פרוטוגאיה (Protogaea) הוא חיבורו המרכזי של גוטפריד לייבניץ על גאולוגיה והיסטוריה של הטבע. לייבניץ ראה בו מעיין הקדמה לחיבור עתידי שתכנן לכתוב על ההיסטוריה של בית הנובר, ועל כן לא פרסמו במלואו בימי חייו. בעוד שלייבניץ חיבר אותו בשנים 1693 - 1691, הוא פורסם במלואו רק כמעט כשישים שנה מאוחר יותר, ב-1749. עבודה זאת מילאה תפקיד חשוב בהתפתחות מדעי כדור הארץ במאה ה-18, הן בזכות הטיעונים המדעיים שלה (שלעיתים קרובות היו ספקולטיביים באופיים), והן בזכות המתודולוגיה שהציגה - לייבניץ קיבץ בה ממצאים רבים על התהליכים שעיצבו את כדור הארץ. משום שהתייחס למאובנים כאל "מסמכים היסטוריים של הטבע" - מהם ניתן ללמוד רבות על מאורעות העבר, היה לעבודה זאת תפקיד חשוב גם במיסוד מדע הפלאונטולוגיה.

עמוד השער של המהדורה מ-1749 של הספר.

תוכני הספר עריכה

בחיבור שטח לייבניץ את השקפותיו על ההיסטוריה של כדור הארץ החל מראשית הופעתו, רגע שהוא כינה consistentior status. לייבניץ טען שבראשיתו היה כדור הארץ גוף מותך וכוכב בוהק לכל דבר (במובן שהוא מייצר את אורו בעצמו). חומו של הגוף המותך הזה פחת בחלוף הזמן, ועם התקררותו התמצקו בהדרגה השכבות החיצוניות של הכוכב. "חומרים מזוגגים" - סלעים וחולות נוצרו בשלהי שלב ההיתוך הראשוני הזה, ומהם נבנתה קליפת כדור הארץ. תוך דבקות בסדר כרונולוגי הגיוני של ציר הזמן הגאולוגי, לייבניץ קיבץ לאחר מכן תצפיות והשערות רבות על היווצרות כדור הארץ ותוואי הקרקע, ושזרם לכדי טיעונים ספקולטיביים על מקורותיהם של הרים, הרי געש ומעיינות. הוא הרהר על היווצרותם של סלעים ומלחים ועל הקטלוג של מינרלים. הוא זיהה נכונה את המאובנים שנמצאו באזורים שונים בעולם כשאריות אורגניות של יצורים חיים. לייבניץ תרם בו גם תרומה מוקדמת חשובה לתחום הפטרולוגיה (תת-תחום של גאולוגיה העוסק בחקר הסלעים) כשעשה את האבחנה היסודית בין סלעי יסוד (igneous rock), סלעים מותמרים (metamorphic rocks), וסלעי משקע (Sedimentary rock).

מבחינה מתודולוגית, שיטות קבלת המסקנות והטיעונים של לייבניץ נשענים במידה רבה על ניסיונו הרב במכרות הרי הארץ. בין היתר מתאר לייבניץ באחת מפסקאות הספר את שיטת הסטרטיגרפיה.