פתיחת התפריט הראשי
צוער בברלין, שנת 1717.
צוערים באקדמיה צבאית בבנגלדש.
צוערי הקצונה של צבא סרביה.

צוער הוא חניך בהכשרה מקצועית. לעיתים קרובות, במונח נעשה שימוש על מנת להתייחס לחניכים במערכת צבאית,[1] בדרך כלל - בקורס קצינים, קורס חובלים או קורס טיס. משמעות המושג יכולה להשתנות בין המדינות. כמו כן, במונח נוהגים להשתמש גם בהקשרים אזרחיים - במדינת ישראל, למשל, קורס ההכשרה של הסגל הדיפלומטי של משרד החוץ נקרא "קורס צוערים".[2]

תוכן עניינים

אטימולוגיהעריכה

המושג מופיע במסכת ערכין יג בתלמוד בבלי ובו מדובר על צוערי הלוויים ששרו יחד עם הלוויים בבית הקדש אבל לא עמדו על הדוכן. הם נקראו צוערי הלויים כיון שהלווים הצעירים יכלו לשיר בקולות צלולים ודקים שהלווים המבוגרים לא יכלו- דבר זה גרם צערי ללווים המבוגרים ולכן הם נקראו צעורים. מבחינה היסטורית, "צוער" (באנגלית: Cadet) היה כינוי מסורתי שהיה מקובל כבר בראשית המאה ה-17, עבור ילדים שאינם הבכורים בקרב אנשי האצולה האירופית. בעוד הבנים הבכורים היו יורשים כמעט את כל התארים והנכסים, באופן מסורתי הצוערים היו פונים אל קריירה דתית או צבאית. כנראה מסיבה זו, במדינות מסוימות, החלו לכנות צעירים ממעמד האצולה, אשר למדו בבתי ספר צבאיים או בקורסים להכשרת קצינים, בכינוי "צוערים".

השימוש המוקדם ביותר הידוע בכינוי זה נעשה על ידי לואי הארבעה עשר, מלך צרפת, בשנת 1682.‏[3]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא צוער בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה