ציפייה

ציפייה היא רגש המקושר לתחושות עונג, התלהבות ולעתים גם חרדה בנוגע למאורע טוב הצפוי להתרחש בעתיד.
מבט של ציפייה בעיניה של ילדה

ציפייה היא רגש המקושר לתחושות עונג, התלהבות ולעיתים גם חרדה בנוגע למאורע טוב הצפוי להתרחש בעתיד.

הציפייה היא חלק מתחושת התקווה להתגשמות של התרחשות רצויה כלשהי.

ציפייה לגמולעריכה

 
ציפייה, ציור משנת 1909
  ערך מורחב – חיזוק

הציפייה לחיזוק יכולה להשפיע על ההתנהגות והיא מתבססת על הערכת הסבירות לקבלת גמול עבור פעולה מסוימת. הערכה זו היא ניבוי או חיזוי של ההסתברות להתרחשותו העתידית של מאורע רצוי כלשהו. נהוג לייצג את רמת ההסתברות על ידי האות P. טעות הניבוי עבור חיזוק מתייחסת לפער שבין ההסתברות הצפויה לקבלת הגמול לתוצאה הממשית, כלומר - קבלה או אי קבלה של הגמול[1].

כאשר הגמול המצופה אינו מתממש מתחילה להתרחש דעיכה.

תאוריית הציפיות היא תאוריה שפותחה על ידי ויקטור ורום על מנת לתאר הנעה לעבודה, לפיה האדם הוא רציונלי, ופונקציונליסטי. מכאן שמטרותיו הן אך ורק רווח אישי, שאותו יקבל בתמורה למעשיו, ואין הוא מעוניין בתוצאות הישירות של המעשה. התאוריה מסבירה את ההנעה כנובעת מתהליך שבו העובד בוחן באופן סובייקטיבי את הסיכויים הקשורים בהצלחה במשימה והתוצאה הצפויה מכך. בהקשר זה ציפייה מוגדרת כהסתברות הסובייקטיבית שלפיה מאמץ יביא לרמת ביצוע גבוהה. לדוגמה, עובד יכול לצפות שאם ישקיע מאמץ בעבודתו, תגדל רמת התפוקה שלו. מידת הסבירות שאכן נקבל את אותם תגמולים שיש להם ערך בעינינו בעקבות ההשקעה שהשקענו. כלומר, באיזה מידה אני מעריך שבעקבות מאמצים שאני משקיע מחכה לי "הגזר" המיוחל, כמו במקרה של איש מכירות, שמצפה שאם נפח המכירות יגדל הוא יזכה לבונוס הולם.

תאוריית הציפיותעריכה

 
הפסל "ציפייה", בגן האם בחיפה הפסל - וולפגנג מאיר מיכאל
  ערך מורחב – תאוריית הציפיות

תאוריית הציפיות היא תאוריה שפותחה על ידי ויקטור ורום ב-1964 על מנת לתאר את ההנעה לעבודה. תאוריה זו מניחה כי האדם רציונלי, ופונקציונליסטי, כלומר- שמטרותיו הן אך ורק רווח אישי, שאותו יקבל בתמורה למעשיו, ואין הוא מעוניין בתוצאות הישירות של המעשה. התאוריה מסבירה את ההנעה כנובעת מתהליך שבו העובד בוחן באופן סובייקטיבי את הסיכויים הקשורים בהצלחה במשימה והתוצאה הצפויה מכך.

נבואה המגשימה את עצמהעריכה

  ערך מורחב – נבואה המגשימה את עצמה

נבואה המגשימה את עצמה היא מצב שבו ציפייה או חיזוי משפיעים על התנהגות האדם וגורמים באופן עקיף להתממשותם. לתופעה מגוון פנים, הידועה בהן היא "אפקט פיגמליון" או "אפקט רוזנטל" (על שם החוקר). שמה הנפוץ, אפקט ציפיית המורה (teacher-expectancy effect). עוד תופעות הן אפקט ההילה (halo effect), אפקט הגולם ואפקט גלתיאה (Galatea effect).

ציפייה חברתיתעריכה

 
אוהדים המצפים להצלחה במשחק

הציפייה החברתית מתבססת על הנורמה המקובלת בחברה מסוימת, שהיא האופן ההתנהגויות המצופה מקבוצות ויחידים בחברה מסוימת, הנתפש כראוי ומקובל על פי הערכים של אותה התרבות. למשל, הכוונה במסירת מתנה היא להעניקה בחינם, אך כי עשויה להיות ציפייה חברתית להדדיות, או לקבלת תמורה במונחי יוקרה או כוח. כלומר, במקרים רבים נתינת המתנה מעוררת בנותן ציפייה לתמורה כלשהי.

הציפייה בהומורעריכה

  ערך מורחב – הומור

סוג בסיסי של הומור חזותי הוא הסלפסטיק, הכולל תנועה או פעילות פיזית נמרצת המפתיעה את הצופה. לרוב, מידת ההומור בסלפסטיק תלויה בגודל הפער שבין הציפיות והתממשותן. סיטואצית סלפסטיק מוכרת היא החלקה על קליפת בננה. מידת השעשוע שחווים הצופים באדם המחליק על בננה תלויה בדרך כלל בעוצמת ההפתעה. ההחלקה משעשעת יותר כאשר המחליקים הם גברת כבודה, אדון מהודר או מנהל בית הספר הנפוח המחליקים עליה במפתיע, לעומת מצב בו המחליק הוא סתם אדם בלתי מוכר. במקרים רבים, תחושת הרווחה בצפייה בסלפסטיק ובסוגי הומור פשוטים אלו מועצמת כאשר הצופה מצפה להיות מופתע וציפיותיו נענות.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה