פתיחת התפריט הראשי

ציפרנית

צמח ממשפחת הציפרניים

מאפייניםעריכה

הצפרנית היא סוג הכולל כ-400 מיני[1] צמח עשבוני רב-שנתיים, עם מיעוט של בני-שיח. מיני הצפרנית צומחים באלומות בודדות או במקבצים גדולים. כל המינים בעלי פרחים עם חמישה עלי כותרת, ובמינים רבים עלי הכותרת חצויים לשתי אונות לאורכם, בעומק משתנה. בכל המינים שלושה עמודי עלי. צבע הפרחים במינים השונים מצוי בטווח בין אדום עמוק ללבן, וכולל גוני וורוד וסגול (למרבית המינים פרחים בגוון בודד). הפרחים בעלי חמישה עלי גביע המוחזקים בדור בודד, המאוחה בבסיסו לצינור ומפורץ בשוליו.

הפרי הוא הלקט כדורי דמוי ביצה. פירות הצפרנית מפוזרים על ידי הצמח ומשמשים כמזון לבעלי חיים שונים, וכך מפוזרים בטווח גדול עוד יותר. הצמח עצמו משמש מאכל לזחלי עשים ופרפרים שונים, בין השאר עש הכרוב. הפרחים מניצים לרוב בתקופת החורף (וכך מינים כגון ציפורנית מצרית פורחים בחודשים נובמבר-אפריל) ונושאים פרי לפני האביב.

תפוצהעריכה

הצפרנית נפוצה בכל אירופה וחלקים נרחבים מאסיה ואפריקה וצפון אמריקה. מספר מינים נפוצים של ציפרנית הגיעו לאוסטרליה יחד עם המשלחת האירופאית בסוף המאה ה-18, ונחשבים כיום במינים מאוקלמים.

שימושיםעריכה

הצמח Silene capensis משמש מספר שבטים באפריקה כמקור לסם הזיה: שורש הצמח נטחן ונאכל, והדבר מדרבן חלימה צלולה אצל האדם שניזון ממנו למשך ימים ספורים.[2]

החייאהעריכה

מספר פירות של המין Silene stenophylla נתגלו במחילת סנאי הקבורה תחת האדמה בסיביר, ותוארכו כבני 32,000 שנה לערך. מתוך רקמות הפרי הצליחו חוקרים להנביט צמח ציפרנית בריא, ששונה במקצת מהמין הקיים כיום[3]. זהו הפרי המבוגר ביותר שהצליח להנביט בידי המדע (הזוכה הקודם היה דקל שהוצמח מפרי תמר שנמצא במצדה).

בישראלעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ציפרנית בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה