פרנץ רומפלר

צייר אוסטרי

פרנץ רומפלרגרמנית: Franz Rumpler;‏ 4 בדצמבר 18487 במרץ 1922) היה צייר ז'אנר ונוף אוסטרי.

פרנץ רומפלר
Franz Rumpler
לידה 4 בדצמבר 1848
טאכוב, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 במרץ 1922 (בגיל 73)
קלוסטרנויבורג, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות המרכזי בווינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה לאמנויות בווינה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1863–1922 (כ־59 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי Francis Hayman עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

הוא היה בנו של יוהאן רומפלר (1807–1876), חוטב עצים, ואחיו של יוהאן רומפלר, הצעיר (1845–1918), פסל עץ. השיעורים הראשונים שלו קיבל מאביו. לאחר שהפגין כישרון יוצא דופן, הוא נשלח לווינה להמשך לימודים, בגיל חמש עשרה, וקיבל מספר פרסים על עבודתו.[1][2]

הוא משך את תשומת ליבו של הקרדינל פרידריך פרינס צו שוורצנברג, ובתמיכתו הכספית הצליח ללמוד באקדמיה לאמנויות יפות אצל אדוארד פון אנגרט. בין השנים 18711875 ערך כמה נסיעות לימודים לאיטליה. במהלך תקופה זו הוא לקח גם שיעורים מהנס מקארט. הוא ערך מסע לימודי נוסף לצרפת בשנת 1879.

במהלך שנות ה-90 של המאה ה-19 שימש כפרופסור לציור היסטוריה באקדמיה. תלמידיו כללו את קולומן מוזר, פרנץ טילה ויוזף שטויצנר. בשנת 1897 ערך את תערוכתו הגדולה ביותר, עם למעלה מ-230 עבודות, ונבחר לאזרח כבוד בעיר הולדתו טכאו.[3]

בשנת 1904 התיישב בקלסטרנובורג, שם הגיע בהשפעת בית הספר ברביזון והקים את "אגודת אמנים". הוא גם קידם את הקריירה של אמנים צעירים מבטיחים, כמו אגון שילה. מאוחר יותר הוא היה חבר ב"אגודה לקידום מדע, אומנות וספרות גרמנית בבוהמיה". תפקיד בו מילא עד שנת 1919.

הוענק לו מסדר כתר הברזל בשנת 1908.

הוא נפטר בשנת 1922.

בשנת 1929, לאחר מות אשתו, מריה, נמכר עזבונו במכירה פומבית וההכנסות נתרמו לעמותות שונות לעיוורים.

רחוב ברובע אוטאקרינג הווינאי נקרא על שמו בשנת 1936.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פרנץ רומפלר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Wolfgang Born (1931), Gesamtnachlass des Malers Franz Rumpler, Bilder und Zeichnungen des Meisters, Bildteppiche, Mobiliar, Trachtenhauben und Ziergegenstände : 1. Teil (בגרמנית), Wien: Dorotheum, p. 9
  2. ^ Online
  3. ^ Rumpler, Franz