פרדריקסטאד (כדורגל)
מועדון הכדורגל פרדריקסטאד (בנורווגית: Fredrikstad Fotballklubb) הוא מועדון כדורגל נורווגי מהעיר פרדריקסטאד, המשחק בליגת העל הנורווגית. אצטדיון הבית של הקבוצה הוא אצטדיון פרדריקסטאד בעיר, המכיל כ-12,560 מקומות ישיבה.
 | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| כינוי |
אריסטוקראטן (האריסטוקרטים) רדבוקסן (המכנסיים האדומים) FFK | ||
| תאריך ייסוד | 7 באפריל 1903 | ||
| אצטדיון |
אצטדיון פררדריקסטאד פרדריקסטאד, נורווגיה (תכולה: 12,560) | ||
| מאמן | ביורן יוהאנסן | ||
| ליגה | הליגה הנורווגית השנייה | ||
|
www | |||
| תלבושת | |||
| |||
עם תשע זכיות באליפות נורווגיה ו-11 גביעים, פרדריקסטאד היא אחת הקבוצות המצליחות והאהודות בתולדות הכדורגל הנורווגי. עם זאת, זכייתה האחרונה בתואר הייתה בעונת 1960/1961, ובין השנים 1984 ל-2003 היא כלל לא שיחקה בליגה הבכירה בנורווגיה. תוארו האחרון של המועדון היה הגביע הנורווגי לשנת 2006.
היסטוריה
עריכהההקמה והשנים הראשונות (1903 - 1932)
עריכהמועדון הכדורגל פרדריקסטאד נוסד ב-7 באפריל 1903. בעוד מועדוני כדורגל אחרים ברחבי המדינה היו למעשה תוספת למועדוני ספורט שכבר היו פעילים בענפים אחרים, כגון סקי או אתלטיקה, פרדריקסטאד הייתה לקבוצה הראשונה בנורווגיה שעסקה באופן בלעדי בכדורגל. בעקבות חוסר במועדונים מתחרים לפרדריקסטאד, היווסדו של המועדון היה למעשה הניסיון השלישי להקים קבוצת כדורגל בעיר. עם זאת, גם ניסיון מוצלח זה לווה בקשיים במציאת מועדונים מתחרים.
כחודש לאחר הקמת הקבוצה הוקמה בעיר השכנה קבוצת סרפסבורג. במשחק הראשון בין הקבוצות גברה פרדריקסטאד 4-0 על סרפסבורג לעיני כ-600 צופים. היה זה צעד ראשון בדרך להקמת ליגה אזורית, שהיוותה השראה להקמתם של מועדונים נוספים באותו האזור. במקביל, החלה הקבוצה להתחרות במפעל הגביע הנורווגי, שהיה המפעל הרשמי היחיד שאיחד את כל קבוצות הכדורגל במדינה, אך לא הצליחה להשיג הצלחה משמעותית.
בשנת 1927, לאחר מספר שינויים, נקבעו צבעי התלבושת של פרדריקסטאד על לבן ואדום, הצבעים המלווים את המועדון עד היום.
תקופת השיא (1932 - 1966)
עריכהפרדריקסטאד העפילה לראשונה לגמר הגביע ב-1932. בשלב חצי הגמר אירחה הקבוצה את מיונדאלן לעיני כ-9,000 צופים, כמות שיא עבור המועדון עד אז, ובגמר הביסה פרדריקסטאד 6-1 את אורן הורטן וזכתה לראשונה בתולדותיה בגביע. הייתה זו זכייה ראשונה בתקופת השיא הראשונה של המועדון, שזכה עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה בארבעה גביעים נוספים.
פרדריקסטאד הייתה מהראשונות לשחק בליגת העל הנורווגית, שהחלה את דרכה בעונת 1937/1938. הליגה חולקה לשמונה מחוזות, והסתיימה בסיבוב פלייאוף. פרדריקסטאד סיימה ראשונה בטבלה המחוזית ועשתה את דרכה עד לגמר הפלייאוף, שם הביסה את לין 4-0 בסיכום שני מפגשים, והייתה לאלופת נורווגיה הראשונה. בזכות זכייתה בגביע באותה שנה, לאחר שניצחה בגמר את מיונדאלן 3-2 בהארכה, השלימה הקבוצה זכייה בדאבל כבר בעונת הליגה הראשונה בנורווגיה. פרדריקסטאד השלימה זכייה שנייה ברציפות באליפות עונה אחר כך.
