פרנסואה כריסטוף אדמונד דה קלרמן
| ערך ללא מקורות | |
פרנסואה כריסטוף אדמונד דה קלרמן, הדוכס השלישי מוואלמי (בצרפתית: François Christophe Edmond de Kellermann; 14 במרץ 1802–2 באוקטובר 1868) היה מדינאי מובהק, היסטוריון פוליטי ודיפלומט תחת המונרכיה של יולי. [1]
| לידה |
14 במרץ 1802 פריז, הרפובליקה הצרפתית הראשונה  |
|---|---|
| פטירה |
2 באוקטובר 1868 (בגיל 66) פאסי, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| מקום קבורה |
פר לשז |
| השכלה |
אוניברסיטת היידלברג |
  | |
ביוגרפיה עריכה
קלרמן נולד ב-14 במרץ 1802 והיה בנו של פרנסואה אטיין דה קלרמן ונכדו של המרשל פרנסואה כריסטוף דה קלרמן. [1] הוא נבחר ללשכת הצירים ב-1842, ופרש מהפוליטיקה ב-1848. עם מותו ללא ילדים התואר נכחד.
עבודותיו עריכה
- De la force du droit et du droit de la force (1850)
- Histoire de la campagne de 1800 (1854, נכתב באמצעות ניירות של אביו)
- Le génie des peuples dans les arts (1867)
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Chisholm 1911, p. 719.