הרפובליקה הצרפתית הראשונה
הרפובליקה הצרפתית הראשונה (בצרפתית: La Première République; בשמה הרשמי – République française) היא הכינוי המקובל בהיסטוריוגרפיה לסדרת המשטרים הפרלמנטריים שהתקיימה בצרפת בין הדחתו של לואי ה-16 ב-21 בספטמבר 1792 והכרזת רפובליקה, לבין ההכרזה על נפוליאון לקיסר ב-18 במאי 1804. הרפובליקה כללה בשיאה את שטחי צרפת, לוקסמבורג ובלגיה המודרניות לצד חלק קטן מגרמניה. במהלך קיומה, התחלפו בה שלושה משטרים שונים. אלו היו הוועידה הלאומית, שנוסדה כרשות מכוננת אך הוסיפה למשול בתוקף צווי חירום, שהתאספה ערב יום הכרזת הרפובליקה ופוזרה ב-27 באוקטובר 1795; הדירקטוריון, רשות מבצעת בת חמישה אנשים שפוקחה על ידי גוף מחוקק בן שני בתים, שנכנס ב-1 בנובמבר 1795; והקונסוליה, בה משלו שלושה קונסולים לצד גופים מייעצים חלושים, שקמה אחרי חיסול הדירקטוריון בהפיכת 18 בברימר ב-9 בנובמבר 1799.
| |||
 | |||
| מוטו לאומי | חירות, שוויון, אחווה | ||
|---|---|---|---|
| המנון לאומי |
המנון צרפת | ||
| ממשל | |||
| משטר | רפובליקה (דיקטטורה בפועל) | ||
| שפה נפוצה | צרפתית | ||
| עיר בירה |
פריז 48°52′0″N 2°19′59″E / 48.86667°N 2.33306°E (והעיר הגדולה ביותר) | ||
| רשות מחוקקת | הוועידה הלאומית | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | ביטול המלוכה והכרזת רפובליקה | ||
| תאריך | 22 בספטמבר 1792 | ||
| פירוק | הכתרת נפוליאון לקיסר | ||
| תאריך | 18 במאי 1804 | ||
| ישות קודמת |
 ממלכת צרפת  ארצות השפלה האוסטריות  בישופות לייז'  דוכסות פפאלץ-צווייבריקן  רוזנות פפאלץ-ולדנץ  קונטה ונסן  מונקו | ||
| ישות יורשת |
 הקיסרות הראשונה | ||
| שליטים בולטים |
מקסימיליאן רובספייר עמנואל-ז'וזף סיאייס נפוליאון | ||
| שטח בעבר | 616,700 קמ"ר (נכון ל־1801) | ||
| אוכלוסייה בעבר | 29,361,000 (נכון ל־1801) | ||
| כלכלה | |||
| מטבע | פרנק צרפתי | ||
הרפובליקה התבססה על עקרונות של ממשל ייצוגי להלכה, אם כי בפועל נשלטה באופן דיקטטורי כמעט לכל אורך התקופה, כשהרשות המבצעת מתעלמת מהחוק באמצעות תקנות חירום שונות או הסדרים זמניים. השלטון היה נתון בידי הגופים הנבחרים, אך מי שנתנו את הטון למעשה היו מנהיגים יחידים או קליקות שהצליחו לרכז השפעה בידיהם, בעוד הסיעות השונות נאבקות ביניהן. הכח החזק בראשית הרפובליקה היה ה"טריומווירט" של ז'ורז' דנטון, מקסימיליאן רובספייר וז'אן-פול מארה. אחרי הירצחו של מארה, ירידת קרנו של דנטון ומאבקים סיעתיים שונים הגיע רובספייר למעמד של כמעט דיקטטור (אם כי ללא שום מינוי רשמי מקביל) באביב 1794. תקופת עליונותו הייתה קצרה והוא הודח והוצא להורג בסוף יולי. מות רובספייר הותיר ריק, שמולא לבסוף על ידי אנשי הדירקטוריון, שהיו אמורים לשלוט בפיקוח המחוקק אך היו קליקה דיקטטורית לכל דבר והתערבו בהליכי הבחירות ובבתי המחוקקים באופן קבוע. הבולטים מביניהם היו פול בראס ועמנואל-ז'וזף סיאייס. סיאייס חיסל את הדירקטוריון בהפיכת ברימר, אותה יזם בסיוע הגנרל נפוליאון בונפרטה ויצר את הקונסולאט. נפוליאון גבר במהרה על סיאס והיה מנהיגה מאריך-השנים ביותר של הרפובליקה. הוא כיהן כ"קונסול הראשון" מ-1799 ל-1804, וביטל רשמית את הרפובליקה לאחר שהכריז על עצמו כקיסר נפוליאון הראשון. בכך הוא הקים את האימפריה הצרפתית הראשונה.
קישורים חיצוניים
עריכה
- הרפובליקה הצרפתית הראשונה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)