פרידריך וילהלם רייפאייזן
פְרִידְרִיךְ וִילְהֶלְם רַייפְאַייזֶן (בגרמנית: Friedrich Wilhelm Raiffeisen; 30 במרץ 1818 – 11 במרץ 1888) היה ראש עירייה וחלוץ הקואופרטיבים גרמני. מספר מערכות איגודי אשראי ובנקים שיתופיים נקראו על שם רייפאייזן, שהיה חלוץ איגודי אשראי כפריים.
 | |
| לידה |
30 במרץ 1818 Hamm, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
11 במרץ 1888 (בגיל 69) נויוויד, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מדינה |
ממלכת פרוסיה |
| תפקיד |
ראש עירייה |
  | |
קורות חיים
עריכהפרידריך וילהלם רייפאייזן נולד ב-30 במרץ 1818 באזור האם (זיג) (אנ'), אזור וסטרוולד (אנ'). הוא היה השביעי מתוך תשעה ילדים. אביו, גוטפריד פרידריך רייפאייזן, היה חקלאי ושימש גם כראש עיריית האם. שורשי משפחתו נעוצים במאה ה-16 באזור שוואביה-פרנקוניה. משפחתה של אימו, אמליה כריסטיאנה סוזנה מריה לבית לנצנדרפר, הגיעה מאזור זיגרלנד (אנ'). לאחר שעזב את בית הספר בגיל 14 קיבל שלוש שנות חינוך מכומר מקומי לפני שהצטרף לצבא בגיל 17. הקריירה שלו בצבא הובילה אותו אל קלן, קובלנץ, וזאין (אנ'). לאחר שמחלת עיניים אילצה אותו להתפטר מהשירות הצבאי ב-1843 הוא הצטרף לשירות הציבורי. הוא כיהן כראש עירייה של כמה עיירות: משנת 1845 היה ראש עיריית ויירבוש (אנ'); משנת 1848 ראש עיריית פלמרספלד (אנ'); וראש עיריית הדסדורף (התאחדה לתוך נויוויד) משנת 1852 עד סוף 1865, כאשר, בגיל 47, מצבו הבריאותי שהלך והחמיר קטע את הקריירה שלו. הוא חלה בטיפוס הבהרות בשנת 1863 במהלך מגפה שגבתה את חייה של אשתו. מכיוון שהפנסיה הקטנה שלו לא הספיקה לספק את הצרכים של משפחתו של רייפאייזן, הוא הקים בתחילה מפעל קטן לסיגרים ולאחר מכן עסק ליין.
ב-1867 נישא לאלמנה מריה פנסרוט. היא האריכה ימים אחריו ב-12 שנים ונישואיהם נותרו ללא ילדים. הוא נפטר ב-11 במרץ 1888 בנויוויד-הדסדורף, זמן קצר לפני יום הולדתו ה-70.
עבודתו
עריכהרייפאייזן הגה את הרעיון של קואופרטיב של עזרה עצמית שיתופית במהלך כהונתו כראש העירייה הצעיר של פלמרספלד. הוא קיבל השראה מהתבוננות בסבלם של החקלאים שלעיתים קרובות היו שקועים בחובות למלווים בריבית. הוא הקים את הבנק הקואופרטיבי הראשון להלוואות, למעשה איגוד האשראי הכפרי הראשון ב-1864.
מונע על רקע האומללות של העניים במהלך הרעב ההמוני של החורף של 1846/47 ייסד את "Verein für Selbstbeschaffung von Brod und Früchten" (האגודה לרכש עצמי של לחם ופירות). הוא קנה קמח בעזרת תרומות פרטיות. הלחם נאפה במאפייה שנבנתה בקהילה וחולק באשראי לעניים באוכלוסייה. אגודת לחם וכן אגודת סיוע נוסדה ב-1849 בפלמרספלד, וב-1854 נוסדה אגודת חסדים בהדסדורף. האגודות היו ארגונים קדם-שיתופיים שהתבססו על עקרון הסיוע המיטיב.
כדי להבטיח השוואת נזילות בין בנקי האשראי הקטנים, ב-1872 הקים רייפאייזן את הבנק המרכזי הכפרי הראשון בנויוויד, ה-"Rheinische Landwirtschaftliche Genossenschaftsbank" (הבנק השיתופי החקלאי של הריין). בשנת 1881 יסד רייפאייזן בית דפוס בנויוויד שקיים עד היום, נושא את שמו והתמזג ב-1975 עם ההוצאה הגרמנית השיתופית "Deutscher Genossenschafts-Verlag".
פילוסופיה
עריכהרייפאייזן קבע שיש קשר בין עוני לתלותיות. כדי להילחם בעוני צריך קודם כל להילחם בתלותיות. בהתבסס על רעיון זה הוא הגה את נוסחת שלושת ה-S: עזרה עצמית, ממשל עצמי, ואחריות עצמית (במקור בגרמנית: "Selbsthilfe", "Selbstverwaltung" ו-"Selbstverantwortung"). כאשר אלו מיושמים בפועל, ניתן היה לבסס את העצמאות הנדרשת מארגוני צדקה (אנ'), פוליטיקה, ומלווים בריבית.
כתביו
עריכהספריו של רייפאיזן עוסקים כולם בקואופרטיבים ואגודות אשראי, בהם:
- Die Darlehnskassen-Vereine als Mittel zur Abhilfe der Noth der ländlichen Bevölkerung, sowie auch der städtischen Handwerker und Arbeiter. - עמותות קופות ההלוואות כאמצעי לפתרון צורכי האוכלוסייה הכפרית וכן בעלי מלאכה ופועלים עירוניים.
- Kurze Anleitung zur Gründung von Darlehnskassen-Vereinen zugleich Übersicht über deren Einrichtung und Organisation. - הנחיות קצרות כיצד להקים עמותות הלוואות וסקירה על הקמתן וארגונן.
אנטישמיות
עריכהבמאי 2023 קראה קבוצה של היסטוריונים, נציגי הקהילה היהודית ואנשי ציבור שווייצריים, בהם האמנית פיפילוטי ריסט, לשנות את השם של כיכר רייפאייזן, הקרויה על שמו, בסנט גאלן לכיכר רחה שטרנבוך. זאת, בשל דעותיו האנטישמיות.[1] בתגובה העסיק בנק רייפאייזן שווייץ (Raiffeisen Schweiz) היסטוריונים שבחנו את כתביו של רייפאייזן ומצאו שהוא השתמש בניסוחים, סטריאוטיפים וביטויים אנטישמיים, ובין היתר היהודים כונו על ידו "סרטן". עם זאת, ההיסטוריון השווייצרי גרגור שפולר (גר') כתב: ”כשרייפאייזן היה בחיים, אנטישמי היה מישהו שהתנגד פוליטית לאמנציפציה של היהודים. הוא לא עשה זאת. הוא לא היה אידאולוג אנטישמי. השאלה היהודית כביכול לא עמדה במרכז החשיבה שלו.”[2]
קישורים חיצוניים
עריכה
- "Raiffeisen, Friedrich Wilhelm" . Encyclopedia Americana. 1920.
- Newspaper clippings about Friedrich Wilhelm Raiffeisen in the 20th Century Press Archives of the ZBW
הערות שוליים
עריכה- ^ Eugster, David; Kern, Thomas (2023-05-26). "Der Gründer der zweitgrössten Bank als Antisemit". swissinfo.ch (בגרמנית).
- ^ Wie antisemitisch war der Gründer der Raiffeisen-Bewegung?