רדיו

אמצעי לתקשורת המונים המשמש להפצה של צליל
(הופנה מהדף תוכנית רדיו)
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי, וכן הפסקאות "היסטוריה" ו"השפעות הרדיו על התרבות" (כולל השפעות "בישראל") כתובות בצורה פרשנית ונראות כמו מחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רַדְיוֹ[1] הוא אמצעי טכנולוגי המשמש להעברה (שידור וקליטה) של גלי קול באמצעות גלי רדיו. תחת ההגדרה "רדיו" מקובל לכלול תחנות רדיו המשדרות לציבור הרחב (Broadcast) וגם מכשירי קשר וחובבות רדיו המשמשים לתקשורת ארגונית או תקשורת פרטית.

אנטנות גלי רדיו באלבקרקי, ניו מקסיקו
שידור רדיו של קול לוחמי חרות ישראל
אולפן רדיו
מקלט רדיו עתיק
רדיו טרנזיסטור מודרני

שידורי הרדיו לציבור הרחב מתבצעים ממשדרי רדיו ונקלטים באמצעות מקלטי רדיו. בעת השידור, הצלילים והקולות מאולפני השידור עוברים תהליך של אפנון ולאחר מכן מוגברים ומוקרנים מאנטנות בצורה של גלי רדיו. המקלטים המשמשים את המאזינים מבצעים קליטה של גלי הרדיו ופענוח של האפנון, ומשמיעים את הצלילים ששודרו.

שידורי רדיו באינטרנט כוללים גם הם העברת גלי קול, אך אלה אינם מועברים באמצעות גלי רדיו אלא באמצעות רשת האינטרנט, ובמקום אפנון מבוצע קידוד אודיו או שימוש ב-Vocoder.

מקור השם

עריכה

את השם "רדיו" הגה הפיזיקאי הצרפתי אדוארד בראנלי (Edouard Branly). מקורו של השם במונח "radioconductor", המבוסס על הפועל "radiate" ("להקרין").

היסטוריה

עריכה

את הבסיס התאורטי להמצאת הרדיו הניח בשנת 1873 הפיזיקאי ג'יימס קלרק מקסוול. הראשון שיישם את הטכנולוגיה היה דייוויד יוז (David E. Hughes), אשר ביצע שידור ראשון של צלילים בשנת 1878 לאחר שמצא כי מכשיר טלפון ביתי הופך גלים אלקטרומגנטיים לצלילים. עם זאת, הוכחה ממשית ראשונה של התאוריה שהציג מקסוול הוצגה רק בשנים 18861888, כאשר אישר היינריך רודולף הרץ את התאוריה באמצעות ניסוי. בין חלוצי פיתוח הטכנולוגיה הבסיסית היה גם המדען ההודי ג'אגדיש צ'נדרה בוס.

את המצאת הרדיו נהוג לייחס למהנדס החשמל האיטלקי וזוכה פרס נובל לפיזיקה גוליילמו מרקוני, אשר ערך ניסויי מעבדה בתחום בשנת 1895, אף שלמעשה ניקולה טסלה הקדים אותו: הוא ביצע את שידור הרדיו הראשון בעולם כבר בשנת 1893, אולם לא השכיל לפתח את המצאתו. הפטנט של טסלה על שידורי רדיו נרשם ב-1900 במשרד הפטנטים האמריקאי, אך כעבור ארבע שנים, בלחצם של בעלי הון, החליט המשרד להעניק למרקוני את הבכורה. בית המשפט העליון של ארצות הברית החליט בסופו של דבר להחזיר לטסלה את זכויותיו בגין המצאת הרדיו, אך הדבר היה רק באמצע שנת 1943, חצי שנה לאחר מותו של טסלה.

