קארל קושוואנץ

קארל קושוואנץ (בצ'כית: Karel Košvanec;‏ 13 בפברואר 1901 - 28 באפריל 1950) היה אזרח צ'כוסלובקי ועובד הרכבת, אשר הבריח אוכל ליהודים הכלואים במחנה הריכוז טרזיינשטט במהלך מלחמת העולם השנייה והציל עשרות מהם מרעב.

קארל קושוואנץ
אין תמונה חופשית
לידה 13 בפברואר 1901 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 באפריל 1950 (בגיל 49) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסיד אומות העולם
פרסים והוקרה חסיד אומות העולם (9 ביולי 2013) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם קארל קושוואנץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודיםעריכה

קארל קושוואנץ, שהיה עובד רכבת במקצועו, התגורר בנובה קופיסטי שבחבל ליטומיריצה, צ'כיה עם אשתו ושלושת ילדיהם.

במהלך מלחמת העולם השנייה עבד בקו הרכבת בבוהושוביצה נאד אוהרי, שם עבר הטרנספורט שהוביל את היהודים, בפיקוח הנאצים, לגטו בטרזין. קושוואנץ ראה אותם במהלך עבודתו בתחנה והחליט לעזור ליהודים.[1]

בין השנים 1942 ל-1945 הוא הבריח מזון, תרופות, סיגריות וסחורות נוספות לגטו טרזיינשטט, וגם ניהל התכתבויות עם משפחותיהם של היהודים. הוא הבריח את הסחורה למחנה השמור באופן קבוע מדי שבוע, ולעיתים פעמיים בשבוע. עם מטען שמשקלו לפעמים היה עשרות קילוגרמים, הוא היה צריך להתגנב דרך השומרים. לפעמים ההברחה נמשכה כל הלילה, במהלכה היה עליו לשכב בשלג בחורף מכיוון שלא יכול היה לצאת דרך השומר. בנוסף לאשתו, גם בתו הבכורה ולאסטה עזרה לו בפעילותו. כך הוא חשף את עצמו ואת כל המשפחה לסיכון של עונש מוות על ידי הנאצים אם יתגלו פעולותיו.[2]

לאחר המלחמהעריכה

ההתגנבות לגטו טרזינשטט במהלך המלחמה, כנראה פגעה בבריאותו. קושוואנץ נפטר בשנת 1950 בגיל 49 מדלקת ריאות מבלי שנודע סיפור גבורתו מחוץ למשפחה. מספר יהודים שהציל נשארו בקשר עם משפחתו של קושוואנץ גם לאחר המלחמה, ושלחו להם כסף לחג המולד.

הכרה והנצחהעריכה

סיפורו וגבורתו האישית במהלך המלחמה נחשפו בזכות עמותת "פוסט בלום", שנוסדה בשנת 2009 במטרה לתעד את סיפורו מבתו ולאסטה ומאווה רוביצ'קובה, נערה יהודייה שקארל סייע לה בטרזינשטט. בשנת 2011 נבנתה בתחנת הרכבת בבוהושוביצה נאד אוהרי אנדרטה לזכר קרל קושוואנץ. שנתיים לאחר מכן הוענק לו אות חסיד אומות העולם לזכרו. ב־27 בינואר 2014, יום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות השואה, קיבלה בתו, ולאסטה, בת ה-83 את התעודה בשם אביה.

הערות שולייםעריכה