גליקופרוטאין
גליקופרוטאין (באנגלית: Glycoprotein) הוא תרכובת של חלבון ושל פחמימה הקשורים בקשר קוולנטי. הסוכרים הקשורים ישירות אל החלבון יכולים להיות מסוגים שונים, כמו גלוקוז, פרוקטוז, מאנוז, גלוקוזאמין, גאלאקטוז, ורבים אחרים. סוכרים הקשורים אל החלבון יכולים לגרום לשינוי במבנה המרחבי שלו, ובכך לשינוי תכונותיו. הגליקופרוטאין משמש בעיקר עבור חלבונים שפעולתם נדרשת מחוץ לתא, בהם: נוגדנים, הורמונים אנזימים ועוד. בין השאר, הוא מרכיב חיוני בממברנות של תאים צמחיים ואנימליים. ברוב המקרים מבנים הנמצאים על השוטונים של חד-תאיים שונים יהיו מורכבים מגליקופרוטאין, לדוגמה בשערות על השוטונים של סטראמנופילס.[1] גליקופרוטאינים בממברנות של אריטרוציטים הנושאים שיירים גליקוזידיים ספציפיים, קובעים את סוג הדם בבני האדם ובבעלי החיים, כאשר השייר הסוכרי מהווה מעין קוד זיהוי של התא הנתון. גליקופרוטאינים הם ממרכיבי הנזלת ומעניקים לה את מרקמה.
אלפרד גוטשאלק היה המומחה העולמי בתחום חקר גליקופרוטאין.
ראו גם
עריכה- גליקוליפידים תרכובות של שומן + סוכרים
- אינטרפרון - גליקופרוטאין המופרש מתאים בתגובה לחדירה של גורמים פולשניים כגון וירוסים, חיידקים, פרזיטים או בתגובה להפיכת התא לסרטני.
קישורים חיצוניים
עריכה
- נתן שרון והלינה ליס, החלבונים "המתוקים" - גליקופרוטאינים, מדע כ"ז 6, נובמבר 1983, באתר "סנונית"
גליקופרוטאין, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ G. Benjamin Bouck, The Structure, Origin, Isolation, and Composition of the Tubular Mastigonemes of the Ochromonas Flagellum, The Journal of Cell Biology 50, 1971-08-01, עמ' 362–384 doi: 10.1083/jcb.50.2.362