ההמצאה החדשה החלה עוד קודם לכן לשמש לצורכי בידור, העברת מידע חדשותי וכיוצא באלה למאזינים בביתם. שנות ה-20 של המאה ה-20 היו תחילתו של תור הזהב של הרדיו, שנמשך שלושה עשורים. אחד הסיפורים הידועים המלמדים על כוחו של המדיום הרדיופוני באותן שנים מתייחס לשידור התסכית "מלחמת העולמות", המבוסס על סיפור מאת הרברט ג'ורג' ולס ועובד לתסכית בידי אורסון ולס. התסכית שודר בשנת 1938, וכלל שידור חדשות מבוים אשר בישר על פלישת בני מאדים לכדור הארץ, דבר שגרם לפאניקה המונית בארצות הברית (סצנה זו מתוארת בסרטו של וודי אלן "ימי הרדיו").

המצאת הטרנזיסטור ב-1948 הייתה "מהפך" בתולדות הרדיו, שכן היא הפכה אותו ממכשיר מסורבל ויקר למכשיר נייד וזול, דבר שסייע לו בעתיד בהתמודדותו עם מדיית הטלוויזיה.

גלי רדיו

עריכה
  ערך מורחב – גלי רדיו

גלי רדיו, ככל קרינה אלקטרומגנטית, עוברים דרך האוויר והריק. כאשר הם חולפים סביב תיל (אנטנה), תנועת השדות המגנטיים והחשמליים שלהם יוצרת זרם חילופין ומתח בתיל. אלה יכולים להפוך לשמע או לאותות אחרים הנושאים מידע, והם הבסיס לטכנולוגיית הרדיו. אף על פי שהמילה "רדיו" משמשת לתיאור תופעה זו, גם מכשירים מסוגים אחרים כטלוויזיה, מכ"ם וטלפון סלולרי פועלים כולם באמצעות גלי רדיו.

 
הספקטרום האלקטרומגנטי ודיאגרמה הממחישה שידור אות רדיו

תחומי תדרים בשידורי רדיו

עריכה
  • גלים ארוכים (LW) שידורי רדיו באזור מס' 1 של ה-ITU (הכולל את אירופה, אפריקה, המזרח התיכון, המפרץ הפרסי, ברית המועצות לשעבר, ומונגוליה) בתדרים 148.5 עד 283.5KHz. השידורים נעשים לרוב ב-AM באמצעות גל נושא במרווחים של 9KHz.
  • גלים בינוניים (MW) בתחום 1600 - 500 קילו הרץ, בהם מקובלת שיטת ה-AM
  • גלים קצרים (SW) בתחום 1.7-30 מגה הרץ, בהם מקובלות שיטות שידור מגוונות. משמשים בדרך כלל לשידורי תחנות רדיו לטווח רחוק במיוחד (מדינות רבות) ולתקשורת בין חובבי רדיו
  • תחום 88–108 מגהרץ השייך לתחום הכללי VHF ומשמש לרדיו אנלוגי בשיטת אפנון FM
  • רדיו דיגיטלי - בתחום 174–218 מגהרץ (Band III) ב-VHF וכן בתחום 1.454-1.492 גיגה הרץ ב-L-Band ותדרים נוספים
  • שידורי רדיו באינטרנט - רק כהשאלה לשונית, "שידור" באינטרנט אינו נעשה באמצעות גלי רדיו.

טכנולוגיית שידור רדיו אנלוגי

עריכה

מערכת אלקטרונית המשמשת להעברת מידע כאות רציף, כמו רדיו FM ו-AM, ומכשירי קשר אנלוגיים. תחנות השידור יכולות להוסיף לשידורי ה-FM שלהן אפיק נתונים צר סרט הנקרא RDS, המאפשר העברה של מספר מצומצם של הודעות למטרות שנקבעו על ידי התקן.

רדיו דיגיטלי

עריכה

מערכת אלקטרונית המשמשת להעברת מידע כאות קצוב ספרתי.

הרדיו הדיגיטלי החד-כיווני משמש לשידורי רדיו (Broadcasting) ומציע יתרונות רבים לעומת הרדיו האנלוגי, השיטה היחידה שהייתה בשימוש במשך עשרות שנים. יתרונות אלו כוללים איכות שמע משופרת, פחות הפרעות קליטה, ניצול יעיל של תחום התדרים, הספקי שידור נמוכים יותר ויכולת העברת נתונים יחד עם השמע. למרות יתרונות אלו, קצב חדירת שידורי הרדיו הדיגיטלי איטי - בעיקר בשל חוסר האחידות בטכנולוגיות ותקנים קיימים וחוסר ההסכמה לשימוש באחת מהן, כמו גם בשל תחרות מצד הרדיו האינטרנטי.

