פרידריך נאומן

פוליטיקאי גרמני

פרידריך נאומןגרמנית: Friedrich Naumann‏; 25 במרץ 186024 באוגוסט 1919) היה פוליטיקאי ליברלי גרמני וכומר פרוטסטנטי. יחד עם תאודור וולף והוגו פראוס ייסד את המפלגה הדמוקרטית הגרמנית והיה נשיאהּ עד מותו.

פרידריך נאומן
Friedrich Naumann
לידה 25 במרץ 1860
שטורמטל, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 באוגוסט 1919 (בגיל 59)
נמל טרוומונדה, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הישן של קהילת שנים-עשר השליחים עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה המפלגה הסוציאלית נוצרית, מפלגת העם הפרוגרסיבית, Free-minded Union, המפלגה הדמוקרטית הגרמנית, National-Social Association עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדות חייו והגותו

עריכה

נולד בשטורמטל (Störmtal) ליד לייפציג ולמד תאולוגיה באוניברסיטת לייפציג. ככומר ועובד סוציאלי צעיר נחשף לתנאי החיים הקשים של מעמד הפועלים, בעיקר עובדי בתי החרושת בסקסוניה וביקש לעניין את בני מעמדו, מעמד הביניים המבוסס ומעלה, בנתונים החמורים שצבר בנוגע לפועלים. נאומן הליברל ביקש להיטיב את תנאי הפועלים ברוח החסד הנוצרי על מנת שלא יתפתחו בקרבם רעיונות מהפכניים-מרקסיסטיים מסוכנים. בשנת 1890 היה לחבר המפלגה הסוציאליסטית נוצרית, אך פרש ממנה כעבור שש שנים.

ב-1894 ייסד את העיתון Die Hilfe ("העזרה"), בו פרסם את רעיונותיו שביקשו ליצור גשר בין-מעמדי, עוזרו באותה תקופה היה תיאודור הויס, לימים נשיאה הראשון של מערב גרמניה. בשנת 1895 פרסם את ספרו Soziale Briefe An Reiche Leute ("מכתבים חברתיים לאנשים עשירים"). בספר זה הציג נאומן את הגותו שהיוותה הרכבה של ליברליזם כלכלי, מוסר וערכים פרוטסטנטיים, לאומיות גרמנית ומלוכנות. ב-1896 ייסד את "הארגון הלאומי-חברתי" (Nationalsozialer Verein, NSV) שהתמזג ב-1898 לאיגוד הליברלי (Freisinnige Vereinigung) שאיחד בעלי רעיונות דומים, חברתיים, ליברלים, לאומיים, הנתמכים על ידי הבורגנות (למרות שהייתה זו מטרתו המוצהרת של הארגון, הוא לא צבר תמיכה בקרב מעמד הפועלים).

ב-1899 נסע למסע בלבנט, שכלל ביקור באתונה, קונסטנטינופול, בעלבכ, נצרת, ירושלים, קהיר ונאפולי וחיבר את ספרו Asia. Eine Orientierungsreise über Athen, Konstantinopel, Baalbek, Nazareth, Jerusalem, Kairo, Neapel.

ב-1907 נבחר כחבר הרייכסטאג בהיילברון וכיהן עד 1918. בהמשך ביקש לאחד כל התנועות הליברליות, על מנת ליצור ברית רחבה מהליברלים הלאומיים ועד הסוציאל-דמוקרטים, שהייתה אמורה להוות בסיס לרפורמה במערכת הפוליטית והכלכלית של הקיסרות הגרמנית. נאומן מימש חלק מתוכניותיו באמצעות הקמת "מפלגת האיגוד השמאלנית-ליברלית" ויצירת קשרים בין מפלגות ליברליות וסוציאל-דמוקרטיות ערב הבחירות לרייכסטאג ב-1912. בשנת 1916 הוציא את ספרו Mitteleuropa ("מרכז אירופה") שהציג תפיסת עולם לפי על גרמניה לספח שטחים גרמניים.

מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה, בנובמבר 1918 נמנה עם מייסדי המפלגה הדמוקרטית הגרמנית ונבחר לנשיאהּ הראשון, תפקיד אותו מילא פחות משנה, עת מותו. לפני מותו הצליח להשפיע על גיבוש חוקת ויימאר.

על שמו קרויה הקרן הגרמנית לקידום החירות (Friedrich-Naumann-Stiftung für die Freiheit), המקושרת למפלגה הדמוקרטית החופשית. מיד לאחר מלחמת העולם השנייה פרסם תיאודור הויס ביוגרפיה מקיפה על נאומן - Friedrich Naumann: der Mann, das Werk, die Zeit.

ספריו

עריכה
  • Arbeiterkatechismus oder der wahre Sozialismus. Vereinsbuchhandlung, Calw/Stuttgart 1889.
  • Was heisst Christlich-Sozial? 2 Bände. Deichert, Leipzig 1894.
  • Nationalsozialer Katechismus. Erklärung der Grundlinien des Nationalsozialen Vereins. Bousset & Kundt, Berlin 1897.
  • Asia. Eine Orientierungsreise über Athen, Konstantinopel, Baalbek, Nazareth, Jerusalem, Kairo, Neapel. Hilfe, Berlin-Schöneberg 1899.
  • Demokratie und Kaisertum. Ein Handbuch für innere Politik. Hilfe, Berlin-Schöneberg 1900.
  • Neudeutsche Wirtschaftspolitik. Hilfe, Berlin-Schöneberg 1902.
  • Briefe über Religion. Hilfe, Berlin-Schöneberg 1903.
  • Gotteshilfe. Gesamtausgabe der Andachten aus den Jahren 1895–1902. Vandenhoeck & Ruprecht, Göttingen 1904.
  • mit Theodor Barth: Die Erneuerung des Liberalismus. Hilfe, Berlin-Schöneberg 1906.
  • Sonnenfahrten. Hilfe, Berlin-Schöneberg 1909.
  • Die politischen Parteien. Hilfe, Berlin-Schöneberg 1910.
  • Geist und Glaube. Fortschritt, Berlin-Schöneberg 1911.
  • Freiheitskämpfe. Fortschritt, Berlin-Schöneberg 1911.
  • Im Reiche der Arbeit. Reimer, Berlin 1913.
  • Mitteleuropa. Reimer, Berlin 1915.
  • Central Europe. King, London 1916

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פרידריך נאומן בוויקישיתוף