פס (צבא)
רשיון שהייה מחוץ למחנה
פַּס (מאנגלית: pass) הוא אישור בכתב הניתן לחייל ומתיר לו לשהות מחוץ ליחידתו.
פס הוא משני סוגים:
- פס חד-פעמי, שבו מצוינת התקופה שבה רשאי החייל לשהות מחוץ ליחידתו. פס כזה ניתן לחיילים המשרתים בבסיס סגור, הנדרשים בדרך כלל לשהות בבסיס גם כשאינם בתפקיד.
- פס קבוע, שבו היתר כללי לחייל לשהות מחוץ ליחידתו. פס כזה ניתן לחיילים המשרתים בבסיס פתוח, הרשאים לצאת ממנו בכל זמן שאינם בתפקיד.
לעיתים נילוות לפס הגבלות (הניתנות בעל פה) כגון זמינות לחזרה לבסיס בהתראה קצרה.
את הפס נדרש החייל להראות לש"ג בעת יציאתו מהבסיס, וכן להציגו לפי דרישה של שוטר צבאי. שהייה מחוץ לבסיס ללא פס, או מעבר לתקופה שנקבעה בפס, נחשבת לעבירת משמעת הקרויה נפקדות.
בצה"ל היה נהוג פס (בשם רשמי: "רישיון שהייה מחוץ למחנה") מאז הקמתו. באוגוסט 2005 בוטל הפס, והבקרה על נוכחות החיילים ושהייתם מחוץ ליחידתם נעשית באמצעות רשת המחשבים הצה"לית.[1]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ רוני זינגר, בצה"ל הוחלט לבטל מתן ה"פס" לחיילים, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2005