עם התפתחות תחומי הטלפונים החכמים ותחום הפודקאסטים, החל השימוש במונח "רדיו דיגיטלי" גם עבור תוכניות אומר ושמע שמופצות באינטרנט (שבעיקרו מדיום דיגיטלי), ללא קשר לטכנולוגיה מסוימת או אפליקציה מסוימת.


  ערך מורחב – DAB

תקן נפוץ לשידור רדיו דיגיטלי הוא DAB. המונח Digital Audio Broadcasting נקבע תחילה לתיאור שידורי רדיו דיגיטליים בכלל, אך כיום הוא מזוהה בעיקר עם התקן האירופאי אאורקה 147. זהו תקן פתוח, אשר אושר על ידי גופי התקינה העיקריים בעולם, ומגדיר הן שידורים קרקעיים והן שידורים לווייניים. מאז פיתוח התקן, הטכנולוגיה של שידורים דיגיטליים התקדמה ובעקבות זאת פותח ב-2007 תקן חדש ומשופר, המכונה DAB+. התקן יעיל פי שניים מקודמו.

בנוסף ל-DAB יש שיטות נוספות לשידורי רדיו דיגיטלי, ואלו מציעות תכונות דומות ל-DAB. חלקן מיושמות במספר מצומצם של מדינות, חלקן בגדר תקן בלבד:

  • DMB ‏(Digital Multimedia Broadcasting) – תקן פתוח מבוסס על DAB, עם יכולות של תמונות ווידאו בנוסף לשמע, אומץ בשנת 2006 על ידי הפורום WorldDMB
  • HD Radio – תקן קרקעי מסחרי, בשימוש בארצות הברית, משתמש בתדרי תחנות שידור FM הקיימות, כך שכל תחנה שחפצה בכך, יכולה להוסיף שידור דיגיטלי בשיטה זו לשידור FM הקיים.
  • XM Radio ו-Sirius – שרותי שידור באמצעות לוויינים מסחריים בשימוש בארצות הברית, המינוי בתשלום
  • משפחת תקני DVB מאפשרים גם שידור ערוצי רדיו
  • ISDB – תקן מסחרי פתוח לרדיו ולטלוויזיה, נמצא בשימוש ביפן ודרום אמריקה

תקנים אחרים לשידורי רדיו דיגיטלי, פחות רלוונטיים לישראל, מיועדים להחליף את השידורים האנלוגיים בשיטת AM אשר בתחום גלים ארוכים, בינוניים ובגלים קצרים או מציעים תכנים ייחודיים. אלו הם:

  • DRM ‏(Digital Radio Mondiale) – תקן פתוח, אושר על ידי גופי התקינה העיקריים בעולם, עושה שימוש בתחומי התדרים הקיימים
  • IBOC AM – תקן קרקעי מסחרי בארצות הברית, עושה גם כן שימוש בתחומי התדרים הקיימים
  • WorldSpace – תקן לווייני עם כיסוי, לאסיה, אפריקה, המזרח התיכון וחלק מאירופה, המינוי בתשלום

בישראל

עריכה

לרדיו הדיגיטלי והאינטרנטי הראשון בישראל נחשב שירות "רדיו נטקינג", שהחל להפיץ את שידוריו בפברואר 2000, וב-6 תחנות מוזיקה בסגנונות שונים. בהמשך התווספו גם תוכניות אומר ותוכן מילולי[2].

מבחינת שידורי רדיו אלחוטיים, בישראל אומץ לשימוש תקן אאורקה 147. חברת בזק הפעילה שידורי ניסיון בתחום VHF משנת 1996 עד 2007. ב-15 באוגוסט 2004 התקבלה החלטת ממשלה על הקמת תחנות רדיו דיגיטליות, במטרה להגביר את התחרות בתחום הרדיו. במרץ 2005, נעשתה החקיקה בעניין באמצעות תיקון לחוק הרשות השנייה. הצפי לסיום הקמת התשתית ותחילת השידור הדיגיטלי, היה לקראת הרבעון השני של 2007[3].