לאחר שתי עונות ליגה בנורווגיה פרצה מלחמת העולם השנייה. בעקבות המערכה בנורווגיה והכיבוש הנאצי, הושעו כל התחרויות הרשמיות, בין היתר בעקבות שביתתם של הספורטאים כתמיכה במתנגדים לכיבוש. לאחר חמש שנות הפסקה חזר מפעל הגביע לפעול, ושנתיים אחריו חזרה גם הליגה.
בעונת 1948/1949, העונה השנייה מאז תום המלחמה, השתנתה שיטת הליגה. היא פוצלה לשני בתים בני שמונה קבוצות כל אחת, ובתום שני סיבובי ליגה נפגשו מנצחות הבתים למפגש גמר כפול על התואר. פרדריקסטאד העפילה לגמר, השיגה ניצחון כפול (6-1 בסיכום) על ואלרנגה, וזכתה באליפות שלישית.
שנות ה-50 היו ימי השיא של המועדון. בין עונת 1950/1951 לעונת 1960/1961 זכתה הקבוצה בשש אליפויות נוספות. בעונת 1956/1957 ובעונת 1960/1961 אף השיגה הקבוצה שני דאבלים נוספים. זכייתה באליפות בעונת 1959/1960 הקנתה לה את הזכות להיות הקבוצה הנורווגית הראשונה אי פעם בגביע אירופה לאלופות. פרדריקסטאד חוללה הפתעה גדולה בסיבוב הראשון, כשהדיחה את אייאקס אמסטרדם (4-3 בבית, 0-0 בחוץ), אך הודחה כבר בסיבוב השני.
התואר האחרון בשושלת המפוארת של פרדריקסטאד הגיע בעונת 1965/1966, אז זכתה בגביע לאחר ניצחון 3-2 בגמר על לין. בשלב זה עמד מאזנה על תשע אליפויות ותשעה גביעים.
שנות השפל בליגה הבכירה (1967 - 1984)
עריכהלאחר שנים רבות של דומיננטיות מרשימה בכדורגל הנורווגי, החלה בשנות ה-70 דעיכה משמעותית בפרדריקסטאד. בעוד קבוצות רבות החלו להפוך לקבוצות מקצועניות, שחקנים רבים מפרדריקסטאד עדיין עבדו בעבודות אחרות במקביל. המקצוענות התבטאה גם בשיטות אימונים תכופות ומוקפדות יותר, בעוד פרדריקסטאד הגבילה עצמה לשני אימונים בשבוע בלבד. הירידה ביכולת קושרה גם לאחריות וללחץ של הדורות החדשים של שחקני הקבוצה, לעמוד בהישגי העבר של המועדון.
בעונת 1971 העפילה הקבוצה לגמר הגביע, אך הובסה 4-1 בידי אחד מהכוחות העולים בכדורגל הנורווגי, רוזנבורג, שאף זכתה באליפות באותה עונה. שנתיים אחר כך, ב-1973, סיימה הקבוצה במקום האחרון בליגה וירדה לראשונה בתולדותיה לליגת המשנה. היה זה סימן ראשון לבאות, כשבעשור הקרוב פרדריקסטאד ירדה ארבע פעמים לליגת המשנה.
השהות הראשונה של פרדריקסטאד בליגה השנייה נמשכה עונה אחת בלבד, וב-1975 חזרה הקבוצה לשחק בליגה הבכירה. היא הצליחה לשרוד בליגה שתי עונות נוספות, וב-1977 ירדה ליגה פעם נוספת. הפעם השהות בליגה השנייה נמשכה שלוש עונות, ופרדריקסטאד חזרה לשחק בליגה הבכירה רק ב-1980. הירידה השלישית בתולדות הקבוצה הגיעה כבר ב-1982, אך השהות בליגת המשנה נמשכה עונה אחת בלבד.
תקופת ההיעדרות מהליגה הראשונה (1984 - 2003)
עריכהבעונת 1984 השיגה פרדריקסטאד תואר ראשון אחרי 18 שנים, כשהניפה את הגביע הנורווגי. פרדריקסטאד פגשה בגמר את ויקינג, ומשחק הגמר הסתיים בשוויון 3-3 לאחר הארכה, כך שנקבע משחק חוזר. במשחק החוזר ניצחה פרדריקסטאד בתוצאה 3-2, והשיגה את הגביע העשירי בתולדותיה.
