פרדיננד באואר

מאייר בוטני אוסטרי

פרדיננד באוארגרמנית: Ferdinand Bauer‏; 20 בינואר 1760 - 17 במרץ 1826) היה מאייר בוטני אוסטרי, שנסע במסע של מתיו פלינדרס לאוסטרליה.

פרדיננד באואר
Ferdinand Lucas Bauer
לידה 20 בינואר 1760
ואלטיצה, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 במרץ 1826 (בגיל 66)
היצינג, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה בוטניקה, אמנות חזותית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Flora Graeca עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראשית חייו

עריכה

באואר נולד בפלדסברג בשנת 1760, בנו הצעיר של לוקאס באואר (? –1761) - צייר החצר של נסיך ליכטנשטיין - אך נותר ללא אביו שנפטר בשנה הראשונה לחייו. הבן הבכור היה היורש של תפקיד אביהם. יחד עם שניים מאחיו, יוזף אנטון ופרנץ באואר, הוא הועבר לחזקתו של נורברט בוקיוס (1729–1806), רופא ובוטנאי. בהדרכתו של בוקיוס, באואר הפך למתבונן נבון בטבע והיה רק בן 15 כשהחל לתרום רישומים מיניאטוריים לאוסף של בוקיוס. בשנת 1780 נשלחו פרנץ ופרדיננד לווינה לעבוד בהנחייתו של ניקולאוס פון ז'קין, בוטנאי בולט ומנהל הגן הבוטני המלכותי בארמון שנברון. שם התוודע באואר למערכת הטקסונומית של ליניאן, תחום המיקרוסקופיה, ולקח שיעורים בציור נוף.

באמצע שנת 1786, על פי המלצת ז'קין, ליווה באואר את ג'ון סיבת'ורפ, מאוקספורד, כאמן בטיול שטח ביוון ובאסיה הקטנה. הם חזרו לאנגליה בדצמבר 1787 עם למעלה מ-1,500 רישומים של צמחים, בעלי חיים, ציפורים ונופים, שחלקם הופיעו בפרסום "פלורה גרקה".[1] בהקדמה הלטינית ליצירה זו נכתב "סיבת'ורפ לקח איתו צייר בעל מוניטין מצוין, פרדיננד באואר, שאת היתרונות שלו מדגימים האיורים." יוזף הוקר כינה את פלורה גרקה, עם כאלף איוריה בצבעי היד המעולים, "היצירה הבוטנית הגדולה ביותר שהופיעה אי פעם" (1859).

אוסטרליה

עריכה

בהמשך נסע באואר לאוסטרליה עם מתיו פלינדרס כצייר בוטנאי. הוא היה אחד משישה מדענים שנבחרו על ידי סר יוזף בנקס ללוות את פלינדרס במסעו באוסטרליה. הוא עבד בניהולו של הבוטנאי רוברט בראון, ובנוסף לבוטניקה, באואר היה אמור לצייר נושאים זואולוגיים. סטנדרט העבודה המדויק שלו זיכה אותו בהערצה של מתיו פלינדרס ורוברט בראון. במכתב לבנקס מפורט ג'קסון, מיום 20 במאי 1802, כתב פלינדרס שבחים:

"[מזל] היה למדע ששני גברים כמו מר בראון ומר באואר נבחרו, התוצרים שלהם הוא מעבר למה שהתרגלתי לראות." עשרה ימים לאחר מכן, בראון דיווח כי באואר עשה 350 רישומי צמחים ו-100 של בעלי חיים"

באואר, שהתכוון לתפוס במדויק את הטון והצללה של הדגימות שלו, אך לא היה מסוגל לשאת איתו את מגוון הצבעים הדרוש, כיסה את הרישומים הראשוניים שלו במספרי צבעים. עמיתיו במשלחת הסתקרנו מהדיוק של באואר, ובינואר 1806 כתבו שהם "הוכנו בצורה כזו להתייחס לטבלת צבעים שתאפשר לו לסיים אותם בשעות הפנאי שלו בדיוק מושלם". ספר משנת 2017 מכיל רפרודוקציות של אוספים באירופה, בריטניה ואוסטרליה שמעולם לא פורסמו בעבר וחושף לראשונה את טכניקת קידוד הצבעים החדשנית של באואר.[2]

ביוני 1803, בזמן שפלינדרס חזר לאנגליה במטרה להשיג מחליף, באואר נשאר באוסטרליה. הוא נסע לאי נורפוק במשך שמונה חודשים וגם ביצע טיולים לניוקאסל, להרים הכחולים ולחוף הדרומי של ניו סאות' ויילס. באואר חזר לאנגליה מלווה בארגזים שהכילו 1,542 ציורים של צמחים אוסטרלים, 180 צמחים באי נורפוק ומעל 300 בעלי חיים.