ביוני 2008, לאחר דחיות רבות, פרסמו משרד האוצר ומשרד התקשורת מכרז משותף להקמה ולהפעלה של מערך שידורי רדיו דיגיטלי DAB+. הזיכיון הוצע ל-14 שנה, כאשר תקופת ההקמה אמורה הייתה לעמוד על שנתיים. המענק שהוצע עמד על 23 מיליון שקל[4][5]. בזק נפסלה מראש, ואף חברה אחת אחרת לא הגישה הצעה למכרז, ושרות רדיו דיגיטלי לא הוקם בישראל[6][7].

כחלק משידורי עידן+ בשיטת DVB-T מועברים מספר ערוצי רדיו בקידוד דיגיטלי.

השפעות הרדיו על התרבות

עריכה

בהקשר החברתי השפיע הרדיו עמוקות כפי ניתן היה לראות במהלך השפל הכלכלי בארצות הברית בשלהי שנות העשרים, בהן פרח הרדיו כיוון ששימש פורקן, תמיכה ומפלט לציבור הנאבק בפרנסה. שנות השלושים נקראות בשל כך "תור הזהב של הרדיו".

שידור מוזיקה מסוגים שונים, כמו האופרה, הנגיש את המוזיקה הקלאסית להמונים וחינך את הציבור להאזנה למוזיקה בחשיפה ופיתוח טעם אישי בשידור מגוון. כמו כן פיתח הרדיו את טעם הציבור למוזיקה פופולרית כמו ג'אז. כמו כן, טיפח הרדיו אינדיבידואליות ודעה עצמאית, בכך שכל אחד בחר את מה שהוא רוצה לשמוע.

האפשרות לפרסום מהיר באמצעות שידור ישיר ברדיו אפשר לאמנים להצליח מהר - אלביס פרסלי למשל. אמן שיצר פזמון יכול היה לשדרו ולחבב עליו את הקהל מהר יותר.

רדיו נחשב לתחום אומנות בחוגי אקדמיה וחינוך שונים והוא משויך לאשכול אומנויות התקשורת. כמו כן, הרדיו משמש כפלטפורמה לקידום תחומי אומנות שונים על ידי שידור של תוכני רדיו-ארט, מוזיקה, ודרמה.

הרדיו שרד את תהפוכות הטכנולוגיה, ומצא את מקומו גם בזמנים בהם הגירויים החזותיים רבים מספור.

השפעות בישראל

עריכה
  ערך מורחב – שידור רדיו בישראל

בישראל, מציין לובס (לובס 1999) כי הסולדריות והזהות הישראלית נבנתה בעזרתו של הרדיו כיוון שבעשרים השנים הראשונות של המדינה, היה הרדיו המדיום האלקטרוני היחיד בישראל, ושידר בערוץ הציבורי יחיד. על כן, יוחד לו מקום של כבוד בסלון המשפחתי. סביבו נאספו בני הבית להאזנה לחדשות היום, לדיווחים בעת מלחמה ובאמצעותו השתתפו בחגים ובטקסים הלאומים המשותפים. עדות נוספת להשפעתו החברתית של הרדיו, ניתן לראות ב"קול ירושלים" אשר תרם לקידומה והפצתה של העברית המדוברת באמצעות שידורים כמו "השעה העברית" ברדיו המנדטורי, ששימש כמעבדה לפיתוח מונחים חדשים ולניסוי 'חי' של משלבים וסגנונות דיבור. הרדיו אפשר לכלל הציבור הארץ-ישראלי, לרבות קהל מסוגים שונים לשמוע את השפה המדוברת. על ידי ההאזנה לרדיו התאפשרה היווצרות מרחב וירטואלי משותף באמצעות שידור חי, יומיומי וקבוע, דרכו בנו שפת דיבור נגישה ואחידה שליחי הממסד ופעלו לאימוץ והפצה של הגייה ספרדית אחידה, המצאת תחדישים בשפה העברית, כולל מונחים עבריים לטכנולוגיות חדשות ולאופני השימוש בהן, להנחלת השפה על ידי שידור במדורים קבועים שיועדו למטרה זו ויצירת משלב רדיופוני, כולל עיצוב דרכי הפניה של קרייני הרדיו אל מאזיניהם הקרובים-רחוקים.

