קודי

**Kodi**
מפתח	ארגון ללא מטרות רווח - קודי
מחזור חיים	2002–הווה (כ־22 שנים)
גרסה אחרונה	21.0 (6 באפריל 2024)
מערכת הפעלה	Microsoft Windows, Apple TV, iOS, macOS, לינוקס, FreeBSD, אנדרואיד
נכתבה בשפות	C, C++, פייתון
סוג רישיון	GPL-2.0
קוד מקור	https://github.com/xbmc/xbmc
קטגוריה	מדיה סנטר, תוכנת נגן מדיה, פלטפורמת טלוויזיה חכמה, תוכנת הקלטת וידאו
	kodi.tv

קודי (באנגלית: Kodi, לשעבר XBMC) היא תוכנת מדיה סנטר חוצת פלטפורמות, חינמית בקוד פתוח אשר מפותחת על ידי קרן Kodi שהוא ארגון ללא מטרות רווח^[1] המאגד בתוכו מספר מפתחי תוכנה עצמאיים הפועלים בהתנדבות, התוכנה פועלת תוך התאמה למסכי טלווזיה ושימוש בשלטים.

היסטוריה עריכה

התוכנה נוצרה במקור בשנת 2002 כיישום עבור מחשבי מדיה סלוניים שפותחה באופן עצמאי בשם Xbox Media Player עבור קונסולת המשחקים של הדור הראשון של ה-Xbox, ושינתה את שמה בשנת 2004 ל-Xbox Media Center (בקיצור XBMC, אשר אומץ כשם הרשמי בשנת 2008)^[2] ומאוחר יותר הפך לזמין תחת השם XBMC כיישום מקורי עבור מערכות הפעלה מבוססות אנדרואיד, לינוקס, BSD, macOS, iOS/tvOS וווינדוס 10^[3] לאחר מכן שונה שם הפרויקט שוב מ-XBMC ל-"Kodi" ביולי 2014 עם שחרורו של Kodi 14 (במקום השחרור הצפוי של XBMC 14), תוך שמירה על "XBMC Foundation" כשם הישות המשפטית שלה שמחזיקה בקוד של Kodi. כמו גם סימנים מסחריים וסמלי לוגו הקשורים ישירות, והפכה לתוכנה חוצה-פלטפורמות.

קודי משך תשומת לב שלילית מהתקשורת החדשותית וסוכנויות אכיפת החוק עקב כמה תוספות כתוספות שזמינות על ידי צדדים שלישיים לתוכנה המאפשרת גישה בלתי מורשית והשמעה של תוכן מדיה באמצעים שונים של הפרת זכויות יוצרים, כמו גם מוכרים של נגני מדיה דיגיטלית המעמיסים עליהם מראש תוספות של צד שלישי במטרה מפורשת להקל על "פיראטיות"; קרן XBMC הודיעו שאינם תומכים בשימוש בתוספות של צד שלישי שנועדו למטרת "פיראטיות", והיא נוקטת בצעדים אקטיביים כדי לנתק ולהרחיק את פרויקט קודי מתוספים של צד שלישי מפרים זכויות יוצרים, לרבות הוספת תוספות כאלה לרשימה השחורה ואיסור על כל דיונים על פיראטיות בפורומים הקהילתיים שלהם וכן איום בתביעה משפטית נגד אלה המשתמשים בסימנים המסחריים או הלוגו של קודי כדי לקדם תוספות ונגני מדיה דיגיטליים שמגיעים עם תוספות כאלו מותקנים מראש^[4].

סקירה כללית עריכה

קודי תומך בפורמטים רבים של קובצי קול, וידאו ותמונה נפוצים, רשימות השמעה, הדמיות שמע, מצגות, דיווח על תחזית מזג האוויר ותוספי צד שלישי. הוא מותאם לרשת (שיתופי אינטרנט ורשת ביתית). בניגוד ליישומי מרכז מדיה אחרים קודי אינו כולל קוד מקלט טלוויזיה דיגיטלי פנימי משלה עבור פונקציונליות הקלטת טלוויזיה חיה או DVR/PVR, שכן במקום זאת הוא פועל כחזית DVR/PVR מאוחדת עם ממשק EPG TV-Guide GUI אשר, באמצעות API משותף, מופשט ותומך במספר חלקים אחוריים באמצעות תוספות לקוח PVR מצדדים שלישיים, כאשר אלה פועלים באופן מקומי על אותו מחשב או דרך הרשת.

הייעוד המקורי של התוכנה הוא צפייה והאזנה לקובצי מדיה דיגיטלית הנמצאים באופן מקומי בכונני המכשיר או ברשת הביתית שעליהם מותקנת התוכנה. מכיוון שלתוכנה יש מקודדים מובנים, אין צורך בהתקנה של חבילות קידוד נוספות על מנת להשתמש בה כנגן מדיה.

