חיזוק
בפסיכולוגיה, חיזוק הוא גורם המגביר את הסיכוי להתרחשותה של התנהגות מסוימת של האורגניזם. חיזוקים יכולים להשפיע על בעלי חיים ואדם כאחד. על פי רוב המונח "חיזוק" נתפס כתחושה סובייקטיבית של חיבה והנאה, או כתגמול הניתן על פעולה שבוצעה כראוי[1]. ענישה היא הפעולה ההפוכה לחיזוק ומטרתה היא לצמצם או להכחיד התנהגות מסוימת.
התנהגות תלוית חיזוקים היא קשר עקבי בין תגובה מסוימת לבין השינויים שהיא יוצרת בסביבה[2].
סוגי חיזוקים
עריכהישנם מספר סוגים של חיזוקים, אשר ניתן לחלק אותם על פי קריטריונים שונים. גירוי מסוים יכול להשתייך למספר קטגוריות.
חיזוק ראשוני ומשני
עריכה.png)
- חיזוק ראשוני – כל גירוי שמקורו בפיזיולוגיה של הגוף, אשר מעניק לאורגניזם הנאה. לדוגמה: מזון, מים או שינה[3]. השפעתם המחזקת של גירויים אלו מתווכת על ידי מנגנון ההומואסטזיס. מנגנון זה הפועל למען ויסות ואיזון של המערכות הביולוגיות של הגוף. כתוצאה מכך צרכים ביולוגיים הנוצרים מחסכים פיזיולוגיים, כמו רעב וצמא, מניעים את האדם לבצע פעולות לביטול המצב הלא נעים באמצעות השלמת החסך[3].
- חיזוק משני או חיזוק מותנה – גירויים נייטרליים במקורם, אשר כוחם המחזק נרכש באמצעות סמיכות בזמן ומקום לחיזוקים הראשוניים. באופן זה ניתן לגרום לדברים נייטרליים להפוך למחזקים משניים ולהניע את האדם להתנהג באופן הרצוי כתגובה אליהם[3]. דוגמאות לחיזוקים משניים:
- כסף הוא דוגמה לחיזוק משני נפוץ המשמש את שוק העבודה לצורך חיזוק התנהגות רצויה של העובדים. הוא אינו מסוגל ליצור הנאה פיזית באופן ישיר, אלא רק באופן עקיף על ידי מסחר.
- ציון הוא מחזק משני שבו נעשה שימוש בחינוך פורמלי.
- מדליות ועיטורים – ניתנים עבור הישגים מיוחדים וכאות הוקרה.
כל גירוי יכול להפוך למחזק מותנה, בתנאי שהוא מזווג עם מחזק ראשוני[2].
חיזוק חיובי ושלילי
עריכה
ההבחנה בין חיזוק חיובי ושלילי אינה עוסקת בהיבט הערכי של הגירוי, אלא באופן שבו הוא מוצג או מיושם. בשני המקרים הופעת החיזוק משפרת את תחושותיו של הפרט ומיועדת להגביר את ההתנהגות הרצויה.
- חיזוק חיובי – הופעה או הגברה של גירוי נעים. לדוגמה: פרס, ממתק, מתן אפשרות לצפייה בטלוויזיה, תגמול כספי ועוד. תגמול יכול להוביל לשינויים בהתנהגות הנצפית ולשמש כחיזוק חיובי על ידי הגברת תדירות הופעתה של ההתנהגות המתוגמלת[1]. בשיטת המקל והגזר הגזר מסמל חיזוק חיובי הניתן לצורך עידוד התנהגות רצויה.
- חיזוק שלילי – הסרה או הפחתה של גירוי בלתי נעים (אברסיבי). לדוגמה: פטור מתורנות שטיפת כלים, הפסקה של קול חזק מידי (למשל: מוזיקה צורמת או בכי רועש של תינוק), הפחתה ברמת הכאב ועוד.
ניבוי חיזוקים
עריכה
ערך מורחב – חיזוי
הציפייה לחיזוק יכולה להשפיע על ההתנהגות והיא מתבססת על הערכת הסבירות לקבלת גמול עבור פעולה מסוימת. הערכה זו היא ניבוי או חיזוי של ההסתברות להתרחשותו העתידית של מאורע רצוי כלשהו. נהוג לייצג את רמת ההסתברות על ידי האות P.
