צ'ארלס אוגוסטוס בריגז

צ'ארלס אוגוסטוס בריגזאנגלית Charles Augustus Briggs;15 בינואר 18418 ביוני 1913) היה מלומד ותאולוג פרסביטריאני (ומאוחר יותר אפיסקופלי) אמריקאי. נולד בעיר ניו יורק, בנם של אלנסון בריגס ושרה מיד בריאן[1]. הוא נודה מהכנסייה הפרסביטריאנית באשמת כפירה, בגלל התאולוגיה הליברלית (אנ') שלו בנוגע לביבליה.

צ'ארלס אוגוסטוס בריגז
Charles Augustus Briggs
לידה 15 בינואר 1841
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 ביוני 1913 (בגיל 72)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי תאולוגיה, ביקורת המקרא, biblical theology, התאולוגיה הליברלית, עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות גרינווד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות סמינר האיחוד התיאולוגי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Julia Valentine Dobbs Briggs (19 באוקטובר 1865ערך בלתי־ידוע) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו המוקדמים עריכה

בריגס למד באוניברסיטת וירג'יניה (1857–1860); סיים את לימודיו ב-Union Theological Seminary (אנ') בשנת 1863; ולאחר מלחמת האזרחים האמריקאית למד עוד ב אוניברסיטת הומבולדט של ברלין בין השנים 1866–1869. בשנת 1870 התמנה לכומר של הכנסייה הפרסביטריאנית הראשונה של רוזל (אנ'), ניו ג'רזי[2]. תפקיד זה מילא עד 1874, אז קיבל את מינוי של פרופסור לעברית ושפות נלוות ב-Union Theological Seminary שם לימד עד שנת 1891. לאחר מכן לימד שם בתאולוגיה מקראית בין השנים 1891–1904. אחר כך מונה לפרופסור לאנציקלופדיה וסמליות תאולוגיים. בין השנים 1880–1890 הוא היה עורך של ה-"Presbyterian Review".

משפט כפירה עריכה

בשנת 1892, בריגס הועמד לדין על כפירה על ידי הכהונה של ניו יורק, בראשות ג'יימס מקוק (אנ') ועמיתיו. האישומים התבססו על נאום השבעתו בשנה הקודמת. בקצרה, הם היו כדלקמן:

  • שהוא לימד שמלבד כתבי קודש, גם ההיגיון וגם הכנסייה מהווים מקור של סמכות אלוהית, ויכולים להביא לגאולת האדם
  • שייתכן שהיו שגיאות בטקסט המקורי של כתבי הקודש
  • שנבואות הברית הישנה הופרכו על ידי ההיסטוריה, וכי נבואות המשיח לא יכלו ולא תוכלנה להתגשם
  • שמשה אינו מחבר החומש וכי ישעיהו אינו מחבר המחצית השנייה של הספר הנושא את שמו
  • שתהליכי הגאולה מתמשכים אל העולם הבא (הוא ראה בכך אשמת התאולוגיה הפרוטסטנטית בכך שהיא מגבילה את הגאולה לעולם הזה וכי ההעלאה לדרגת קדוש אינה מסתיימת במוות).

לאחר התפלויות ותמרונים רבים על ידי בריגס, החליטה "האספה הכללית של הכנסייה הפרסביטריאנית", אליה הוגש המקרה, להסיר את סמכויותיו(אנ') ולנדות את בריגס מההכנסייה הפרסביטריאנית בשנת 1893 בוושינגטון הבירה[3]. היו שטענו כי החלטת האספה הושפעה, בין השאר, מהאופן הלוחמני של בריגס ומנימת הביטויים המיליטנטית שלו כפי שהתבטאה בנאום השבעתו[4].

לאחר גינויו על ידי הפרסביטריאנים, הוא פנה לעבר האפיסקופאליזם[5] והוסמך ככומר של הכנסייה האפיסקופלית בשנת 1899. מלגתו זיכתה עבורו תואר דוקטור לתאולוגיה מאוניברסיטת אדינבורו (1884) ומאוניברסיטת גלאזגו (1901)[6], ומאוניברסיטת אוקספורד (1901)[7].

עבודתו החשובה ביותר הייתה "מילון העברית המקראית" (A Hebrew and English Lexicon of the Old Testament‏ ידוע כיום כ-Brown–Driver–Briggs,או BDB, בראון דרייוור ובריגס) שיצא בשנת 1906, עליו עבד יחד עם דרייבר תחת העורך הראשי פרנסיס בראון. מילון זה הרחיב את מילון העברית המקראית של וילהלם גזניוס בתרגום לאנגלית של אדוארד רובינסון.

כמו כן וערך עם דרייבר את הסדרה הבינלאומית להערות ביקורתיות (אנ')[8].

מעבודותיו עריכה

  • Biblical Study: Its Principles, Methods and History (1883)
  • Hebrew Poems of the Creation (1884)
  • American Presbyterianism: Its Origin and Early History (1885)
  • Messianic Prophecy (1886)
  • [https://archive.org/details/biblicalhistory00brig Biblival history[ )(1889)
  • Whither? A Theological Question for the Times (1889)
  • The Authority of the Holy Scripture (1891)
  • The Bible, the Church and the Reason (1892)
  • The Higher Criticism of the Hexateuch (1893)
  • The Messiah of the Gospels (1894)
  • The Messiah of the Apostles (1894)
  • General introduction to the study of Holy Scripture (1899)
  • New Light on the Life of Jesus (1904)
  • The Virgin Birth of Our Lord (1909)
  • Theological Symbolics (1914, posthumous)

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ [1]
  2. ^ Smith, Benjamin E., ed. (1906). "Briggs, Charles Augustus". The Century Cyclopedia of Names. New York: The Century Company. p. 183
  3. ^ הכנסייה הפרסביטריאנית נגד ברגיס
  4. ^ Turning Points in American Presbyterian History Part 8: Confessional Revision in 1903
  5. ^ The Modernist Impulse in American Protestantism
  6. ^ "Glasgow University jubilee". The Times (36481). London. June 14, 1901. p. 10.
  7. ^ "University intelligence". The Times (36487). London. June 21, 1901. p. 11.
  8. ^ [2]