בהמשך, קודי התפתחה והתווספו מספר רב של של תוספים המאפשרים למשתמשים בהם לצפות בסרטים, תוכניות טלוויזיה, תוכניות רדיו, ופודקאסטים ממקורות מקוונים שונים.

כיום עיקר השימוש בקודי הוא סטרימינג - צפייה בסרטים/סדרות ממקורות מקוונים, כולל אך לא רק מקורות מבוססי טורנט, צפייה בערוצי טלוויזיה חיה, והאזנה לתחנות רדיו מכל העולם.

הצפייה נעשית על ידי שימוש בתוספים, שהם רכיבי תוכנה חיצוניים הניתנים להתקנה על גבי תוכנת קודי, בדומה ל"תוספים" בדפדפן כרום או יישומים לטלפון החכם, ומהווים חלופה, לרוב חינמית (אם כי קיימים תוספים בודדים בתשלום) ולרוב לא חוקית (אם כי יש גם לא מעט תוספים שמפיצים תוכן לשימוש חופשי באופן חוקי), לחברות תקשורת המספקות שירותי טלוויזיה בישראל ובעולם, כגון נטפליקס, HOT, Yes וסלקום TV, פרטנר וכדומה.

לתוכנה היו בעבר, וישנם כיום, מספר רב של תוספים המאפשרים צפייה בתכני וידאו פירטיים. תוסף התוכן הפיראטי הפופולרי ביותר שהביא לפריצתה של קודי לתודעת הציבור היה ג'נסיס. תוסף זה כבר אינו פעיל עוד כיום (נובמבר 2017), אך קיימים לו מספר רב של תחליפים וממשיכי דרך אשר מאפשרים צפייה בתכני וידאו פיראטיים.

התוכנה פותחה במקור עבור הדור הראשון של קונסולת המשחקים Xbox בלבד (מכאן מקור השם XBMC - Xbox Media Center). לאורך השנים, מפתחי התוכנה פיתחו גרסאות הפועלות גם במערכות ההפעלה: חלונות, OS X, אנדרואיד, iOS ,tvOS, לינוקס, ו-FreeBSD.

כאשר מורידים את התוכנה מהאתר הרשמי, התקנת קודי כוללת בתוכה מאגר הרחבות אחד (המאגר הרשמי של התוכנה) ומספר תוספים בסיסיים.

תוספים המאפשרים צפייה בתוכן פיראטי ובכך מפרים זכויות יוצרים הם יישומי צד שלישי שאינם מותקנים עם התוכנה בגרסתה הרשמית.

עם זאת, קיימות בישראל ובעולם מספר רב של חבילות התקנה מוכנות מראש (בילד) הנעשות על ידי אנשים פרטיים, אשר מכילות בתוכן בהתקנה הראשונית מספר רב של הגדרות בסיסיות, תוספים רבים (לרוב כאלו המספקים גישה לצפייה בתכנים פיראטיים), מאגרי הרחבות וכן ערכות עיצוב מגוונות המעניקות למשתמשים ממשק משתמש ויזואלי מתקדם ונוח יותר מזה המותקן כברירת המחדל.

תוספים עריכה

בקודי קיים מספר רב של תוספים בסיסיים כגון: מאגר ההרחבות הרשמי של קודי, תוסף לצפייה ביוטיוב, מגוון תוספי תרגום המאפשרים הורדת כתוביות ממגוון אתרים מוכרים בעולם ביניהם.

בעבר פעלו תוספים שהורידו כתוביות מאתרים נוספים אשר נסגרו כחלק מהמאבק של זיר"ה בסצנה הפיראטית חלק מהם העבירו את פעילותם לרשת הטלגרם.

קיימים תוספים בסיסיים נוספים כגון תוספי מזג אוויר המציגים תכנים מאתרי תחזית ועוד רבים.

מאגר הרחבות - Repository עריכה

Repository - (ריפו בשפה המקובלת) הוא תוסף לקודי המשמש כמאגר המכיל בתוכו גישה להתקנת הרחבות רבות אחרות. Repository נועד להקל על המשתמש בכך שהוא חוסך ממנו הורדה של כל הרחבה והרחבה בפני עצמה (כקובץ ZIP בודד והתקנתו דרך ממשק ההתקנה, המובנה בתוכנה, מקובץ ZIP) ובמקום זאת מאפשר הורדה והתקנה של מאגר אחד המכיל הפניה להתקנה של הרחבות רבות אחרות, ישירות דרך ממשק התפריטים של קודי.

