פרופיל 21
בצה"ל, פרופיל 21, שפירושו אי-כשירות לשירות ביטחון, הוא הפרופיל הצבאי הנמוך ביותר, המשקף ליקוי גופני או נפשי שאינו מאפשר שירות בצה"ל. בעלי פרופיל 21 משוחררים משירות סדיר ומשירות מילואים בצה"ל, אך רשאים לבקש להתנדב לשירות, והצבא שוקל כל בקשה לגופה.
קבלת פרופיל 21
עריכההגדרת הפרופיל נקבעת על פי התקנות לקביעת כושר בריאותי ("ספר הפרופילים") של צה"ל, הקובעות את מידת ההתאמה לשיבוץ המועמד לשירות ביטחון. על-פי הגדרתו, פרופיל 21 משקף ליקוי גופני או נפשי שאינו מאפשר שירות תקין. נכון לשנת 1994 פירטו תקנות שירות הביטחון, תשכ"ז-1967 220 מצבים בריאותיים שכתוצאה מהם מתקבל פרופיל 21, ומהם 24 מצבים מאובחנים מתחום הפסיכיאטריה. ערעור על קביעת פרופיל 21 הוא תהליך קשה, משום שעל המועמד להוכיח שאינו סובל מהליקוי שאובחן אצלו במידת חומרה שאינה מאפשרת לו לשרת.
ניתן לקבל פרופיל 21 בשל בעיות רפואיות חמורות ו/או בעיות נפשיות שונות. כאשר מדובר בפטור רפואי, הוא ניתן על ידי ועדה רפואית של צה"ל הקובעת בהתאם לבדיקה רפואית אם האדם כשיר רפואית לשירות בצה"ל. קבלת פטור נפשי מתחיל בפנייה לפסיכיאטר או פסיכולוג אזרחי והצגת בעיות נפשיות בפניו. לאחר קבלת מכתב המלצה מגורם זה, שולח החייל או המלש"ב בקשה לפגישה עם קצין בריאות הנפש. במהלך פגישה זו הקב"ן מאבחן את הפונה ומחליט האם לשחררו משירות צבאי או לדחות את בקשתו. צעירים רבים עשו מאמצים ניכרים, ואף פליליים, על מנת לקבל פרופיל 21 בדרך זו על מנת להשתמט מגיוס, ובכלל זה התחזות לחולי נפש, בעלי הפרעות נפשיות והפרעות אישיות או מחלות גופניות. פורסמו סיפורים על צעירים ששילמו כסף רב לפסיכיאטרים וכן לרופאים על מנת לזכות בחוות דעת שתביא לשחרורם משירות צבאי.[1] תהליך זה של הימנעות מגיוס מתואר בדבריה של האמנית זויה צ'רקסקי: "לא יכולתי לראות את עצמי כחיילת בצבא. מעולם לא הלכתי בנעליים ללא עקבים אז זה לא הסתדר עם המדים, גם הייתי פנקיסטית והייתה לי שרשרת ארוכה מן האף עד האוזן. הלכתי לקב"ן (קצין בריאות הנפש) במקום לבלות את שירותי הצבאי בכלא"[2].
קיימת גם טענה שלפיה גורמים לא ענייניים, כגון עודף כוח אדם או חוסר רצון מצד המערכת להתמודד עם מחלות, הפרעות או מצבים אישיים מורכבים, הביאו להרחבת התנאים שבעקבותיהם נקבע פרופיל 21, גם במקרים שהחייל או המועמד לשירות אינו פסול לשירות מסיבות רפואיות.[דרוש מקור]
שירות בצה"ל
עריכההוראות הפיקוד העליון של צה"ל קובעות שבעלי פרופיל 21 לא יגויסו לשירות סדיר בצה"ל, למעט במקרים חריגים, אולם מאפשרות לבעלי פרופיל 21 לבקש להתנדב לשירות, והצבא רשאי לסרב או לקבל את הבקשה. לעומת זאת, בעלי פרופיל 21 רשאים לשרת בשירות קבע בצה"ל ובשנת 2010 שירתו בצבא הקבע מעל 700 אנשי קבע בעלי פרופיל 21. בג"ץ קבע שצה"ל רשאי לגייס בעלי פרופיל 21 לשירות קבע עליו התחייבו, אפילו בניגוד לרצונם.[3]
השפעת פרופיל 21 על החיים מחוץ לצבא
עריכהמדינת ישראל ידועה כמדינה שרואה בשירות צבאי ערך עליון וחשוב. החברה הישראלית פעמים רבות לא רואה בעין יפה אנשים שלא עשו שירות צבאי. כדי להילחם בתופעה ולשפר את היחס לאנשים ללא שירות צבאי, הוקמו מספר ארגונים ועמותות שמנסות להביא ליחס יותר חיובי.
