמנות של סומלילנד | ||||||||||||||||
| דמוגרפיה | |||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[3] (הערכה 1 בנובמבר 2024) | 19,224,301 נפש[2] (67 בעולם) | ||||||||||||||||
| צפיפות | 30.15 נפש לקמ"ר (185 בעולם) | ||||||||||||||||
| דת | אסלאם | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| כלכלה | |||||||||||||||||
| תמ"ג[5] (2023) | 11,680 מיליון $ (151 בעולם) | ||||||||||||||||
| תמ"ג לנפש | 608$ (204 בעולם) | ||||||||||||||||
|
מדד הפיתוח האנושי[6] (2022) | 0.380 (193 בעולם) | ||||||||||||||||
| מדד ג'יני |
36.8 (נכון ל־2017) | ||||||||||||||||
| מטבע | שילינג סומלי (SOS) | ||||||||||||||||
| בנק מרכזי |
הבנק המרכזי של סומליה | ||||||||||||||||
| שונות | |||||||||||||||||
| חגים לאומיים |
| ||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | so | ||||||||||||||||
| קידומת בין־לאומית | 252 | ||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||
סומלילנד הכריזה ב-1991 על עצמאות מלאה ומתפקדת כמדינה עם בחירות דמוקרטיות, מטבע ומוסדות שלטון הנמצאים בעיר הבירה הרגייסה, אולם היא לא זכתה להכרה רשמית של אף מדינה בעולם. נציגויות בלתי-רשמיות של סומלילנד נמצאות בבריטניה, ארצות הברית ובחלק מהמדינות השכנות. במהלך מלחמת האזרחים נפגעה עיר הבירה של סומלילנד כתוצאה מהפצצות מן האוויר על ידי סומליה, ו-50,000 אזרחים נהרגו. כיום שוקמה סומלילנד ושורר בה משטר יציב עם כלכלה חקלאית מתפתחת. האיחוד האפריקאי הכריז ב-2006 על אפשרות של הכרה בסומלילנד בדומה להכרתו באריתריאה. פונטלנד הכריזה על "עצמאות זמנית" ורואה את עתידה כמחוז אוטונומי בסומליה.
תושבי סומליה הם ברובם מוסלמים-סונים, והיא מוכרת כחברה בליגה הערבית, אף על פי שרק חלק מתושביה דוברי ערבית. שפותיה הרשמיות של סומליה הן סומלית וערבית.
היא גם חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.
היסטוריה
עריכה
ערך מורחב – היסטוריה של סומליה
בתקופה הקדומה
עריכהסומליה נחשבת לאחת האדמות הראשונות בהן היו התיישבויות אנושיות, קבוצות של ציידים לקטים התיישבו באזור סומליה לפני ההגירה מאפריקה.[7]
לפני קבלת עצמאות
עריכהמאמצע המאה ה-19 השתלטו חיילים מצריים על ברברה ועל נמלים אחרים בצפון. ב-1887 נהפך חלק זה של סומליה לשטח חסות בריטי. בשנים 1889 עד 1920 נאלצו הכוחות הבריטיים לדכא מרד בהנהגתו של המוסלמי הקנאי מוחמד אבן עבדאללה. דרומה של סומליה היה נתון זה שנים רבות לשליטת הסולטאן של האי זנזיבר, עד שבסוף המאה ה-19 כבשו אותו האיטלקים. חלק זה של סומליה היווה יחד עם אתיופיה, מאז כיבושה בידי האיטלקים ב-1936 את "אפריקה המזרחית האיטלקית".[8]
ב-1940 בזמן מלחמת העולם השנייה, כבשו חיילים איטלקים את סומליה הבריטית אך שנה לאחר מכן סולקו משם וחיילים של חבר העמים הבריטי כבשו גם את סומליה האיטלקית.
עצמאות מדינית
עריכההמדינה נוסדה ב-1960 כאיחוד של מחוזות שהיו אז מושבות של בריטניה ושל איטליה. נשיאה הראשון היה עדן עבדוללה עוסמאן דאר שכיהן עד 1967. ב-1969 פרצה הפיכה בהנהגת הגנרל מוחמד סיאד בארה, במהלכה נרצח הנשיא עבד אי רשיד עלי שרמרקה. בארה תפס את השלטון, שינה את שם המדינה לרפובליקה הדמוקרטית של סומליה והנהיג משטר קומוניסטי.
