קבוזנטיניב
קבוזנטיניב (cabozantinib) הוא החומר הפעיל בתרופות בעלות השמות המסחריים קומטריק (cometriq) וקבומטיקס (cabometyx) המשמשות לטיפול בסרטן מדולארי של בלוטת התריס(אנ') וכטיפול קו-שני עבור קרצינומה של תאי כליה(אנ'), בין היתר.
שמות מסחריים בישראל | |
---|---|
קומטריק - cometriq וקבומטיקס - cabometyx | |
נתונים כימיים | |
כתיב כימי | C28H24N3FO5 |
מסה מולרית | 501.169999 יחידת מסה אטומית מאוחדת |
נתונים פרמוקוקינטיים | |
זמן מחצית חיים | 55 שעות |
בטיחות | |
מעמד חוקי | מתן התרופה ייעשה לפי מרשם של מומחה באונקולוגיה או מומחה באורולוגיה המטפל באורולוגיה אונקולוגית. |
קטגוריית סיכון בהריון | קטגוריית סיכון D |
דרכי מתן | פומי |
מזהים | |
קוד ATC | L01XE26 |
מספר CAS | 849217-68-1 |
PubChem | 25102847 |
ChemSpider | 25948202 |
קבוזנטיניב הוא מולקולה קטנה(אנ') המעכבת טירוזין קינאזות(אנ'), c-Met(אנ') ו-VEGFR2(אנ') וכן מעכבת AXL(אנ') ו-RET. התרופה התגלתה ופותחה על ידי חברת אקסליס(אנ').
התרופה, בצורת הכמוסה(אנ'), אושרה על ידי מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) בשנת 2012 בשם קומטריק לטיפול בחולים עם סרטן מדולארי של בלוטת התריס[1]. צורת הכמוסה אושרה באירופה לאותה מטרה, בשנת 2014[2].
בחודש אפריל 2016 אישר ה- FDA האמריקאי לשיווק את צורת הגלולה של התרופה כטיפול קו-שני לסרטן כליה[3]. אישור דומה הוענק באירופה, בחודש אוקטובר של אותה שנה[4].
שימוש רפואי
עריכהקבוזנטיניב נמצא בשימוש בשתי צורות. בצורת כמוסה, משמש מאז 2012 לטיפול בסרטן מדולארי של בלוטת התריס[5][6], ובצורת טבלייה, משמש מאז 2016 כטיפול קו-שני עבור קרצינומה של תאי כליה[7][8].
התוויות נגד
עריכהקבוזנטיניב לא נבדק בנשים הרות; קבוזנטיניב גורם נזק לעוברי מכרסמים. אין ליטול את התרופה במהלך ההיריון, ואין להיכנס להיריון במהלך נטילתה בכל מקרה יש להתייעץ עם הרופא המטפל. לא ידוע אם קבוזנטיניב מופרש בחלב אם[6][8].
יש להשתמש בתרופה בזהירות באנשים עם היסטוריה של בעיות בקצב הלב, כולל מיקטע QT ארוך[8].
תופעות לוואי
עריכהבארצות הברית, צורות הכמוסה והטבלייה (קומטריק וקבומטיקס) נושאות אזהרה חמורה על האריזה(אנ') לגבי הסיכון לנקבים הנוצרים בקיבה או במעיים(אנ'), כמו גם להיווצרות של פיסטולות (תעלות בין מערכת העיכול לבין העור). קיימת אף אזהרה חמורה לגבי סיכון לדימום בלתי מבוקר[5][6][7][8].
התוויות אף מזהירות מפני הסיכון להיווצרות קרישי דם ולגרימת התקפי לב או שבץ, לחץ דם גבוה כולל משבר יתר לחץ דם, אוסטאונקרוזיס של הלסת, שלשולים קשים, קילוף העור בכפות הידיים ובכפות הרגליים(אנ'), תסמונת עם כאבי ראש, בלבול, אובדן ראייה, עוויתות(אנ'), והופעת חלבון בשתן[5][6][7][8].
תופעות לוואי שכיחות מאוד (למעלה מ -10% מהאנשים) כוללות תיאבון מופחת; רמות נמוכות של סידן, אשלגן, פוספט ומגנזיום; רמות גבוהות של בילירובין; תחושת טעם מעוותת, כאב ראש וסחרחורת; לחץ דם גבוה; תחושת שמיעה מעוותת, כאבי אוזניים וכאב גרון; שלשולים, בחילה, עצירות, הקאות, כאבי בטן וקיבה רגיזה, דלקת בפה ובשפתיים ותחושת צריבה בפה; קילוף עור בכפות הידיים ובכפות הרגליים, שינויים בצבע השיער ונשירת השיער, פריחה, עור יבש, עור אדום; כאבי פרקים ועוויתות שרירים; עייפות וחולשה; ירידה במשקל, רמות גבוהות של טרנסאמינזות, רמות גבוהות יותר של כולסטרול ואיבוד של תאי דם אדומים ולבנים[8].