בתהליך בחינת מועמדים לעבודה, יש המייחסים משקל רב לשירות בצה"ל של המועמד ומעדיפים לקבל לעבודה את מי ששירתו בצה"ל. בשנת 1994, בעקבות לחץ ציבורי הולך וגובר, שהתבטא בין השאר בהקמת עמותה לנפגעי פרופיל 21, הורתה נציבות שירות המדינה למוסדות המדינה שלא לשאול דורשי עבודה על הפרופיל הצבאי שלהם, ובהמשך אותה שנה הוכנס איסור זה לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (סעיף 2א לחוק) והוחל על כלל המעסיקים בישראל, למעט שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. באותה שנה תוקן גם חוק שירות ביטחון, ונקבע בו (בסעיף 44א לחוק) איסור על כל אדם שלא הורשה לכך, לדרוש, בכל הקשר שהוא (להבדיל מדרישה בקשר לעבודה) "נתון אישי צבאי", שהגדרתו היא "הסימול המספרי המציין את מידת התאמתו של אדם לשירות הצבאי, או מסמך צבאי הקובע כושר לשירות צבאי או את מידת ההתאמה לשירות, וכן כל נתון אחר ששר הביטחון קבע בצו לעניין זה". בהגדרה זו כלול גם נושא הפרופיל הרפואי. למרות קיומו של חוק זה, מעסיקים רבים שואלים על השירות הצבאי ומייחסים לו חשיבות רבה באמצעות התעסקות כללית בשירות ובלי לגעת בנתון צבאי ספציפי לרבות פרופיל צבאי. דרך שאלות כלליות ולעיתים דרך דרישה לראות תעודת שחרור משירות צבאי (אשר שונתה לאחרונה כדי שתשמש גם המלצה למעסיקים) המעסיקים מצליחים להבין אם המועמד שמולם עשה צבא או לא. בכך הם יכולים לפסול מועמדים ללא שירות צבאי ולטעון שסיבת הפסילה היא מקצועית ולא קשורה לצבא.
ארגונים בישראל
עריכה- "העמותה לנפגעי פרופיל 21", או בשמה המלא "פרופיל 10 - עמותת נפגעי פרופיל 21 (מסורבי גיוס)", הייתה עמותה שהוקמה בשנת 1993 במטרה לשנות את התדמית השלילית שיש לבעלי פרופיל 21 בעיני הציבור הישראלי. מטרה נוספת הייתה ביטול האפליה הנגרמת כתוצאה מתדמית זו והסרת השאלה אודות הפרופיל הצבאי משאלוני קבלה לעבודה.[דרוש מקור] העמותה נסגרה ב-2003.[4]
אזכורים תרבותיים
עריכה- להקת 21, להקה התומכת בסרבנות שרות, קרויה על שם הפרופיל הצבאי.
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ יוסי מזרחי, לא רק חרדים: גם חילונים משתמטים מצה"ל, באתר מאקו, 21 ביוני 2013
- ^ דליה קרפל, חג הקורבן של זויה, באתר הארץ, 6 באפריל 2004
- ^ בג"ץ 10152/09 נועה סגל נ' ראש אגף כח אדם במטה הכללי של צה"ל
- ^ עמותה מחוקה | פרופיל עשר - ארגון נפגעי פרופיל 21 - מסורבי גיוס, באתר "גיידסטאר ישראל"