בעקבות מלחמת אזרחים שהתחילה ב-1977 וטרם הסתיימה, המדינה התפרקה, והייתה קיימת רק להלכה. הארץ נשלטה ברובה על ידי מיליציות אסלאמיות עד למלחמה שהכריזו המיליציות נגד המדינה השכנה אתיופיה ונגד השלטון המרכזי הרעוע של סומליה. המלחמה עצמה נגמרה ב-12 בינואר 2007 לאחר שאתיופיה וצבא המשטר הפדרלי הנתמך על ידה, כבשו את השטחים שהמיליציות האסלאמיות פלשו אליהן והקימו ממשלת מעבר פדרלית, השולטת להלכה במדינה בחסות אתיופיה. המיליציות השונות, רובן אסלאמיסטיות קיצוניות כגון אל שבאב, המשיכו בפעולות טרור אסלאמי ובתקיפות השלטון המרכזי. בתחילת 2009 יצאו הכוחות האתיופיים מהמדינה ומאז התגברו ההתנגשויות בין המורדים לבין הכוחות הנאמנים לממשלת המעבר.
בשנת 2020 המדינה הוכתה בסופה גאטי שגרמה למותם של מספר אנשים.
פוליטיקה
עריכהממשלת המעבר הפדרלית (TFG) היא הממשלה המוכרת על ידי האומות המאוחדות ומדינות אחרות בעולם כממשלתה של סומליה. ממשלה זו נוסדה כחלק ממוסדות המעבר הפדרליים של השלטון כפי שהוגדרו באמנת המעבר הפדרלית אשר אומצה בנובמבר 2004 על ידי ממשלת המעבר הפדרלית של סומליה. על פי האמנה, שלטון המעבר יקבל מנדט של חמש שנים אשר בסופן תכונן חוקה חדשה ויוקם ממשל ייצוגי אשר ייבחר בבחירות לאומיות. שלטון מעבר זה הוא הניסיון האחרון בשורת ניסיונות לשקם את פעולת הממשל המרכזי בסומליה לאחר התמוטטות המשטר בשנת 1991 ומלחמת האזרחים שפרצה לאחריה. אבדולאי יוסוף אחמד נבחר לנשיא שלטון המעבר על ידי פרלמנט המעבר של סומליה ב-10 באוקטובר 2004. הוא זכה ב-189 מתוך 275 הקולות בפרלמנט. ישיבת הפרלמנט נערכה בקניה, מדינה שכנה.
בשנת 2006 השתלט ארגון מיליציה אסלאמי, "איחוד בתי הדין האסלאמיים", על רוב חלקה הדרומי של המדינה וקבע בתחום זה את חוקי השריעה. ממשלת המעבר הפדרלית, בסיוע כוחות מצבא אתיופיה, כוח שמירת שלום מארגון האיחוד האפריקאי וסיוע אווירי של ארצות הברית, הצליחה לדכא את המרד ואת רוב פעילות הטרור של הארגון, ולהשיב שליטה באזור. לאחר פעולה זו התפצל "איחוד בתי הדין האסלאמיים" למספר ארגונים נפרדים שחלקם המשיכו במאבק המזוין נגד השלטון המרכזי. התקפות ארגונים אלה נמשכו לאורך השנים 2007 ו-2008, ובתחילת 2009 הביאו לנסיגת הכוחות האתיופיים מן המדינה, כשהם מותירים אחריהם את כוחות ממשלת המעבר וכוח שמירת השלום, אשר ציודם מועט.
