כפר יחזקאל

מושב בישראל

כְּפַר יְחֶזְקֵאל הוא מושב בעמק יזרעאל, הנמצא בתחום השיפוט של מועצה אזורית הגלבוע. גובהו כ-20 מ' מעל פני הים, והוא שוכן מצפון לכביש 71, כביש עפולה-בית שאן, כ-6 ק"מ דרומית מזרחית לעפולה. לידו נמצאים קיבוץ גבע והגן הלאומי מעיין חרוד.

כפר יחזקאל
הממגורה הנטושה והצרכניה במושב
הממגורה הנטושה והצרכניה בכפר יחזקאל, בתכנונו של האדריכל ריכארד קאופמן
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגלבוע
גובה ממוצע[1] ‎5 מטר
תאריך ייסוד 1921
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 1,242 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-1.0% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
8 מתוך 10

בהסתמך על כתבי אסוביוס ומקורות תלמודיים ניתן לזהות את כפר יחזקאל ככפר - טובניה או טובינה, "Τελβουε", (עין טבעון).

על-פי אתר המועצה האזורית, נכון לתחילת שנת 2007, יש בכפר כ-80 נחלות חקלאיות ובהן 110 משפחות, ועוד כ-60 משפחות של לא-חקלאים.

תולדות הכפר עריכה

 
כפר יחזקאל, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937
 
חרישה בכפר יחזקאל, 1925 -1937
 
מבט על כפר יחזקאל מתוך כדור פורח
 
תחנת הרכבת התפעולית כפר יחזקאל, אפריל 2023
 
מבנה "בית הפועל" למגורי העובדים ומחסן בסמוך לתחנת רכבת העמק כפר יחזקאל, אפריל 2023

המושב נוסד בט"ו בכסלו ה'תרפ"ב, 16 בדצמבר 1921, על אדמות עמק חרוד שנרכשו על ידי יהושע חנקין ממשפחת סורסוק הלבנונית. המושב תוכנן ב-1922 בידי האדריכל ריכרד קאופמן.

המתיישבים הראשונים של כפר יחזקאל היו אנשי אחדות העבודה מבין חלוצי העלייה השנייה, שהגיעו לכפר לאחר שעבדו במושבות ובחוות חקלאיות ורכשו ניסיון חקלאי. הכפר היה מושב העובדים השני בישראל, והוקם כשלושה חדשים לאחר הראשון - נהלל. המבנה הכלכלי של המושב היה דומה לקיבוץ, אך שימר את התא המשפחתי. חלק מהמתיישבים הראשונים היו לפני כן ממגיני תל חי ומקימי הכפר חמארה בגליל העליון שפונה בעקבות התקפות ערבים מכיוון לבנון, שהייתה אז בשלטון צרפתי.

בשנות ה-30 הענף הכלכלי העיקרי של הכפר היה הרפת[3].

בשנת 1935 שופץ בית העם[4]. במאי 1937 נחנך מגדל מים חדש בכפר[5].

שם הכפר עריכה

בראשיתו נקרא כשמו הערבי של השטח והמעיין שבו: "עין טבעון", או "כפר טבעון"[6].

עזרא ששון סחייק[7] (1860- 1949) היה מחשובי קהילת יהודי בגדאד[8]. הוא הקים עסק משפחתי למסחר בכותנה ותה, עם שלושת אחיו- יוסף, משה ויחזקאל.
בשנת 1910 אחיו, יחזקאל ששון סחייק, טבע בנהר חידקל והוא בן 27, רווק, וללא צאצאים שישאו את שמו.

עזרא ואחיו תרמו לקק"ל את חלקו של יחזקאל בעסק המשפחתי[9] כדי להקים יישוב על-שם האח שנספה. הקרן-קיימת השקיעה את הכסף לטובת המושב הצעיר "עין טבעון", הסבו את שמו לכפר יחזקאל, וכך הנציחו את שם האח בשם המושב.[10]. בתחילה, תושבי המושב התנגדו לקבלת השם, שנכפה עליהם מטעם המוסדות.

ב-1923 עזרא ומשפחתו ביקרו בארץ-ישראל, בדרכם מעיראק לאנגליה. במהלך ביקורם ביקרו גם בכפר שסייע להקים. שמעון קושניר כתב שבביקורו בכפר "ביקש לראות ביצירת חיינו מצבה חיה לנשמת אחיו". הוא נפגש עם התושבים, השאיר עליהם רושם כביר, ובזכות זה הם נאותו לקבל את שם מושב, ולסייע בהנצחת אחיו[11]. בזכות תרומתו הנכבדה הוא קיבל הוקרה בספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל, שם הוא מופיע כ"הנדיב עזרא ששון מבגדד, מייסד כפר יחזקאל שבעמק יזרעאל"[12]. עזרא ששון הגיע לביקור נוסף בשנת 1936, וגם סייע למושב במימון הקמת בריכות לאגירת טל להשקיה חקלאית[13].

