קארול הוכברג
קארול הוכברג (בהונגרית: Carol Hochberg; תאריך לידה לא ידוע - דצמבר 1942) היה יהודי הונגרי שבשנת 1942 מונה למנהל "המחלקה לעניינים מיוחדים", מרכז היהודים (בסלובקית: אוסטרדנה ז'ידוב ÚŽ או "אוז"ה", בגרמנית: יודנצנטרלה), היודנראט של יהודי סלובקיה בשואה, והיה לכלי שרת בביצוע גירוש היהודים מסלובקיה.
במלחמת העולם השנייה עריכה
לאחר הדחתו של זקן-היהודים הנריק שוורץ, ראש הקהילות האורתודוקסיות לשעבר מראשות מרכז היהודים לאחר חצי שנה בלבד בתפקידו, הקים דיטר ויסליצני במרכז היהודים הארצי את "המחלקה לעניינים מיוחדים" במטרה שתבצע באורח מיידי את הוראותיו ואת הוראות השלטונות, בראשותו של קארל הוכברג. לפי אחת העדויות, קצב העבודה המהיר של הוכברג הוא שהביא להדחתו של שוורץ ב־1941. [1]
הוכברג פעל לפי הוראותיו של ויסליצני והחל מיד עם הקמת המחלקה לאסוף נתונים חשובים על יהודי מזרח סלובקיה. הוכברג אייש את המחלקה בערב רב של אנשים, ובצד אנשים מהוגנים היו במחלקה חבורה של פורעי מוסר, שבהתנהגותם המחפירה, בעיקר בימי הגירושים, גרמו נזק רב לשמו של אוז"ה. כך, בשנת 1942, נהפך אוז"ה, באמצעות הוכברג, לכלי שרת בביצוע גירוש יהודי סלובקיה. תפקידה הרשמי של המחלקה היה לבצע עבודות מיוחדות בלתי צפויות, אולם בפועל עסקו בעבודות סטטיסטיות וטכניות. המחלקה הייתה שוות ערך לאגפים שבאוז"ה והעומד בראשה היה כפוף ישירות לזקן-היהודים. ב-30 בדצמבר 1941 שיגר הוכברג מכתב ל-UHU[דרושה הבהרה] ובו התריע נגד התקנות המקלות שבגללן לא יהיה באפשרותה של המחלקה להגיע למלוא מכסת המפונים שתוכננה. הוכברג, ששאף להתבלט, הציע כמה רעיונות להצרת ההקלות כדי להגדיל את מספר המפונים, למשל מניעת הקלות מגמלאים שעבדו בשירותים ממלכתיים או ציבוריים. במשך מבצע הפינוי, מראשיתו ועד סופו, הוציא הוכברג כ-30 סוגי טפסים לרישום, בדיקה ומעקב, דיווח, פיקוח וכדומה שנועדו למנוע את התחמקותם של היהודים מלכידה. הוכברג הקים מנגנון אדיר והביא לעקירתם של 3,633 יהודים ממקומות מושבם.[2] שאיפותיו של הוכברג להתבלט הביאו אותו לשיתוף פעולה עם ויסליצני.
ד"ר אוסקר נוימן מתאר אותו
"...כבעל כישורים מובהקים בתחום הניהולי והארגוני, אך כשאפתן חולני ורודף שררה. יש האומרים כי קנה לעצמו שם של אדם שאפתן שמטיל אימה ולא בוחל בשום דרך פעולה."
— רותקיכן ליווייה, חורבן יהדות סלובאקיה
בהוראת ויסליצני השתתף הוכברג בישיבות ההנהלה של מרכז היהודים, למורת רוחם של רוב חבריה, והפגין בהן את עצמתו. ראש המרכז ארפד שבשטיאן האזין בהבנה לטענת אנשי ההנהלה על מעשיו של הוכברג, אך ללא הועיל. פעילי המרכז שהעזו לצאת בגלוי נגד הוכברג הודחו. הנותרים, שהבינו כי במאבק גלוי לא ישיגו דבר, החליטו לפעול בדרכים שונות כדי להקטין את הסכנה שנשקפה לציבור היהודי ממעשיו של הוכברג.[3]
לאחר בלימת הגירושים בשנת 1942 הגה הרב וייסמנדל רעיון חדש: להציל את כלל שרידי יהדות אירופה על ידי משא ומתן עם הגרמנים באמצעות ויסליצני. לימים תזכה יוזמה זו לשם "אירופה פלאן". על סמך הדיונים עם ויסליצני היה נראה שבתמורה לשניים עד שלושה מיליון דולר יסכימו ראשי האס.אס לביצוע התוכנית. ההצעה לא התקבלה באופן מיידי והיו שהטילו ספק ביוזמה. הראשונים שהשתכנעו כי לתוכנית ההצלה יש סיכוי היו גיזי פליישמן ואנדרי שטיינר. בסוף אוקטובר 1942 חודש המשא ומתן עם ויסליצני, עדיין בתיווכו של הוכברג. ב-12 בדצמבר נתן היטלר את הסכמתו להימלר לשחרור יהודים תמורת סכומים משמעותיים במטבע חוץ. הסכמת הגרמנים לניהול משא ומתן על "אירופה פלאן" חושפת קו אופייני במדיניות "פתרון הבעיה היהודית", שקיבלה ביטוי מובהק מאוחר יותר בחיסול יהדות הונגריה: לשחרר בודדים בכסף רב לצד השמדת המונים.
הגישושים הראשונים אצל ויסליצני העלו, כי הממונים עליו הסכימו עקרונית להצעה וביקשו פרטים נוספים. הוכברג, שפתח במשא ומתן עם ויסליצני, נעצר באופן מפתיע בראשית דצמבר. חקירתו חשפה סודות רבים מפעילותה של "קבוצת העבודה". יש מעריכים, שהסיבות למעצרו של הוכברג נעוצות בעובדה, שהוא פשוט סיים את תפקידו, וויסליצני לא נזקק עוד לשרותיו.[4]
לקריאה נוספת עריכה
- רוטקירכן, ליוויה, חורבן יהדות סלובאקיה: תיאור היסטורי בתעודות. "יד ושם", ישראל, 1961.
- פטרן גילה, האם מאבק על הישרדות: הנהגת יהודי סלובקיה בשואה 1944-1938. "יד ושם", ישראל, הוצאת מורשת, 1992.
- רוברט ביכלר יהושע, פנקס הקהילות: סלובקיה. "יד ושם", ישראל, 2003.