בד בבד חלה עליה בשידורים בעלי נופך דתי וחילוני כאחד. שני הזרמים זיהו את יתרונות המדיה והשתמשו בה כדי לקדם את רעיונותיהם.

במאמרו "מהי ישראליות" (רגב 2004) מציין רגב כי התרבות הצרכנית שהתפתחה החל משנות השישים החדירה את תרבות העולם ותרמו לזה תחילת שידורי הטלוויזיה, הגידול במספר ערוצי הרדיו, שהמאזין הישראלי נחשף אליהם, פתיחת שוק התרבות לשווקים חדשים, שלא היו נגישים בעבר — במוזיקה, באופנה, בפרסומות. האזרח הישראלי החל לטייל לחו"ל, נחשף לתרבות שונה והביאה עד הלום. תהליך זה סיים את תהליך בניית הזהות הישראלית כעברית גרידא.

בתחום המוזיקה בישראל, נוכח המלל הרב בתוכניות השונות, התפריט המוזיקלי שהציעה קול ישראל בשנות ה-50 היה דל למדי. היחס לרוקנרול, פופ ובוודאי לנעימות ערביות היה חשדני ומבטל. עבור המאזינים הישראליים שביקשו להתעדכן בנעשה בחו"ל וליהנות מן המוזיקה ששמעו בארצות מוצאם הייתה אז ברירה אחת בלבד. "רדיו רמאללה" ששודר בעיר מטעם שלטון ירדן סיפק מגוון עשיר יותר ושידוריה, המבוססים על תשתית שהניחו הבריטים בימי המנדט, עוד נקלטו היטב ברחבי ישראל ועוררו דאגה בקרב קברניטי קול ישראל.

שני תהליכים מתרחשים במקביל ומבטאים מעבר לרב-תרבותיות בחברה הישראלית שעדיין אינם יציבים: תהליך פריצת 'גטאות השידור' של המוזיקה המזרחית, שעד סוף שנות השבעים וראשית שנות השמונים הושמעה רק בבמות שידור ייחודיות משלה כמו "פסטיבל הזמר המזרחי".

ההקלטות הבלעדיות הללו הרחיבו בהדרגה את מאגר המוזיקה העברית בתקליטייה, שמדפיה היו תחילה דלים.

במקביל תהליך קבלת לגיטימציה ציבורית לכתיבת שירים המבטאים חוויות של בני תרבויות שונות, כמו געגועים לארץ המולדת אותה עזבו. דוגמאות לכך ניתן למצוא בשיר "החתן" - "דומאד שאה", שירה של ריטה - המלך מתוך אלבום מלא של שירים בפרסית. דוגמה נוספת היא ביצועם של יזהר אשדות ומוקי "מטעי הדובדבן של אוקראינה", שיר שנכתב על ידי אלונה קמחי שעלתה מאוקראינה.

ההחלטה של רשת ג' להיות מזוהה כתחנה המשדרת מוזיקה עברית בלבד החל מ-1997 ופעילות הרדיו האזורי קידמו את מעמדה של המוזיקה המזרחית. אך המונופול של תוכניות הבידור והאקטואליה ושיתופי התכנים המוזיקליים בין תחנות הרדיו האזורי בלמו התפתחויות חדשות. (גבי טרטקובסקי 2013)