טעות הניבוי עבור חיזוק מתייחסת לפער שבין ההסתברות הצפויה לקבלת הגמול לתוצאה הממשית, כלומר – קבלה או אי קבלה של הגמול[4].
מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים
עריכה- ערך מורחב – מערכת החיזוק
קולטני החישה של מערכות החישה קולטים באופן מתמיד את אנרגיות הגירוי התואמות שלהם[5]. עם זאת לא קיימים קולטני חישה המסוגלים לזהות חיזוק באופן ישיר, על כן השפעתו על ההתנהגות לא יכולה לנבוע רק מאירועים בסביבה החיצונית והיא מושפעת גם מגורמים נוספים[1].
להצגה של גירוי מחזק יש השפעה על מערכת העצבים. כאשר מתרחשים דברים טובים מנגנוני חיזוק במוח מופעלים ומשפעלים שינוי בחיבור הסינפטי[6]. שינוי זה מתאפשר הודות לפלסטיות של מערכת העצבים.
באופן כללי, מנגנוני החיזוק יכולים לערב אזורים מוחיים רבים[7].
למוליך העצבי דופמין יש תפקיד מרכזי במערכת החיזוק[6][4]. הוא מתפקד כמתווך בתהליך העברת אות החיזוק במוח[7]. הטגמנטום הגחוני הוא נקודת המוצא של שתי מערכות דופמינרדיות. המערכת המוזוקטרטיקלית mesocortical system, אשר מסתיימת בקליפת המוח הקדם-מצחית והמערכת המזולימבית, אשר מתסתימת בגרעין האקומבנס (NAC), באמיגדלה ובהיפוקמפוס[6]. לליבה של גרעין האקומבנס (NACc) יש תפקיד חיוני ביכולת של חיזוקים מותנים (CR – Conditioned Reinforcer) להשפיע על ההתנהגות[8]. הסטריאטום הוא חלק מגרעיני הבסיס והוא מעורב בהנחיית ההתנהגות על עבר השגת חיזוקים. הוא עושה זאת על ידי הנעה לבחירה וסידור של הפעולות באופן המכוון להשגת המטרה[9].
תאי עצב דופמינרגיים מקודדים את טעות החיזוי של הגמול באופן דו-כיווני, כך שהתגובה הדופמינרגית שווה לגמול שהתרחש פחות הגמול שנצפה[1]. התגובה הפאזית (phasic) של הדופמין במערכת החיזוק מושפעת ממידת ההתאמה שבין הגמול הצפוי לגמול הממשי[4] והן מייצגות את הערך של הגמול[8]. לעומת זאת, התגובה הטונית (tonic) הנלוות לתגובה הפאזית משקפת את רמת אי-הוודאות המקושרת לגירוי[8].
השפעות על יעילות המחזק
עריכהאיתורו של גירוי היכול לשמש כמחזק אינה משימה פשוטה[6], משום שקיימות השפעות שונות על מידת יעילותו של כל מחזק עבור אורגניזם מסוים במצב מסוים.
השפעות תלויות בקשר
עריכהמערכת החיזוק אינה מגיבה באופן אוטומטי כאשר גירוי מסוים מוצג, משום שתגובתה משתנה בהתאם למצב שבו נמצא האורגניזם שנחשף לאותו הגירוי[6]. כתוצאה מכך אותו הגירוי יכול לשמש כמחזק במצבים מסוימים, אך לא לעורר כל השפעה במצבים אחרים. לדוגמה: הימצאותו של מזון יכולה לחזק את ההתנהגות של חיה רעבה, אך לא תשפיע על ההתנהגות של חיה שבעה[1][6].
השפעות התלויות במאפייני הפרט
עריכהאוכלוסיות מסוימות יכולות להגיב לחיזוקים בצורה שונה. לדוגמה, אנשים בעלי הפרעת קשב מראים תגובה לא טיפוסית לחיזוק חיובי[7]. השינויים העקביים שנמצאו במנגנונים החיזוק של אנשים בעל הפרעת קשב, יכולים להיות מרכיב מרכזי של ההפרעה[7]. עם זאת, שינויים מסוג זה אינם ייחודיים להפרעת קשב והם לא תמיד מופיעים בעקבותיה[7].
