צריכה שיתופית

צריכה שיתופיתאנגלית: collaborative consumption) היא סוג של הסדרים כלכליים בהם המשתתפים רוכשים שימוש (נגישות) במוצרים ושירותים במקום בעלות, הסדר שכזה מתאפשר לרוב הודות לשילוב בין טכנולוגיה וקהילות משתמשים. צריכה שיתופית מציעה מודלים בתחום הכלכלה המעגלית - גישה כלכלית רחבה יותר, החותרת למניעת בזבוז, על ידי ניצול מרבי של חומרי גלם או אנרגיה.

דוגמאות לשימוש במודל הצריכה השיתופית: פלטפורמות מכירה חוזרת כגון eBay ויד2. פלטפורמות שיתוף מוצרים- שיתוף מכוניות כמו Zipcar ,Rentitb ו-Car2Go, שיתוף אופניים כמו תל-אופן. פלטפורמות שיתוף אחרות- השכרת דירות/חדרים לטווח קצר airbnb, השכרת חניות פרטיות, ביקוש וביצוע שירותים TaskRabbit, מימון על ידי הלוואות עמית לעמית, שימוש בשטח בית קפה לפי זמן כמו ברשת "ציפרבלאט".

הרעיון של צריכה שיתופית והמושג "שיתופיות" (Mesh) נפרש לראשונה כמשנה סדורה בספרה של ליסה גנסקי 'מש – מדוע עתיד העסקים הוא בשיתופיות'. באותה שנה תיארה רייצ'ל בוטסמן את הכלכלה השיתופית, בספרה "מה ששלי – שלך" באומרה שהעקרונות המבדילים את הכלכלה השיתופית היא העובדה שזו אינה מונעת על ידי תחרות אלא על ידי אחווה, ושמפוקחת לא בידי רגולטורים ורשויות, אלא באמצעות אמון הדדי ומוניטין אישי. הצריכה השיתופית היא חלק מהכלכלה המשתפת (באנגלית: Shared Economy או WEconomy).

סוגי צריכה שיתופית

עריכה

מערכות מוצר שרות

עריכה

מערכות מוצר שרות (באנגלית: Product Service Systems) הן תשתיות המאפשרות רכישת השימוש במוצר ללא רכישת הבעלות עליו, במערכות מסוג זה הדגש עובר מהמוצר לחוויית המשתמש ובניית יחסים לטווח ארוך. אחת התועלות של מערכות אלה הוא שימוש הרבה יותר יעיל במוצרים וחומרי גלם, מעבר לכלכלה מעגלית והקטנת טביעת הרגל האקולוגית. מערכות מוצר שרות פועלות בכמה מודלים עסקיים:

  1. חברה מסחרית המשכירה את השימוש במוצרים הנמצאים בבעלותה (B2P), דוגמה חברה המעמידה את צי המכוניות שלה ברחבי העיר ומוכרת שימוש קצר מועד על בסיס דרישה.
  2. חברה מסחרית המספקת תשתית המאפשרת לכל אחד להעמיד את המוצרים שבבעלותו להשכרה בעזרת אותה תשתית (P2P) וכך אדם יכול להשכיר את רכבו לשכנו בזמן שהרכב לא דרוש לו.
  3. קואופרטיב שחבריו התאגדו לטובת שימוש משותף ברכב השייך לקואופ.
  4. שרות של הממשלה או הרשות המקומית, לדוגמה ספריות.

דוגמאות למערכות מוצר שרות:

  • הזמנת סרט ב-VOD מאפשרת את רכישת הצפייה ללא רכישת הסרט הפיזי.
  • מכבסה בשרות עצמי, ספריות של ספרים או סרטים.
  • שיתוף מכוניות, שיתוף אופניים, השכרת ציוד אורקולי ועוד.

שוקי הפצה מחודשת

עריכה

שוקי הפצה מחודשת (באנגלית: Redistribution Markets) הם פלטפורמות להעברת חפצים שהיו בבעלות גורם (אדם או ארגון) שאינו מעוניין בהם יותר לבעלות גורם שרוצה בהם, בשווקים מסוימים כגון פרויקט אגורה ההעברה היא חינמית, בשווקים אחרים מתבצעת החלפת חפצים "מכירה תמורת מטבע פנימי או מכירה רגילה דוגמאות לשוקי הפצה מחודשת: ebay, קרייגסליסט, יד2. בנוסף קיימים גם שווקים מתמחים כמו אתר סימניה לספרים, 99dresses לאופנה וכו'.

סגנון חיים שיתופי

עריכה

סגנון חיים שיתופי (באנגלית: Colaborative lifestyles) עוסק בשיתוף נכסים לא מוחשיים כגון: חלל, זמן, מיומנויות, כסף. דוגמאות לפלטפורמות שפועלות בתחום הזה airbnb השכרה של מרחב מגורים, מספה ועד ארמון לטווח קצר או ארוך. Taskrabbit השכרת זמן ויכולות, מחולל המפגיש בין משימות בתשלום לאנשים המוכנים לבצע אותן ו- Rentitb הישראלית המאפשרת השכרה של כל דבר, ממכונית, מקדחה, שמלת כלה ועד דירה, בין אנשים פרטיים.

ביקורת

עריכה

מבקרי השיטה טוענים כי היא אינה מובילה לשיתוף בין בני אדם, כפי שמרמז שמה המתורגם לעברית - אלא היא דווקא עוסקת במיסחור של שטחים נוספים מחיי האדם. תרגומים חלופיים וביקורתיים שהוצעו ל"כלכלת שיתוף" הם "כלכלה נזילה" (בהתאם לתאוריות על הקפיטליזם המאוחר של הסוציאולוג זיגמונט באומן), או "כלכלת חלטורות"[1].

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • What's mine is yours: The rise of collaborative consumption, Rachel Botsman and Roo Rogers, 2010 HarperBuisness

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא צריכה שיתופית בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה