ברית ורשה

ברית ורשה
	הכיתוב בסמל (בחלק העליון): ברית השלום והסוציאליזם; בשורה התחתונה: ברית ורשה
תחום
מטה הארגון	מוסקבה
חברים	ברית המועצות; הרפובליקה הסוציאליסטית הצ'כוסלובקית; הרפובליקה העממית ההונגרית; הרפובליקה העממית הפולנית; הרפובליקה הסוציאליסטית רומניה; הרפובליקה העממית של בולגריה; הרפובליקה העממית של אלבניה (עזבה ב־1968); גרמניה המזרחית (הצטרפה ב־1956);
תאריך הקמה	14 במאי 1955
תאריך פירוק	1 ביולי 1991

ברית ורשה (ברוסית: Варшавский договор) הייתה ברית צבאית בראשות ברית המועצות. הברית הוקמה על ידי מדינות מזרח אירופה ב־14 במאי 1955 לאור משבר ברלין, וכמענה לברית נאט"ו (ובמיוחד לצירוף גרמניה המערבית לברית), כחלק מהמלחמה הקרה. הברית נחתמה בוורשה שבפולין.

היסטוריהעריכה

ארמון הנשיא בורשה, בו הוקמה הברית ב-1955, עת נודע כארמון המושל

הברית נוצרה כדי לבלום את השפעת ארצות הברית, להתייצב כמשקל נגד לברית נאט"ו ולהגביר את ההשפעה באירופה ואסיה. הברית שלחה נשק למדינות כדי להגדיל את השפעת ברית המועצות בהן, או לאויביהן, כדי שבכל מקרה תהיה לה השפעה באותו אזור. הברית הידקה את הקשרים בין הגרורות בגוש הקומוניסטי ובפועל הייתה כלי לברית המועצות לשליטה במדינות הגוש המזרחי ולאפשר שליטה צבאית.

בברית ורשה נכללו המדינות: ברית המועצות, אלבניה, בולגריה, הונגריה, מזרח גרמניה, פולין, צ'כוסלובקיה ורומניה. לברית ורשה הייתה עוצמה צבאית אדירה של כ־300 דיוויזיות, כמות רבה יותר מזו של ברית נאט"ו. ברית ורשה הוסיפה לעימות המזוין הבין־גושי. הברית ניסתה להשתלט על מדינות כמו טורקיה ויוון, שבהן עלה כוחו של השמאל בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. כמו כן דיכא הארגון מרידות אנטי-קומוניסטיות.

חוקי הברית קבעו שעל כל חברות הברית חלה חובה לשלוח צבאות במקרה של תקיפה, וזאת בניגוד לחוקי ברית נאט"ו. כך, למשל, נצטוו כל חברות הברית בשנת 1968 להשתתף בפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה, מדינה שהייתה על סף מהפכה דמוקרטית.

הוחלט על הקמת מפקדה משותפת ותוכניות צבאיות משותפות. בראש הברית עמד גוף מדיני עליון וגוף צבאי עליון - המפקדה המאוחדת של הכוחות המזוינים של ברית ורשה. בראש המפקדה עמד מרשל סובייטי. מדי שנה היו נערכים תמרונים צבאיים משותפים.

קיימת טענה שעשרים שנה לאחר הקמתה, רקחת הברית את אחד המבצעים הגדולים ביותר שבוצעו עד אותה עת, מבצע "שבעה ימים לנהר הריין". המבצע פירט בדיוק מטלטל כיצד בירות וערי אירופה המערבית יופצצו באטום וייכבשו תוך ימים ספורים. המטרה: להגיע לחוף האוקיינוס האטלנטי שבועיים מפרוץ המלחמה, למנוע מארצות הברית ומקנדה לספק תגבורת – ולנצח^[1].

ב־1 ביולי 1991, כתוצאה מהתפוררות הגוש הקומוניסטי וברית המועצות בסוף שנות השמונים, פורקה ברית ורשה. החל מ-1999 ובמשך כעשר שנים, הצטרפו בזו אחר זו לנאט"ו מדינות שהיו חברות בברית ורשה. בשנת 2004 הצטרפו לברית הצפון אטלנטית גם המדינות הבלטיות, שהיו חלק מברית המועצות.