קברן (עיר)

עיר ביוון העתיקה ששכנה באזור אנטוליה
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קֶבְּרֶןיוונית עתיקה Κεβρήν; ביוונית מודרנית Κεβρήνη, קֶבְרִינִי) הייתה עיר ביוון העתיקה במרכז עמק נהר סקמנדרוס (כיום קראמנדרס - Karamenderes) באזור חצי האי "טרואס", המכונה כיום "ביגה" (Biga) באנטוליה. לטענת חוקרים אחדים הוסב שם העיר לאנטיוכיה אשר בטרואס (ביוונית עתיקה Ἀντιόχεια τῆς Τρωάδος) למשך תקופה מסוימת במהלך המאה ה-3 לפנה"ס. שרידים ארכאולוגים שהתגלו בצ'אל דא (בטורקית Çal Dağ) על מדרונותיו המיוערים של הר אידה (כיום קאז דאי, Kaz Dağı) כ-7 ק"מ מדרום לנהר סקמנדרוס, זוהו כשרידי העיר קברן בידי הארכאולוג החובב פרנק קלברט בשנת 1860.

ייסוד העיר

עריכה

השרידים הארכאולוגים המוקדמים ביותר הכתובים יוונית שהתגלו בקברן מתוארכים למחצית המאה ה-7 ותחילת המאה ה-6 לפנה"ס. בין היתר נמצאו באתר כלי חרס אופייניים המרמזים על קיומה של קהילה מעורבת גרקו-אנטולית. לדברי ההיסטוריון האתונאי קסנופון בן גרילוס, סמוך לשנת 400 לפנה"ס כללה אוכלוסיית העיר קברן תושבים אנטולים ויווניים. לדבריו, שתי הקבוצות האתניות הללו חיו בדו-קיום הרבה אחרי תקופת ההתיישבות היוונית.

מקורות מאמצע המאה ה-4 לפנה"ס מעלים את הסברה שהעיר נוסדה בידי האיולים. סימוכין לקביעה זו ניתן למצוא בכתובת מצבה של אחד מאזרחי קברן הכתובה בדיאלקט האיולי, שנמצאה לא הרחק מהר אידה.

ההיסטוריון אפורוס איש קימה טוען שמייסדי העיר הגיעו מעיר הולדתו. לקביעה זו יש להתייחס בזהירות המתבקשת, היות שבעת העתיקה אפורוס היה ידוע בחשיבות המופרזת שייחס לעיר הולדתו קימה.

התקופה הקלאסית

עריכה

במאה ה-5 לפנה"ס קברן השתייכה למחוז הלספונטוס והיוותה חלק מן הליגה האטית-דלית. כמו כן בין השנים 454 ל-424 שילמה קברן מעשר לאתונה בסך שלוש כיכרות זהב, מלבד בשנת 450 שאז שילמה רק 8700 דרכמות. בעקבות תבוסתה של אתונה לקראת סוף המלחמה הפלופונסית בשנת 404 לפנה"ס, עברה קברן לשליטתו של הטירן זניס מדרדנוס, אשר יחד עם רעייתו מניה שלטו יחד באזור הטרואס שמונו על ידי האחשדרפן פרנבזוס השני. בשנת 399 לפנה"ס תפס את השלטון בקברן המצביא הספרטני דרקלידס, אך עד מהרה שבו הפרסים ותפסו את השלטון באזור. בשנת 359–360 תפס שכיר החרב היווני כרידמוס את השלטון לזמן קצר אך עד מהרה הודח על ידי האחשדרפן הפרסי ארטבזוס השני מפריגיה. בשלב מסוים במאה ה-4 הוכנס לשימוש בקברן מטבע ועליו ראשו של אחשדרפן, דבר המחווה על הקשר הקרוב של העיר לשליטים הפרסים. בסביבות שנת 310 לפנה"ס חדלה קברן להתקיים כעיר עצמאית כאשר אנטיגונוס מונופתלמוס ייסד את אנטיגוניה טוראס (אשר שמה הוסב מאוחר יותר לאלכסנדריה טוראס) וכלל בתוכה את קברן.

אנטיוכיה אשר בטרואס

עריכה

סדרה נדירה של מטבעות ברונזה מציגה את סמלי העיר קברן: ראש אייל מצד אחד וראשו של אפולו מן הצד השני. אבל הכתובת המופיעה על המטבעות  Ἀντιοχέων (Antiocheōn) רוצה לומר "מטבע של האנטיוכים". חוקר הכתובות הצרפתי לואי רובר טוען על סמך הכיתוב אשר מופיע בבסיס המטבעות שקברן נוסדה בידי אנטיוכוס הראשון (סוטר כלומר המושיע) בשם אנטיוכיה טוראס לאחר ניצחונו של אנטיוכוס על ליסימכוס בקרב קורופדיום בשנת 281 לפנה"ס, שלאחריו רוב שטחה של אסיה הקטנה עברה תחת שלטונו. יתר על כן, רובר מציין שעל חלק מן המטבעות מופיעות האותיות B ו- K וכוללות ציור של אלה לצד ראש האייל: היות שהאלה היא סמל טיפוסי למטבעות שיוצרו בעיר בירות אשר בטרואס הנזכרת בתעודות אך ממצאים ארכאולוגיים לקיומה לא אותרו. לטענתו של רובר אותיות אלה הן קיצור של B(irytis) ו- K(ebren) ומהוות הוכחה לאיחודן של שתי הערים לכדי סימפוליטאה אחת איחוד שהיווה את התשתית להקמתה של אנטיוכיה אשר בטרואס. טיעוניו של רובר היו מושא חוזר ונשנה לביקורת נוקבת מצדו של הארכאולוג ג'ון מנואל קוק, שלא זיהה שום ראייה ארכאולוגית או על גבי מטבעות לכיבוש בתקופה ההלניסטית באתר צ'אל דא. קוק ביסס את טענותיו על סקר שטח בן יומיים שנערך בצ'אל דא ולפיכך יש צורך להמתין לחפירה ארכאולוגית מלאה כדי לבסס תשובות בדוקות לגבי ההתיישבות ההיסטורית במקום במאה ה-3 לפנה"ס.

ביבליוגרפיה

עריכה
    • A. Plassart, ‘Inscriptions de Delphes: la liste de théorodoques’ BCH 45 (1921) 1-85.
    • L. Robert, Études de Numismatique Grecque (Paris, 1951) 16-31.
    • J. M. Cook, The Troad: An Archaeological and Topographical Study (Oxford, 1973) 327-44.
    • R. Merkelbach, Die Inschriften von Assos, Inschriften griechischer Städte aus Kleinasien 4 (Bonn 1976).
    • J. M. Cook, 'Cities in and around the Troad' ABSA 83 (1988) 7-19.
    • S. Mitchell, 'Kebren' in M. H. Hansen and T. H. Nielsen (eds), An Inventory of Archaic and Classical Poleis (Oxford, 2004) no. 780.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא קברן בוויקישיתוף