ב-29 בדצמבר 2008 נאם אבדולאי יוסוף אחמד בפני הפרלמנט בעיר ביידואה והודיע על התפטרותו מתפקיד נשיא המדינה, בנאום אשר שודר ברדיו לאומה, הביע צער על כך שכשל בניסיונו להביא לקץ מלחמת האזרחים הנמשכת מזה 17 שנים[דרוש מקור]. הוא אף האשים את הקהילה הבינלאומית בכך שלא תמכו די בממשלתו והודיע כי יושב ראש הפרלמנט יחליפו בתפקיד[דרוש מקור]. בתוך חודשים אחדים נבחר נשיא חדש, שריף אחמד, מקרב אנשי האסלאם המתונים יותר, ועומר עבדיראשיד עלי שרמקה, בנו של הנשיא עבדיראשיד עלי שרמרקה שנרצח, נבחר כראש הממשלה החדש של המדינה[דרוש מקור]. ממשלת המעבר הפדרלית בעזרת כוח שמירת השלום החלו בחודש פברואר 2009 בפעולות לתפיסה מחודשת של השליטה במחצית הדרומית של המדינה. כדי לחזק את שליטתו בדרום סומליה, כרת הממשל המרכזי ברית עם "איחוד בתי הדין האסלאמיים" וחלקים נוספים של הברית לשחרור מחודש של סומליה[דרוש מקור].
בחודש מרץ 2009, ובניסיון לקרב את הכוחות האסלאמיים, הודיעה ממשלת סומליה כי היא תכפיף מחדש את מערכת המשפט במדינה לחוקי השריעה. אולם העימות המזוין בדרום המדינה ובמרכז המשיך ואזורים נרחבים במדינה המשיכו להיות נתונים לשלטונן של קבוצות טרור אסלאמי קיצוניות שונות ובעיקר אל שבאב, הקשורים לארגון הטרור האסלאמיסטי אל-קאעידה.[9]
בשנת 2009 דירג ארגון שקיפות בינלאומית את סומליה במקום האחרון במדד תפיסת השחיתות, אשר נועד לשקף את שכיחות השחיתות במגזר הציבורי במדינה. בשנת 2010 פורסם דו"ח מטעם ארגון הבקרה הבינלאומי של האו"ם ולפיו כוחות הביטחון בסומליה אינם יעילים אלא מושחתים, וכמחצית מן המזון שנועד לסיוע לאוכלוסייה האזרחית באזורי העימות בסומליה לא הגיע ליעדו. הדו"ח אף האשים אנשי ממשל סומליים בשיתוף פעולה עם פיראטים ואת ממשלת אריתראה בסיוע לקבוצות מורדים בדרום סומליה. ממשלת סומליה דחתה האשמות אלה.
ב-14 באוקטובר 2010 מונה מוחמד עבדולאהי מוחמד לראש ממשלתה החדש של סומליה במקומו של עומר עבדיראשיד עלי שרמקה. עבדולאהי צמצם את גודלה של ממשלת סומליה ל-18 שרים בלבד, לעומת ממשלה בת 39 שרים בעת כהונת קודמו בתפקיד. שר האוצר ושר המסחר והתעשייה היו היחידים מן הממשלה הקודמת אשר המשיכו בתפקידם הממשלתי.
כלכלה
עריכהכלכלת סומליה מבוססת ברובה על חקלאות ומעט על דיג ושירותים. בצורות, סופות חול קשות ומלחמות האזרחים פגעו ביבולים החקלאים וכתוצאה מכך גרמו לירידה בתל"ג של סומליה. התל"ג לנפש עומד על 695 דולר אמריקאי לשנה.
בסומליה יש אוצרות טבע רבים שאינם מנוצלים כראוי וחלקם לא מנוצלים בכלל. בגלל המצב הכלכלי הקשה וחוסר פיקוח מצד השלטון המקומי, כורתים תושבי סומליה את היערות, שורפים את העצים ליצירת פחם עץ ואף מייצאים חלק מהתוצרת לחצי האי ערב.
חופי סומליה, בעיקר בחבל האוטונומי פונטלנד, כמו גם סומלילנד מהווים בסיס פעולה של שודדי ים[דרוש מקור].