חזרה לאירופה

עריכה

לאחר שובו של באואר לאנגליה ב-13 באוקטובר 1805 המשיכה האדמירליות להעסיק את באואר כדי לאפשר לו לפרסם דיווח על מסעותיו. באואר עבד על Illustrations Florae Novae Hollandiae במשך חמש שנים, ועשה את כל החריטות בעצמו. הוא גם תרם עשר פלטות לספר מסע של פלינדרס לטרה אוסטרליס.

בין השנים 1806 עד 1813 פורסמו 50 סטים של איורים של באואר בשלושה חלקים. לרוע המזל, מיזם ההוצאה לאור נכשל, ובאוגוסט 1814 חזר באואר לווינה, אך המשיך לעבוד עבור פרסומים באנגלית. הוא רכש בית קטן בהייצינג ליד הגן הבוטני של שנברון ובילה את זמנו בציור וטיולים אל האלפים האוסטרים עד זמן קצר לפני מותו ב-17 במרץ 1826.

עיקר ציוריו הגמורים של באואר נרכשו על ידי האדמירליות הבריטית. בשנת 1843 הם הועברו למוזיאון הבריטי יחד עם ציורים נוספים שרוברט בראון קנה מפרנץ באואר. רוב הטקסטים, וכן גם אוסף הצמחים והעורות, נרכשו על ידי המוזיאון הקיסרי האוסטרי וכעת הם שוכנים במוזיאון הטבע בווינה.

מורשת

עריכה

ג'ון לוצקי (John Lhotsky) הביוגרף של פרדיננד באואר כתב, כי שמו "יחיה בזיכרונות של הדורות הבאים" בגלל רישומיו.

סוג הפרח האוסטרלי "באוארה" נקרא על שמו, כמו כן קייפ באואר בדרום אוסטרליה,[3] שניהם ניתנו לכבודו על ידי פלינדרס.

אף על פי שמבני דורו הוא זכה לשבחים כגדול האמנים הבוטניים, שמו של באואר כמעט ונשכח. הוא היה אובססיבי לגבי עבודתו ולא היה לו זמן או כישרון לפרסום עצמי, מה שעשוי להסביר את שנותיו הארוכות ב"מדבר הזיכרון ההיסטורי".

לוצקי אמנם החיה את שמו של באואר, אך הביוגרפיה הקצרה שלו נותרה המקור היחיד למידע על צייר הטבעי במאה השנים הבאות.

באואר זכה לפרסום מסוים בשנות השבעים עם עבודתם של ד"ר וילפריד בלאנט וויליאם סטרן בפרסומם "ציורי הפרחים האוסטרליים של פרדיננד באואר (הוצאת בזיליסק, 1976).

אפריל 1989 הופיעה המונוגרפיה הראשונה על מסעו האוסטרלי של פרדיננד באואר: "פרדיננד באואר: רישומי ההיסטוריה של אוסטרליה. על פי האוספים האנגלים והאוסטריים" הוא העתק את כל המכתבים הידועים של באואר. בשנת 1985 נמצאו בווינה 100 רישומי בעלי חיים לא מסווגים של באואר, וחלקם נכללו במונוגרפיה.

באואר שרטט את החי והצומח של חוף אוסטרליה ואי נורפוק, והשאיר אחריו תיעוד חזותי יוצא דופן. במאמר על ציור פרחים שנכתב בשנת 1817 הקדיש יוהאן גתה שני עמודים בניתוח אחד מציורי באואר: "... אנו מוקסמים למראה העלים הללו: הטבע מתגלה, האמנות מוסתרת, גדולה בדיוק שלה, עדינה בביצועה, מכריעה ומספקת במראה שלה". עבודתו חשובה לאורך זמן בגלל אומנותו, חושו האסתטי ודיוקו המדעי.

גלריה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פרדיננד באואר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Digital Flora Graeca, Bodleian Libraries
  2. ^ Mabberley, David J (2017). Painting by Numbers: The life and art of Ferdinand Bauer. New South.
  3. ^ Cape Bauer