פתיחת התפריט הראשי

צפורה לסקוב (19041989), אשת ציבור שהשתייכה לשמאל הציוני (אחדות העבודה - פועלי ציון ומפ"ם).

צפורה לסקוב
1 491 3 1114-1-.jpeg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1904
קיטאי-גורוד, אוקראינה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1989 (בגיל 85 בערך)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1928
מקום קבורה בית הקברות שדה יהושע, חיפה
עיסוק אחות, פוליטיקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה אחדות העבודה עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה אחדות העבודה - פועלי ציון
חברת הכנסת
15 באוגוסט 195512 באוקטובר 1955
(8 שבועות ו-3 ימים)
כנסות 3
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

לסקוב נולדה בשנת 1904 באוקראינה. ב-1926 סיימה לימודים כאחות ואת בעלה, דוד לסקוב, הכירה באחת מנסיעותיו בשליחות מכבי. השניים החליטו לברוח מרוסיה וניסו לראשונה ב-1927 לחצות את נהר אמור לסין, אך נתפסו ונאסרו לחודשיים. לאחר שריצו עונש הצליחו לעבור את הגבול לסין והגיעו לעיר חרבין. בשנת 1928, לאחר שידידים מהארץ ארגנו להם סרטיפיקטים, עלה הזוג לארץ ישראל.

היא הייתה פעילה ב"ארגון האחיות" וב"ארגון אמהות עובדות". ב-1932 הייתה ממקימות התחנות הראשונות של "לאם ולילד" או בשמן המאוחר תחנות טיפת חלב, בחדרה ובחיפה.

במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר בעלה דוד לסקוב (לימים תא"ל בצה"ל) שירת בצבא הבריטי, הייתה בין מקימי "ארגון נשות החיילים". ב-1948 התמנתה למפקחת המחוז הצפוני מטעם קופת חולים כללית.[1]

כשהתפצלה אחדות העבודה ממפ"ם, נבחרה לכנסת ה-3 (1955) ברשימת אחדות העבודה אך ויתרה על מקומה עוד לפני שהצהירה אמונים ובמקומה נכנס לכנסת נחום ניר.

במהלך שנות החמישים הייתה ממקימי מוסד לילדי חיילים בכפר יחזקאל והמעון לילדי חיילים בחיפה על שם שבתי לוי. במהלך שנות השישים פתחה את המרפאה הקהילתית הראשונה לטיפול במשפחה.

צפורה לסקוב נפטרה ב-1989 בחיפה, חודשים ספורים לאחר פטירת בעלה. היא נטמנה לצידו בבית הקברות שדה יהושע בחיפה. לזוג נולדו שני ילדים: פרופסור ראובן לסקוב, רופא ובעל עיטור המופת, והשופטת יהודית צור לימים סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים.

בשכונת רמת גולדה בחיפה נקרא גן ציבורי לזכר בני הזוג לסקוב - "גן צפורה ודוד".

לקריאה נוספתעריכה

  • שי חורב, צפורה לסקוב, בלקסיקון החיפאים אישים ודמויות בחיפה, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 225, 2018.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שביט בן - אריה, חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל, תשע"א, ע' 261.