למידה וחינוך
עריכההלמידה מאפשרת להפיק תועלת מהניסיון באמצעות חזרה על תגובות שהניבו תוצאות חיוביות בעבר[6]. על כן, ניתן לראות את מטרת הלמידה כמציאת מנבאים מדויקים עבור אירועים בעלי משמעות מוטיבציונית[4].
אחד השימושים הנפוצים לחיזוק הוא במסגרת התניה אופרנטית, שהיא מושג מרכזי בפסיכולוגיה הביהביוריסטית. שימוש בחיזוקים לצורך עיצוב התנהגות פותח לאור מחקריהם של פרדריק סקינר ואיוואן פבלוב[3].
"כלכלת אסימונים" היא שיטה המתבססת על חיזוקים ומשמשת לצורך חינוך וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.
היבטים דתיים וחברתיים
עריכהתורת הגמול היא הדרך בה מקשרים מאמינים בין קיום או אי קיום החובות המוטלות עליהם על ידי האלוהים או האלים לבין הגמול אותו הם קיבלו או עתידים לקבל, בחייהם, לאחר מותם או באחרית הימים. תורת הגמול דנה בשאלות על חוסר ההתאמה בין הגמול הנראה לעין לבין מעשיו של האדם, ומעלה שאלות על היחס לשלטון החוק ולנורמות החברתיות המספקים אף הם 'תורת גמול' מקבילה.
מדע וטכנולוגיה
עריכההשיטה המדעית משמשת לחקר תופעות, צבירת ידע חדש, או תיקון ושילוב של ידע קודם. השערה היא הסבר אפשרי כלשהו לתופעה בטבע או בחברה שטרם ניתן לה אישוש מספק. תהליך בדיקת השערות נועד לבחון את התוקף שלהן ושל התאוריה שמתבססת עליהן. בהקשר זה כל הוכחה המצביעה על נכונותה של השערה מהווה חיזוק לנכונותה.
ניתן לראות בתהליך ההתגבשות של תאוריה כחיזוק של העמדות המדענים בנושא המחקר שלהם.
מדעי המחשב
עריכהלמידת חיזוק (באנגלית: Reinforcement Learning), היא שיטת למידה חישובית (למידת מכונה) בתחום מדעי המחשב, המושפעת מהביהביוריזם, ומבוססת על ביצוע פעולות מגובשות אשר נסמכות על חיזוקים חיוביים או שליליים.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- ג'יין מקגוניגל: משחקי מחשב יכולים ליצור עולם טוב יותר – הרצאה באנגלית מאתר TED עם כתוביות בעברית
, אודות הדרך שבה ניתן לרתום את החיזוקים שמספקים משחקי המחשב לתרומה ממשית בעולם האמיתי. - How to Train a Brain – על השפעת החיזוקים במסגרת התניה ולמידה, מפבלוב ועד סקינר
- ד"ר שרית סגל, מכורים לשבחים: למה לא כדאי להרבות בשבחים כלפי הילדים, באתר nrg, 3 במרץ 2010
חיזוק (פסיכולוגיה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 Schultz, W. (2006). Behavioral theories and the neurophysiology of reward.Annu. Rev. Psychol., 57, 87–115.
- ^ 1 2 גריג ר. ג. וזימברדו פ.ג. (2010). מבוא לפסיכולוגיה. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
- ^ 1 2 3 4 שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.
- ^ 1 2 3 4 Fiorillo, C. D., Tobler, P. N., & Schultz, W. (2003). Discrete coding of reward probability and uncertainty by dopamine neurons. Science, 299(5614), 1898–1902.
- ^ Coren, S., Ward, L. M., & Enns, J. T. (1999). Sensation and Perception. 5th. New York: Harcourt Brace College Publishers.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
- ^ 1 2 3 4 5 Tripp, G., & Wickens, J. R. (2009). Neurobiology of ADHD. Neuropharmacology, 57(7), 579–589.
- ^ 1 2 3 Madden, Gregory J. (Ed); Bickel, Warren K. (Ed), (2010). Impulsivity: The behavioral and neurological science of discounting. Washington, DC, US: American Psychological Association, xvi, 453 pp.
- ^ Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.