בשנת 2022, לרגל שנת ה-100 להקמת המושב, הוקם גן-ספורט אתגרי, לזכר עזרא ששון[14].

בית הכנסת עריכה

 
בית הכנסת בכפר יחזקאל

הקמתו של בית הכנסת בכפר, לוותה בפולמוס ומאבק ארוך. רוב ההורים של החלוצים היו שומרי מצוות והוקצה להם חדר בצריף שנבנה למען השוחט, בנימין זאב רוטברג. בשנת 1924 ביקשו ה"זקנים" ובראשם אברהם פלדשטיין, להקים בית כנסת בכפר. ההורים זכו לעידוד מהרב הראשי הראשון של ארץ ישראל, אברהם יצחק הכהן קוק, שביקר במושב ב-1924, וביקש מהמייסדים לבנות בית כנסת.

במאי 1927 ביקש הרב קוק, בשנית, שיוקם בית כנסת. באספת חברים כללית, נדחתה בקשתו ברוב זעום. אלי אשכנזי בהארץ מצטט את אחת החברות שאמרה, כי בית הכנסת "נוגד את כיוון עבודתנו בעתיד". אבל נראה, ש"הזקנים" החליטו שבית הכנסת יקום על אפם ועל חמתם של בניהם. רוטברג קבע בפנקס, "שלא ברצונם יהיו מוכרחים ליתן מגרש לבניין בית הכנסת, והאסיפה הזאת תהיה לבושה וכלימה בכל העולם". בשנת 1928, הונחה אבן פינה, כאות לבנייתו. לאחר שהגיע ליישוב הרב יוסף חן,[15] הוא הקים את בית הכנסת שנקרא "אשל אברהם". בחודש מאי 2010 הסתיים שיפוץ מקיף של בית הכנסת בעזרת תרומות נדיבות מהארץ ומחו"ל ונחתמה אמנה תפילה שנועדה לשמור על האופי הפלורליסטי של המקום תוך אפשרות שילוב תפילות ולימוד לכל סוגי הקהלים.[16]

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא כפר יחזקאל בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ כפר יחזקאל, הַבֹּקֶר, 30 באוקטובר 1935
  4. ^ שכר עבירה - מצווה, דבר, 12 בספטמבר 1935
  5. ^ מגדל מים חדש בכפר יחזקאל, דבר, 3 במאי 1937
  6. ^ ר. ויניק, הוויכוח על השם - עין טבעון או כפר יחזקאל?, באתר ארכיון כפר יחזקאל
  7. ^ מופיע גם כ"עזרא ששון אסחייק", אך הוא בעיקר ידוע בשם "עזרא ששון"
  8. ^ ועד עולי בבל, ברכה לעזרא סחייק, דואר היום, 13 באפריל 1923
  9. ^ הם תרמו בין 36,500 ל-40,000 ליש"ט במהלך השנים 1920 עד 1923. ראו עוד ב: חיים י' כהן, 'הפעילות הציונית בעיראק', ירושלים: הספרייה הציונית על יד הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית; האוניברסיטה העברית - המכון ליהדות זמננו, תשכ"ט/ 1969, עמ' 101 (הספר בקטלוג ULI)
    אברהם בן-יעקב, קיצור תולדות יהודי בבל, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"א, עמ' 142
  10. ^ בניגוד לטעות הנפוצה, הכפר אינו נקרא על-שם שר האוצר הראשון של עיראק, ששון חזקאל, אלא, כאמור, ע"ש יחזקאל ששון (סחייק)
  11. ^ נעה שק, סקר אתרי מורשת בכפר יחזקאל, באתר ארכיון כפר יחזקאל, ‏2020
  12. ^ ראו צילום הדף בספר הזהב בוויקישיתוף
  13. ^ כתב דבר, בעמק - קול ששון ויד ששון, דבר, 18 במאי 1936
  14. ^ פארק ספורט אתגרי לזכר עזרא ששון ז"ל
  15. ^ (נולד בה'תרנ"ו, 1896 - נפטר בה'תשכ"ד, 1964) רב ושוחט באזור עמק יזרעאל חבר המזרחי והפועל המזרחי. נולד ברהצ'וב לדוד ונחמה מינה חן, חסידי חב"ד. אביו היה בנו של אברהם אהרן שהיה בנו של הרב פרץ חן. אחיו הוא הרב גרשון חן. למד בישיבת תומכי תמימים בלובביץ'. בשנת 1914 נישא לשרה בת אליהו שולמן, ובמשך 15 שנים לאחר נישואיו עבד כשוחט בחרקוב שבאוקראינה. ב-1936 קיבל אישור עלייה לישראל. בשנת 1946 עבר לנתניה ועבד בה כשוחט. ב-1964 נפטר ונקבר בבית הקברות בנתניה. לא הותיר אחריו צאצאים.
  16. ^ אלי אשכנזי, כך ניצחו "הזקנים" את חלוצי העמק, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2007