תופעות לוואי שכיחות (בין 1% ל-10% מהאנשים) כוללות אבצסים (בתוך הגוף, על העור ובחניכיים), דלקת ריאות, זקיקי שיער מודלקים, זיהומים פטרייתיים, רמות נמוכות של הורמוני בלוטת התריס, התייבשות, איבוד אלבומין, חרדה, דיכאון ובלבול, נוירופתיה פריפרית, עקצוץ ורעד, טינטון, פרפור פרוזדורים, לחץ דם נמוך, ורידים חסומים, חיוורון, צמרמורות, פיסטולות הנוצרות בקנה הנשימה והוושט, קרישי דם בריאות, ודימומים בדרכי הנשימה, ניקוב גסטרואינטסטינלי, דימום בבטן ובמעיים, דלקת לבלב, טחורים, סדקים אנאליים, דלקת אנאלית, אבני מרה, גידולים של עור קשה, אקנה, שלפוחיות, צמיחת שיער לא תקינה, איבוד צבע עור וקילוף עור, כאבים בחזה, דם או חלבון שתן, פצעים שאינם נרפאים היטב, ונפיחות בפנים[8].
אינטראקציות
עריכהיש להימנע מצריכת אשכוליות ומיץ אשכולית, כיוון שהם עלולים להגדיל את ריכוז התרופה בדם[8].
קבוזנטיניב הוא סובסטרט של CYP3A4(אנ') ושל Multidrug resistance-associated protein 2. תרופות המעכבות אנזימים אלו, יגדילו את זמן מחצית החיים של קבוזנטיניב ויגבירו את ההשפעות השליליות שלו; תרופות המפעילות אנזימים אלו עלולות לגרום לקבוזנטיניב להיות פחות יעיל[8].
קבוזנטיניב מעכב P-glycoprotein, ולכן עלול לשנות את הזמינות של תרופות אחרות, התלויות בנשא זה[8].
פרמקולוגיה
עריכהקבוזנטיניב מעכב את קולטני טירוזין קינאז(אנ') הבאים: MET, VEGFR, RET, AXL ו-FLT3[8].
היסטוריה
עריכהקבוזנטיניב (בעבר XL184) קיבל מעמד של תרופת "יתום" על ידי מינהל המזון והתרופות (FDA) האמריקאי, בינואר 2011[9].
חברת אקסליס הגישה בקשה לאישור עבור תרופה חדשה אל ה- FDA במחצית הראשונה של 2012[10], וב -29 בנובמבר 2012 קיבלה קבוזנטיניב אישור שיווק מטעם ה- FDA האמריקאי בשם קומטריק לטיפול בחולים עם סרטן מדולארי של בלוטת התריס[1]. צורת הכמוסה אושרה באירופה, לאותה מטרה בשנת 2014[2].
בחודש מרץ 2016, חברת אקסליס מכרה את זכויות השיווק של קבוזנטיניב ברחבי העולם (מחוץ לארצות הברית, קנדה ויפן) לחברת איפסן(אנ')[11]
תוצאות הניסוי הקליני שלב III של חברת אקסליס, שבחן את השימוש בתרופה בסרטן הכליה, פורסמו ב- NEJM ב -2015[12]. בחודש אפריל 2016 העניק ה- FDA האמריקאי אישור שיווק לצורת הטבלייה כטיפול קו-שני לסרטן כליה. אישור שיווק דומה הוענק באירופה, בחודש אוקטובר, של אותה שנה.
התרופה בישראל
עריכההתרופה קבומטיקס מאושרת לשיווק בישראל, בצורת טבליות מצופות, ומיועדת לטיפול במבוגרים עם סרטן כליה מתקדם מסוג קרצינומה של תאי כליה, אשר טופלו בעבר עם מעכבי VEGF (Vascular Endothelial Growth Factor) ובמבוגרים עם סרטן כליה מתקדם מסוג קרצינומה של תאי כליה בהירים (Clear cells). התרופה כלולה בסל הבריאות החל בשנת 2019.
קישורים חיצוניים
עריכה- האגודה למלחמה בסרטן, קבוזנטיניב - Cabozantinib (קומטריק-;cometriq קבומטיקס-Cabometyx)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 Cabozantinib
- ^ 1 2 Cometriq
- ^ Cabozantinib (CABOMETYX)
- ^ Cabometyx
- ^ 1 2 3 Cabozantinib capsules (Cometriq) US label
- ^ 1 2 3 4 COMETRIQ 20 & 80 mg hard capsules
- ^ 1 2 3 Cabozantinib tablets (Cabometyx) US label
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Cabometyx 20mg, 40mg, 60mg
- ^ Exelixis’ XL184 Granted Orphan Drug Designation and Assigned the Generic Name Cabozantinib
- ^ Thyroid cancer drug cabozantinib prolongs PFS
- ^ Ipsen bets up to $855M on Exelixis' once-failed cancer drug
- ^ Toni K. Choueiri, Bernard Escudier, Thomas Powles, Paul Mainwaring, Brian I. Rini, Frede Donskov, Hans Hammers, Thomas E. Hutson, Jae-Lyun Lee, Katriina Peltola, Bruce J. Roth, Georg A. Bjarnason, Lajos Géczi, Bhumsuk Keam, Pablo Moroto, Daniel Y. C. Heng, M.P.H, Manuela Schmidinger, Philip W. Kantoff, Anne Borgman, Colin Hessel, M.S., Christian Scheffold, Gisela M. Schwab, Nizar M. Tannir, Robert J. Motzer Cabozantinib versus everolimus in advanced renal cell carcinoma
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.