פרנסואה כריסטוף אדמונד דה קלרמן
ערך ללא מקורות | |
פרנסואה כריסטוף אדמונד דה קלרמן, הדוכס השלישי מוואלמי (בצרפתית: François Christophe Edmond de Kellermann; 14 במרץ 1802–2 באוקטובר 1868) היה מדינאי מובהק, היסטוריון פוליטי ודיפלומט תחת המונרכיה של יולי. [1]
לידה |
14 במרץ 1802 פריז, הרפובליקה הצרפתית הראשונה ![]() |
---|---|
פטירה |
2 באוקטובר 1868 (בגיל 66) פאסי, צרפת ![]() |
מדינה |
צרפת ![]() |
מקום קבורה |
פר לשז ![]() |
השכלה |
אוניברסיטת היידלברג ![]() |
![]() ![]() |
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/70/Tombe_de_Kellermann_au_P%C3%A8re_Lachaise.jpg/220px-Tombe_de_Kellermann_au_P%C3%A8re_Lachaise.jpg)
ביוגרפיה
עריכהקלרמן נולד ב-14 במרץ 1802 והיה בנו של פרנסואה אטיין דה קלרמן ונכדו של המרשל פרנסואה כריסטוף דה קלרמן. [1] הוא נבחר ללשכת הצירים ב-1842, ופרש מהפוליטיקה ב-1848. עם מותו ללא ילדים התואר נכחד.
עבודותיו
עריכה- De la force du droit et du droit de la force (1850)
- Histoire de la campagne de 1800 (1854, נכתב באמצעות ניירות של אביו)
- Le génie des peuples dans les arts (1867)
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 Chisholm 1911, p. 719.