פתיחת התפריט הראשי

פרויקט שיקום מחצבת נשר

"פרויקט שיקום מחצבת נשר" הוא פרויקט אמנותי-אקולוגי שנערך בשנת 1971 על ידי הפסל יצחק דנציגר, האקולוג זאב נאווה וחוקר הקרקע יוסף מורין לבדיקת שיקום מחצבת מפעל נשר חיפה. הפרויקט נחשב לאחת מעבודותיו הידועות של דנציגר.

פרויקט שיקום מחצבת נשר
מחצבת נשר.jpg
אמן יצחק דנציגר, זאב נאווה, יוסף מורין
תאריך יצירה 1971
טכניקה וחומרים אמנות אדמה

היסטוריהעריכה

מחצבת נשר פעלה בין השנים 19251949[1] בשיפוליו המערביים של הכרמל בשטח של כ-250 דונם. בערבות פעולות הכרייה הפך האזור לשטח שומם בגלל הפגיעה בטופוגרפיה המקומית.

במסגרת הפרויקט הוגדרה חלקה על מדרון המחצבה כחלקת ניסוי, והצוות ניסה לחבר מחדש את השטח החשוף עם הנוף המקומי. לשם כך נעשה שימוש בפיצוץ מבוקר של קיר המחצבה, כדי להופכה מזווית של ישרה לזווית של כ-45–50 מעלות. באזור נפרשו רשתות גביונים[2] וכן הותזה תערובת של זרעים עשבוניים, דשנים ואמולסיה פלסטית, במטרה ליצור באופן מלאכותי טרסות. בנוסף, נשתלו גם דגנים רב-שנתיים ושיחים. השלב השני של הפרויקט, שלא בוצע מעולם, נועד ליצור לשטח המחצבה תפקיד חברתי מחודש. תכנון זה, שאף הוכן בעבורו מודל ראשוני, היה עתיד להעניק למקום פונקציונליות מחודשת, תוך ניצול הממצאים שנתגלו באתר על ידי פעולת החציבה כגון נחל מאובן, מבני סלע וכדומה.

עוד קודם לביצוע המעשי של הפרויקט, ב-2 בפברואר 1971, נפתחה במוזיאון ישראל התערוכה "מושג +אינפורמציה", ובה הציג דנציגר את העבודה "נוף תלוי", שהתבססה על המחקר שהתנהל באותה עת. העבודה הורכבה מבד תלוי ועליו תערובת של צבעים, אמולסיה פלסטית, סיבי צלולוזה ודשן כימי, שעליו גידל דנציגר עשב בעזרת מערכת תאורה והשקייה. לצד הבד הוקרנו שקופיות המציגות פגיעה בטבע על ידי התיעוש המודרני. בתצוגה זו שאף דנציגר ליצור יחידה אקולוגית המתקיימת כ"אמנות" וכ"טבע" בה בעת.[3]

אף על פי שהפרויקט לא הושלם, הוא מהווה ציון דרך חשוב בתולדות האמנות הישראלית בכל הקשור לאמנות שנות ה-70 של המאה ה-20 וביחס שבין אמנות ואקולוגיה. מרדכי עומר, לדוגמה, הציג את העבודה כביטוי לטישטוש גבולות שבין אמנות, אדריכלות ומדע וכביטוי לגאולה מחודשת של הטבע מן ההרס של החברה המודרנית.[4]

בעקבות הפרויקט נוצרו הדפסים בטכניקה של הדפס רשת של משה גבעתי, שהקים בית מלאכה לשם תיעוד הפרויקט, ושל דנציגר, כגון ההדפס "גביונים ונחשים" (1976).

לקריאה נוספתעריכה

  • פישר, יונה, שיקום מחצבת נשר. שיקומו הנסיוני של אתר נבחר בשטח מחצבה נטושה כפי שתוכנן ובוצע בידי יצחק דנציגר, יוסף מורין וזאב נאוה, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1971
  • פישר, יונה, מושג + אינפורמציה, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1971
  • דנציגר, יצחק, מקום, עומר, מרדכי (עורך), הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1982

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בשנות ה-2000 נעשו פעולות כרייה נוספות בשטח המחצבה.
  2. ^ רשת שנועדה לעצור סחף של קרקע.
  3. ^ פישר, יונה, בתוך: דנציגר, יצחק, מקום, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1982. (המאמר ללא כותרת ומקדים לו ציטוט - "האמנות מקדימה את המדע...". הספר ללא מספרי עמודים).
  4. ^ ראו: עומר, מרדכי, תיקון, הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, תל אביב, 1998, עמ' 65.