קסנופון
ערך זה עוסק בהיסטוריון. אם התכוונתם לסופר יווני בן המאה השנייה, ראו קסנופון בן גרילוס (ביוונית: Ξενοφών, בלטינית: Xenophon) (לערך 428 לפנה"ס[דרוש מקור] – 354 לפנה"ס) היה היסטוריון, מצביא ופילוסוף אתונאי.
 | |
| לידה |
428 לפנה"ס אתונה העתיקה |
|---|---|
| פטירה |
354 לפנה"ס (בגיל 74 בערך) קורינתוס, יוון  |
| מדינה |
אתונה העתיקה |
| לאום | יווני |
| שפות היצירה | יוונית עתיקה |
| תקופת הפעילות |
? – 354 לפני הספירה |
| הושפע מ | סוקרטס |
| צאצאים |
גרילוס |
  | |
חייועריכה
קסנופון נולד למשפחה מהמעמד הגבוה, קיבל חינוך מצוין, בין היתר נמנה עם חוג תלמידיו של סוקרטס. כנגד המלצת סוקרטס, הוא הצטרף אל צבא שכירים של כורש הצעיר, שניסה להדיח את אחיו ארתחששתא השני מכס המלכות. המרידה הסתיימה במפלתו של כורש הצעיר שנהרג בשנת 401 לפנה"ס בקרב קונקסה (אנ'). צבא השכירים הגדול, שמנה למעלה מ-10 אלף לוחמים, פנה למערב תחת פיקודו של קסנופון וקצינים נוספים. קסנופון תיאר את סיפור המסע בחיבורו "אנבסיס".
עם חזרתו לאתונה בשנת 399 לפנה"ס, הוגלה בגלל פעילות מדינית שנגדה את הדמוקרטיה. בשנת 396 לפנה"ס התגייס לצבאו של המלך אגסילאוס, בעת מלחמת ספרטה - פרס. פרוץ המלחמה הקורינתית מנעה את המשך הפעילות של הצבא הספרטני על אדמת פרס. יחד עם המלך שב ליוון והשתתף בקרב קורונאה בשנת 394 לפנה"ס. אגסילאוס הפך לפטרונו ובזכותו זכה קסנפון לאחוזה בסקילוס (אנ'). בשנת 386 לפנה"ס האישומים נגדו בוטלו באופן רשמי על סמך מסמכי "שלום המלך" (שלום אנטלקידס). הוא העדיף שלא לחזור ושני בניו התחנכו בספרטה. בשנת 371 לפנה"ס, בעקבות קרב לאוקטרה, עזב קסנופון לקורינתוס.
כתלמיד של סוקרטס, נהג קסנופון לרשום את שיעוריו. לפי דיוגנס לארטיוס בסביבות שנת 430 היו ידועות ליוונים שיטות ראשונות לקצרנות ביוונית. יש טענות שנויות במחלוקת[1] כי בעזרת שיטת קצרנות שהמציא או שיכלל, קסנופון רשם את דברי סוקרטס ואת מחשבותיו בנוגע לסוקרטס ותורתו.
יצירותיועריכה
קסנופון הוא ההיסטוריון היחידי מהמאה ה-4 לפנה"ס שכתביו נשתמרו בשלמותם.[2]
עבודות היסטוריות וביוגרפיותעריכה
- אנבסיס – מתאר את מסעם של עשרת אלפים שכירי חרב יוונים, רובם הופליטים ופלטסטים באסיה הקטנה במהלך מרד כורש הצעיר באחיו ארתחששתא השני מלך פרס. תחילה הוא פרסם את החיבור בשם בדוי: תמיסטוגנס מסירקוסאי. היצירה בשלמותה פורסמה אחרי המסע תחת שמו המקורי.
- אגסילאוס – על חיי אגסילאוס השני מלך ספרטה
- הלניקה – המשך לחיבור "תולדות המלחמה הפלופונסית" של תוקידידס, שמת בטרם הספיק להשלים את חיבורו. החיבור התמקד באירועי שהתרחשו בין 441 לפנה"ס ל-362 לפנה"ס, כיבוש אתונה, שלטון "שלושים הטיראנים", שיקום הדמוקרטיה (404 לפנה"ס) ותקופת ההגמוניה הספרטנית.
- חינוכו של כורש (אנ') (ביוונית: Κύρου παιδεία, בלטינית: Cyropaedia)
עבודות ודיאלוגים סוקרטייםעריכה
- זכרונות (Ἀπομνημονεύματα) (אנ')
- המשתה (Συμπόσιον) (אנ')
- ההגנה של סוקרטס (אנ') ("אפולוגיה")
- על ניהול משק הבית
- היירון (Ἱέρων) (אנ') - דיאלוג
מסות קצרותעריכה
- היפרכיקוס (Ἱππαρχικός) (אנ') – אחד משני חיבורים על טיפול בסוסים. נקרא גם "מפקד הפרשים".
- על ציד עם כלבים (Cynegeticus, Κυνηγετικός) (אנ')
- דרכים ואמצעים (Πόροι ἢ περὶ Προσόδων) (אנ')
- מדינת הספרטנים או מדינת הלאקדאימונים (Λακεδαιμονίων Πολιτεία) (אנ') – עוסק במוסדות המדיניים של ספרטה ובמתכונות החברתיות שלה. חיבור זה הוא הביטוי הנלהב ביותר להערצתו של קסנופון את ספרטה. עם זאת, הוא מכיל פרק יוצא דופן שתוכנו ביקורת כלפי ספרטה של ימיו של קסנופון, על שהתרחקה מחוקי ליקורגוס.[3]
- על טיפול בסוסים (Περὶ ἱππικῆς) (אנ')
כמו כן, חיבר קסנופון כמה ספרי הדרכה צבאיים וספרי הגות, בעיקר על מורו סוקרטס.
תרגומי כתביו לעבריתעריכה
- זכרונות. תרגם מיוונית בצירוף מבוא והערות א' סימון. ירושלים, הוצאת מאגנס, תש"ך.
- כּסינופון, אנאבאסיס (מסע הרבבה). תרגם מיוונית והוסיף הערות א"א הלוי. הקדים מבוא אלכסנדר פוקס. ירושלים, מוסד ביאליק, תשכ"ט.
- דיאלוגים סוקרטיים. ערך ותרגם גבריאל דנציג. ירושלים, הוצאת שלם, 2002.
- מדינת הספרטנים. תרגמה מיוונית והוסיפה מבוא ופירוש דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשע"א.
לקריאה נוספתעריכה
- מדינת הספרטנים. תרגמה מיוונית והוסיפה מבוא ופירוש דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשע"א, עמודים 24–27.
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ William Baker
- ^ תולדות התקופה ההלניסטית, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 10 (כתבה: אביבה קציר), עמ' 138.
- ^ תולדות התקופה ההלניסטית, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 1 (כתב: אפרים דוד), עמ' 21.