עם זאת, שמחת הזכייה בגביע נמהלה באכזבה, כאשר בסיום העונה ירדה הקבוצה בפעם הרביעית בתוך עשר שנים לליגת המשנה. בניגוד לפעמים הקודמות, בהן לא נעדרה הקבוצה מהליגה הבכירה ליותר משלוש עונות, הפעם פרדריקסטאד לא הצליחה לטפס חזרה לליגה הבכירה במהרה, ונותרה תקופה ארוכה בליגת המשנה.
ב-1992, שמונה שנים לאחר הירידה לליגת המשנה, חוותה הקבוצה שפל נוסף, כשירדה לראשונה בתולדותיה לליגה השלישית. השהות בליגה השלישית נמשכה זמן רב מהמצופה, והקבוצה לא הצליחה לחזור למרכז הבמה של הכדורגל הנורווגי. השינוי המיוחל הגיע בשנת 2001, עם מינויו של קנוט טורביורן אגן לתפקיד המאמן. אגן, בנו של מאמן העבר המצליח של רוזנבורג, נילס ארנה אגן, הוסיף לקבוצה ממד של מקצוענות שהיה חסר בה והיה למאמן המצליח ביותר במועדון מאז תור הזהב בשנות ה-50. בשנת 2002 העלה אגן את הקבוצה לליגת המשנה לאחר עשור בליגה השלישית. עונה אחת אחר כך, בעונת 2003 שבה חגג המועדון מאה שנים להיווסדו, הוביל אגן את הקבוצה למקום השני בליגת המשנה ולחזרה לליגה הראשונה אחרי 19 שנות היעדרות.
העידן הנוכחי (2004 - )
עריכהבעונת 2004, ולראשונה מאז עונת 1984, שיחקה פרדריקסטאד בליגה הבכירה, והצליחה לשרוד בליגה. בשנה זו הצטרף לצוות האימון אגיל אולסן, מי שאימן את נורווגיה בשני טורנירי מונדיאל במהלך שנות ה-90, וקנוט אגן עבר לתפקיד עוזר המאמן.
לאחר עונת הישרדות נוספת ולקראת עונת 2006, עזב אולסן וקנוט אגן חזר לתפקיד המאמן. אגן הוביל את הקבוצה למקום השמיני בליגה הבכירה וזכה עמה בתואר ראשון מזה 22 שנים. הקבוצה העפילה לגמר הגביע הנורווגי שם פגשה את סנדפיורד. לאחר חמש דקות כבר נטלה פרדריקסטאד את ההובלה, ועד לסיום המחצית כבר קבעה את תוצאת המשחק, 3-0 מרשים שהעניק לקבוצה את הגביע ה-11 בתולדותיה. היה זה משחקו האחרון של אגן כמאמן הקבוצה, והוא עזב בסיום העונה בעקבות מחלוקות עם המנהל המקצועי החדש של הקבוצה, מורגן אנדרסן.
בעונת 2008 סיימה הקבוצה במקום השני בטבלה, שש נקודות בלבד פחות מהאלופה סטאבק. הייתה זו הסגנות הראשונה של המועדון מזה 36 שנים. עונה אחת בלבד אחר כך סיימה הקבוצה במקום ה-14 מתוך 16, מיקום המוביל לפלייאוף הישרדות. פרדריקסטאד הפסידה כבר בחצי גמר הפלייאוף, וירדה לליגת המשנה אחרי שש עונות רצופות בליגה הבכירה.
שהותה של הקבוצה בליגת המשנה נמשכה עונה אחת בלבד, לאחר שב-2010 סיימה במקום השלישי, השתתפה בפלייאוף ההעפלה והצליחה להשיג את הכרטיס לליגה הבכירה. בסיום עונת 2011, בה הצליחה הקבוצה לשרוד בליגה הבכירה, נעצרו בכירים במועדון כאשר המשטרה הנורווגית פשטה על משרדי המועדון, בחשד להעלמת מס סביב חוזהו של שחקן הקבוצה ראיו פירויה.
לאחר עונה נוספת בליגה הבכירה, שוב ירדה פרדריקסטאד לליגת המשנה.
