צל רעידת האדמה
צל רעידת אדמה הוא אזור שנמצא בכיוון המרוחק מכיוון התקדמות הגלים סייסמיים, והסמוך לאזור שחלה בו הגברה של האנרגיה הסייסמית כתוצאה מתגובת אתר סייסמית. כתוצאה מהשתחררות מוגברת של אנרגיה באזור שסבל מתגובת האתר הסייסמית, הרי שהאזור שמעבר לו המרוחק מהאפיצנטר, יסבול מאנרגיה סייסמית מופחתת, ויתרחשו בו תאוצות קרקע מופחתות ביחס לצפוי על פי המרחק מהאפיצנטר. התיאוריה הזו הייתה מבוססת על תצפיות שנעשו עד שנות ה-70 של המאה ה-20, ולא נראה שהיה לה המשך בעיסוק ומחקרים מדעיים.
צ'ארלס ריכטר הציג את התופעה בספרו משנת 1958, והביא דוגמה מקליפורניה, שם רעידות אדמה שמוקדן היה ממזרח לרכס הסיירה נבאדה, גרמו להגברה משמעותית ולתגובת אתר סייסמית במישורים האלוביאליים שממערב לרכס. בעקבות שחרור משמעותי זה של האנרגיה הסייסמית שם, עמק סאן חואקין (אנ') שנמצא ממערב למישורים הללו, "נהנה" מדרגת עוצמה סייסמית מופחתת משמעותית, ביחס לאתרים דומים המרוחקים מרחק דומה מהמוקד. בספרו שם, הוא מכנה את התופעה כ"צל רעידת האדמה", בדומה ל"צל הגשם" שלו משמעות דומה, אך בתחום האקלים[1].
בישראל, זיהו החוקרים ורד ושטרים צל רעידת אדמה באזור מישור החוף, שממערב לאזור רמלה-לוד. זאת מכיוון שאזור רמלה-לוד, הנמצא למרגלות הרי יהודה, ספג אנרגיה מוגברת שבאה לידי ביטוי בתגובת אתר סייסמית בשתי רעידות האדמה ההרסניות שהתרחשו בארץ ישראל בשנים 1837 ו-1927[2].
יש להבחין בין תופעה זו הנקראת צל רעידת האדמה, לבין "אזור הצל של כדור הארץ" (אנ'), שנובע מכך, שגלי הגזירה שמשוגרים בזמן רעידת אדמה, לא עוברים דרך גלעין כדור הארץ שלו תכונות של נוזל, ויוצרים אזור "צל" שלא ניתן לאכן בו רעידות אדמה מרוחקות[3].
הערות שוליים עריכה
- ^ Richter, F., C., 1958. Elementary Seismology. W.H. Freeman & Company, S.F. & London, pp. 143-144
- ^ Vered, M., Striem, H. L., 1977. A Macroseismic Study and Implications of Structural Damage of two Recent Major Earthquakes in the Jordan Rift. B.S.S.A. 67, pp. 1607-1613
- ^ Shadow Zone, USGS, December 31, 2014