גאוגרפיה
עריכה.png)
סומליה שוכנת על החוף המזרחי של יבשת אפריקה, צפונית לקו המשווה, בין מפרץ עדן בצפון לבין האוקיינוס ההודי במזרח ובדרום. המדינה גובלת בג'יבוטי בצפון, אתיופיה במערב, וקניה בדרום. לעיתים סומליה יחד עם אתיופיה, אריתריאה וג'יבוטי נקראות קרן אפריקה. הקצה של קרן זו הוא כף גוארדפואי. סומליה משתרעת דרומית-מערבית לו לאורך האוקיינוס ההודי ומפרץ עדן שהוא ה"מבוא" לים האדום. רוב השטח הצפוני של סומליה הוא רמה מדברית מכוסה טרשים. בצפון מפרידים רכסי הרים המגיעים עד לגובה 2,400 מטר, בין רמה זו ובין מישור החוף הצר לאורך מפרץ עדן. דרומה של סומליה מישורי בחלקו. בדרום סומליה זורמים שני נחלי איתן היחידים במדינה היורדים מרמת אתיופיה, שבלי וג'ובה. ההר הגבוה ביותר בסומליה הנקרא 'שימביריס' או 'סורוד קאד' מתנשא לגובה של כ-2,047 מטרים מעל פני הים.
דמוגרפיה
עריכהאוכלוסיית סומליה מוערכת בכ-16 מיליון איש, אך אין מספר ודאי מאחר שממשלה הפדרלית אינה שולטת בכלל שטחי המדינה ואין בידה נתונים מבוססים, והאוכלוסייה המקומית ברובה מורכב מנוודים וכן בגלל המצב הפוליטי הבלתי יציב וזרם הפליטים הנע בין סומליה למדינות המקלט וחזרה. מפקד האוכלוסין האחרון בסומליה התבצע בשנת 1975 והאוכלוסייה מנתה אז 3.3 מיליון איש.
מבחינת ההתפלגות האתנית, מעריכים כי כשני שלישים מהאוכלוסייה הם סומלים, והשליש הנותר מורכב ממיעוטים שונים כמו הבנטו, ברבנס, ררהמר, בג'וני, אי-ייל, גלגלא, טומל, ייביר וגבויי.
הסומלים מחולקים בין ארבעה שבטים עיקריים: דרוד, דיר (הכולל את איסק שלעיתים נחשב כשבט נפרד), הוויה ורחנווין.
בשל מלחמת האזרחים, חלק מהאוכלוסייה חיה בקהילות שונות בגלות, והיא אחת המדינות הבולטות ביותר ביבשת מבחינה זו. יותר ממיליון סומלים חיים מחוץ לאפריקה והנתון לא כולל את אלו אשר התיישבו במדינות השכנות כמו ג'יבוטי, צפון-מזרח קניה ומחוז אוגדן האתיופי.
תוחלת החיים בסומליה היא 55 שנים לגברים, ו-59 שנים לנשים. ממוצע הילדים לאישה הוא 6.1 וסומליה מדורגת שנייה בעולם לאחר ניז'ר.[10]
השחתת איבר המין הנשי נפוצה בסומליה. ארגוני בריאות עולמיים פרסמו כי למעלה מ-95% מהילדות בסומליה עוברות מילה, בדרגות שונות של השחתת איבר המין הנשי.[11]
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- רוברט דרייפר, הכשל הסומלי – סומליה זכתה בכבוד המפוקפק לעמוד בראש רשימת המדינות הכושלות בעולם, נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, גיליון 136, ספטמבר 2009
קישורים חיצוניים
עריכה
- רצח בני האיסק בסומליה באתר "הועד למאבק ברצח עם"
אקונומיסט, המדינה הנחשלת ביותר באפריקה נאבקת על חייה 25 שנה, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2016- תמר ברס, עובדי הסיוע בבירת סומליה זקוקים בעצמם להגנה, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2016
- סומליה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סומליה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ 1 2 כולל סומלילנד
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-2 באוגוסט 2023
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ J. D. Clark, The Prehistoric Cultures of the Horn of Africa: An Analysis of the Stone Age Cultural and Climatic Succession in the Somalilands and Eastern Parts of Abyssinia, Cambridge University Press, 2013-03-21, ISBN 978-1-107-63536-4. (באנגלית)
- ^ בריטניקה לנוער, כרך י"א, ע' סומליה
- ^ ynet, המורדים בסומליה מאשרים: הצטרפנו לאל קאעידה, באתר ynet, 1 בפברואר 2010
- ^ ממוצע ילודה 2020 מאתר worldpopulationreview
- ^ להרחבה ראו בספר כופרת של אייאן הירסי עלי
| סומליה - תבניות ניווט | |
|---|---|
|
|