אצטדיון
עריכה
בשנת 1914 נחנך אצטדיון פרדריקסטאד בעיר. היה זה אצטדיון הכדורגל הראשון בנורווגיה בעל מערכת תאורה. שיא הקהל הביתי באצטדיון נרשם ברבע גמר הגביע הנורווגי ב-1956, אז נרשמה תפוסה של 15,534 צופים. כמות הקהל הוגבלה עם הקמת יציעי הישיבה באצטדיון, ולאחר השיפוץ והחידוש האחרון של האצטדיון טרם עונת 2004, עמדה תכולתו על כ-10,500 מקומות. אצטדיון זה אירח במרוצת השנים מספר משחקי בית של נבחרת נורווגיה הצעירה. בשנת 2007 נסגר האצטדיון, שבשנותיו האחרונות נחשב למיושן מאוד, והוא נהרס כליל בחורף 2011 על מנת לפנות מקום לבניין דירות ומשרדים.
בשנה בה נהרס האצטדיון הישן, נחנך אצטדיון פרדריקסטאד החדש בעיר. האצטדיון הוקם במרכז העיר, היכן שבעבר הייתה המספנה הגדולה ביותר בסקנדינביה, והוא עוצב ותוכנן כך ששימר בתי מלאכה שהוקמו עוד ב-1870 ביציעי האצטדיון החדש, מה שהעניק לאצטדיון עיצוב ייחודי. מאז הקמתו שימש האצטדיון מספר פעמים כאצטדיון הבית של הנבחרת הצעירה. כל יציעי האצטדיון החדש הם יציעי ישיבה, ותכולתו עומדת על כ-12,560 מקומות.
סמל ומדים
עריכהבשנותיו הראשונות של המועדון, הוחלפו צבעי המדים לעיתים קרובות. התלבושת הראשונה ב-1903 כללה חולצת פסים בצבעי כחול ולבן, ומכנס שחור. כעבור שנתיים הוחלפו המדים לחולצה לבנה ומכנסיים כחולים, ולקראת חצי גמר הגביע הנורווגי ב-1910 החליף המועדון את מדיו לירוק ולבן. במרוצת שנותיו הראשונות של המועדון, נעשו בסך הכול שבעה שינויים בצבעי המדים.
השינוי השביעי והאחרון הגיע לאחר משחק ידידות בין נבחרות נורווגיה ופולין באצטדיון פרדריקסטאד ב-7 באוקטובר 1926. הקבוצה שאבה השראה מצבעי מדי הנבחרת הפולנית, ואף שלחה מכתב רשמי להתאחדות הכדורגל הפולנית ובו בקשת רשות להשתמש בצבעי הנבחרת במדיה. ההתאחדות הפולנית הגיבה במכתב בו היא הביעה את שמחתה מהחלטת המועדון לאמץ את צבעי הדגל הפולני, ובעקבות הבקשה אף התחייבה לשלוח חולצה לבנה ומכנס אדום למועדון.
ב-17 במרץ 1927 הגיעו המדים מפולין, והוחלט כי יהיו אלו מדי המועדון הרשמיים. מאז ועד היום, צבעי המדים כמעט ולא שונו כלל. השינוי האחרון היה ב-1997, אז עברה הקבוצה מגרביים בצבעי אדום ולבן לגרביים לבנים.
סמל המועדון, דגלון שבמרכזו כדור, ובצידי הכדור האותיות "FF" (ראשי התיבות של שם המועדון במקור), נחשף לראשונה ב-1909, ונותר מאז ללא שינוי. צבעי הסמל היו במקור ירוק ולבן, אך מאז שאימץ המועדון את צבעי האדום והלבן ב-1927 הוחלפו גם צבעי הסמל.
תארים
עריכה- ליגת העל הנורווגית:
- אליפות (9): 1937/38, 1938/39, 1948/49, 1950/51, 1951/52, 1953/54, 1956/57, 1959/60, 1960/61
- סגנות (9): 1949/50, 1954/55, 1955/56, 1958/59, 1964, 1966, 1969, 1972, 2008
- הגביע הנורווגי:
- זכייה (11): 1932, 1935, 1936, 1938, 1940, 1950, 1957, 1961, 1966, 1984, 2006
- סגנות (7): 1945, 1946, 1948, 1954, 1963, 1969, 1971
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של פרדריקסטאד (בנורווגית)
פרדריקסטאד, ברשת החברתית פייסבוק
פרדריקסטאד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פרדריקסטאד, ברשת החברתית אינסטגרם- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- אתר מועדון האוהדים של הקבוצה, פלנקהאוגן (בנורווגית)