תמיכה בשפות עריכה

קודי תומך בלוקליזציה מלאה למגוון שפות כברירת מחדל, כאשר קובצי השפות של תוכנה זו מתורגמים למעל 75 שפות עד כה. המבנה של קודי הוא כזה שאם השפה אינה זמינה או לא מעודכנת, היא יכולה להיעשות על ידי עריכה פשוטה של מחרוזות בקובץ XML, אשר לאחר מכן יכולה לעבור לניהול הפרויקט על ידי הצוות ושימוש בכלי למעקב אחר באגים למען שימוש התוכנה המתורגמת על ידי משתמשים אחרים. לאחר גרסה 11.0 XBMC עברה להשתמש לתרגום באופן פשוט יותר באמצעות שימוש בweblate(אנ')^[5], פלטפורמה מבוססת אינטרנט שמשתמשת במיקור המונים מקוון לתרגום ערכים.

OpenElec/LibreElec עריכה

OpenELEC(אנ') - Open Embedded Linux Entertainment Center ו-LibreELEC(אנ') - Libre Embedded Linux Entertainment Center הן הפצות לינוקס המיועדות להתקנה על מערכות מדיה סנטר ומכילות אך ורק את תוכנת קודי.

OpenElec הייתה הראשונה מבין השתיים ופותחה על מנת להוות פתרון להתקנת KODI על מערכות דלות ביצועים אשר אינן יכולות או מתקשות להריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד/ווינדוס וכמו כן לאפשר חוויית משתמש נוחה יותר למשתמשים שרוצים להשתמש במכשיר הצפייה רק ל-KODI (חוויית משתמש של ממיר טלוויזיה).

בשנת 2016 קבוצת מפתחים שכללה את רוב המפתחים הפעילים דאז, התפצלה מ-OE לאור "חילוקי דעות יצירתיים", והחלה לפתח את LE.

ביוני 2017 הופסק הפיתוח של OE וכיום רק LE ממשיכה להיות מפותחת ולקבל עדכונים.

OE דאז ו-LE כיום מפותחות עבור מספר פלטפורמות חומרה, כאשר הפופולריות שבהן הן ראספברי פאי ומכשירי x86, כמו כן מספר מפתחי תוכנה עצמאיים מפתחים גרסאות נוספות על בסיס הגרסאות הקיימות, בעיקר למכשירים סיניים עם מספר גרסאות של מעבדי Amlogic.

זיר"ה והמאבק בקודי ובפיראטיות עריכה

בשנת 2017 התחולל מאבק של ארגון זיר"ה כנגד מספר קבוצות תמיכה ופיתוח של קודי בישראל אשר נאלצו להפסיק את פעילותם ולסגור את קבוצות הפייסבוק ואתרי האינטרנט שלהם. סגירת האתרים בוצעה במסגרת הסכם פשרה בין זיר"ה ובין מפעילי האתרים, שקיבל תוקף משפטי^[6].

לדעת רבים תביעות אלה היוו את קו פרשת המים של המלחמה בפיראטיות בישראל, שלאחריהן מפתחים רבים ממשיכים לעסוק בפיתוח קוד עבור קודי, אך עתה בעילום שם (Burekas, TheWiz, Wizdom Subs ועוד)

לאחר המקרה, צוטטו בעילום שם במספר כלי תקשורת מספר דמויות מפתח בסצנה הפיראטית בישראל שאמרו כי "מדובר בלא יותר מאשר מכה קלה בכנף" כך לדבריהם, מכיוון שהאתרים שנסגרו היוו רק מאגר נוסף מני רבים לאחסון תוספי צפייה בתכנים פיראטיים^[7].

ולראיה, ימים ספורים לאחר התביעה וסגירת האתרים והקבוצות קמו מגוון קבוצות פייסבוק חדשות לתמיכה בתפעול התוכנה והתוספים, ובשנים האחרונות ניכרת תנועה רבה בנושא ברשת הטלגרם.

ניתן כיום למצוא מקורות רבים נוספים ברשת האינטרנט להורדת תוספי קודי לצפייה פיראטית, התוספים עצמם מפותחים בעילום שם ומאוחסנים על גבי שרתים בחו"ל.

נכון להיום מתקשה זיר"ה לאתר ולעצור את פעילות אתרי השירותים הנלווים לקודי (בין אם תוספים לצפייה בתכני וידאו, תוספים להורדת תרגום, תוספים לשינויים במראה ובממשק וכו') וזאת משום שהמפעילים יכולים בקלות לעבור לשירותי אחסון אחרים, כתובות אחרות ולהמשיך לחמוק מזיר"ה.

התוספים והמפתחים נהנים מתמיכה נרחבת של הציבור הישראלי, תמיכה זו התבטאה בין היתר בפרויקט מימון המונים שהרימו מפעילי האתרים שנתבעו בידי זיר"ה; הם קיבלו מקהל הגולשים תרומה של 52,000 שקל, יותר מסכום הקנס שהוטל עליהם^[8].