פצצות רוסיות
פצצות רוסיות הן פצצות תעופה שנוצרו או שהיו בשירות באימפריה הרוסית, ברית המועצות או הפדרציה הרוסית.
סוגי פצצות
עריכה- FAB – פצצות שימוש כללי
- KAB – פצצות מונחות על בסיס FAB
- OAB – פצצות מצרר
- BetAB – פצצות פיצוח מסלולים
- ZAB – פצצות בעירה
- ODAB – פצצות דלק אויר
- PTAB – פצצות נגד שריון (מטען חלול)
- PLAB/MPLAB – פצצות עומק
- HAB – פצצות כימיות
FAB
עריכהפצצות שימוש כללי שהאפקט המזיק העיקרי שלהן הוא פעולת מוקש. יש להם את ההשפעה המזיקה החזקה והרב-תכליתית. מסת חומרי הנפץ בפצצה היא כ-50%, ולפצצה יש גם גוף חזק יחסית לחדירה לתוך הקרקע או למכשולים כמו תקרות בין רצפות של מבנים.
ברית המועצות פיתחה ב־1946 סדרה של פצצות שימוש כללי בארבעה גדלים: 250 ק"ג, 500 ק"ג, 1,500 ק"ג ו־3,000 ק"ג. לכל הפצצות היה מרעום אף אחד ומרעום זנב אחד. לפצצות מהסדרה המקורית של 1946 היו מאפיינים עלובים במהירות על־קולית, והמבנה שלהן היה שביר. כצעד ביניים, נבנו פצצות משודרגות עם זיווד עבה יותר וללא מרעום אף. פצצות אלו נבנו עד 1956. סדרה נוספת של פצצות החלה להיבנות ב־1954. היו אלו פצצות בעלות גרר גבוהה שנבנו בשישה גדלים: 250 ק"ג, 500 ק"ג, 1,500 ק"ג ו־3,000 ק"ג, 5,000 ק"ג ו־9,000 ק"ג. הפצצות הקטנות, אלו שמשקלם היה פחות מ־3,000 ק"ג, היה מרעום אף יחיד ומרעום זנב יחיד, בעוד שלפצצות הגדולות יותר היה מרעום אף יחיד ושני מרעומי זנב. השימוש ב־FAB-9000 (9,000 ק"ג) שהייתה הגדולה ביותר בסדרה, כנראה לא נשקל מעולם ברצינות, אך הוא שימש את מתכנני המטוסים הרוסיים כתחליף לפצצות גרעיניות מוקדמות לקביעת הגודל והמרחב של תאי הפצצות.
ב־1962 סדרה חדשה של פצצות אווירודינמיות בעלות גרר נמוך נכנסו לשירות. הפצצות החדשות נועדו לנשיאה חיצונית במטוסי קרב ולא בתוך תאים פנימיים. הפצצות הן בשני גדלים, 250 ק"ג ו־500 ק"ג. לשניהן מרעום אף יחיד. שתי הסדרות, סדרת 1954 וסדרת 1962 נמצאות עדיין בשימוש. הנפוצות ביותר מאלו הן ה־FAB-100, FAB-250, FAB-500, FAB-750 וה-FAB-1000. פצצות אלו הן המקבילות לפצצות הסדרה 80 האמריקנית. בפצצות אלו נעשה שימוש נרחב ברוסיה, מדינות ברית ורשה, ומדינות אחרות אליהן יוצאו.[1]
KAB
עריכההפצצות KAB-250 ו-KAB-500 פותחו על בסיס FAB-250,FAB-500 (בהתאמה)
KAB-250 – על פי הרוסים הפצצה החכמה הזו נועדה להשמיד מטרות קטנות וקלות יותר ולפעול גם כאשר המטרות קרובות לאזרחים לא מעורבים. משקלה של הפצצה הוא 250 ק"ג ויש לה שתי גרסאות עיקריות, אחת בעלת הנחיית לייזר והשנייה מונחית לוויין. הופעת הבכורה שלה הייתה הזירה הסורית, כיוון שמדובר בפצצה חדישה שבמקור פותחה בתגובה לפיתוחים של ארצות הברית עבור המטוסים החמקנים שלה.[2] מקבליה הרוסית לGBU-38
- KAB-500 היא פצצה שכיכבה בלא מעט סרטונים של הרוסים, והיא נחשבת לאחת מפסגות היצירה של תעשיית הנשק הרוסית. מדובר בפצצה חכמה בעלת הנחיית GPS מאוד מדויקת. ניתן לשגר אותה מגבהים שבין 500 ל-5,000 מטרים, כאשר היא מגיעה למהירות הקול ולדיוק שנע בין 7 ל-12 מטרים. כאמור, ראינו אותה בלא מעט סרטונים שיצאו מסוריה,[3] שם השמידה בונקרים רבים, תשתיות להפקת נפט, מחסנים, בונקרים ומפקדות של דאעש ושאר קבוצות המורדים שהרוסים פעלו לפגוע בהן.
OAB
עריכהלפי אמנסטי אינטרנשיונל, חיילים רוסים השתמשו בתחמושת מצרר במהלך התקפה על העיר אוכטירקה בבוקר ה-25 בפברואר 2022. רקטת אוראגן בקוטר 220 מ"מ הפילה תחמושת מצרר על גן ילדים בעיירה.[4]
הערות שוליים
עריכה- ^ אוקראינה: כלי טיס רוסיים מטילים פצצות תבערה האסורות על פי החוק הבינלאומי, באתר חדשות מבזק לייב, 2022-03-10
- ^ טילים ופצצות חכמות: כוח האש העוצמתי של הרוסים בסוריה, באתר mako, 2016-03-31
- ^ בין המוצגים בתערוכת נשק שהופעל בסוריה: פצצות מצרר, באתר mako, 2019-07-28
- ^ בכירים באו"ם: רוסיה מפציצה בתחמושת לא מדויקת בסוריה כדי להסוות פשעי מלחמה, באתר הארץ, 6 במרץ 2018