בשנת 2010 היו קיימות 17 תחנות רדיו אזוריות, אולם רק חמש מהן פונות לקהל בעל צרכים תרבותיים מסוימים כמו ערבי, רוסי, דתי, חרדי ומתנחלים. מתוך רצון לעודד פלורליזם, קבע המחוקק כי על "בעל זיכיון לשידורי רדיו לתת בשידוריו ביטוי נאות לנושאים ייחודיים לתושבי האזור ולצרכיהם המיוחדים". גלגלצ הפכה לתחנה המואזנת ביותר בישראל, בזכות מודל חדש של עריכה מוזיקלית אשר שינה את כל השדה הארגוני. בהדרגה החל גם מיזוג הז'אנרים הישראליים הנבדלים תחת מטרייה חדשה של פופ ים תיכוני. הדבר אירע באמצעות קטגוריה מתווכת ובעלת גמישות סגנונית בשם מוזיקה מזרחית "לייט". (קפלן 2010).

יום הרדיו

עריכה

אונסק"ו קבעה את ה-13 בפברואר כיום הרדיו העולמי, המציין את ייחודיותו של הרדיו כאמצעי תקשורת[8].

 
ציון יום הרדיו העולמי במטה UNESCO בפריז

ביבליוגרפיה

עריכה
  • החייאת הדיבור העברי ברדיו המנדטורי (1936–1948) / תמר ליבס וזוהר קמפף, קתדרה: לתולדות ארץ-ישראל וישובה, 133: 105-132, 2009
  • הרדיו הלך לים / דני קפלן פנים: כתב-עת לתרבות, חברה וחינוך, 52-53: 155-164, 2010
  • Curran J, and Seaton,J.(2003). Power without Responsibility. London: Routledge, pp. 151-172.
  • Douglas S. J.(1995). "Broadcasting Begins," in Crowley, D. and Hayer, P. (eds.). Communication in History. New York: Longman, pp. 232-240
  • מקלוהן מ. (2003). להבין את המדיה. תל אביב: בבל, עמ' 354–367
  • בלונדהים, מ. ושיפמן, ל. (2003). מהדינוזאור לעכבר: האבולוציה של טכנולוגיות תקשורת. פתו"ח: כתב-עת בנושאי פוליטיקה תקשורת וחברה, 5, 22-63.
  • הספרייה המדעית, ערך מכונות של לייף לעידן של תקשורת, ספרית מעריב שנת 1979
  • יואב בן דב, ההיסטוריה של אמצעי התקשורת - מתוך סתיו 1999 עמ 32–44, בעיתון זמנים, גיליון המילניום
  • נשיונל גאוגרפיק, ספרית מעריב, מגלים וממצאים משנים את פני העולם, אריה ניר - עורך המהדורה, שנת 1991
  • אשורי, ת. (2011). נקודה. קו. רשת. תל אביב: רסלינג, עמ' 43–78
  • יום הרדיו: כיצד השפיע הרדיו על המוזיקה הישראלית?(2013) גבי טרטקובסקי, עכבר העיר
  • שלוש תשובות מוזיקליות לשאלה:מהי ישראליות? דר רגב מוטי, האוניברסיטה הפתוחה, עדכן 43, 2006

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ המילה נכנסה לשפה העברית, על פי האקדמיה ללשון העברית; מתוך מילון אלקטרוניקה: לחמה אלקטרונית (תשס"ז), 2007 ומילון אלקטרוניקה: קשר ואלקטרוניקה (תש"ל), 1970
  2. ^ ורד שרון-ריבלין, ‏רדיו נטקינג חי באינטרנט, באתר גלובס, 9 בפברואר 2000
  3. ^ יניב מגל, ‏כאן הסתיימו שידורינו, באתר גלובס, 15 ביוני 2010
  4. ^ אמיתי זיו, מכרז הרדיו הדיגיטלי יוצא לדרך; בעלי תשתית קיימת וביניהם בזק וחברות הסלולר לא יוכלו להתחרות, באתר TheMarker‏, 2 באפריל 2008
  5. ^ יעל גאוני, ‏מכרז הרדיו הדיגיטלי יוצא לדרך: הזוכה יקבל מענק הקמה עד 23 מיליון שקל, באתר גלובס, 4 ביוני 2008
  6. ^ ביטאון הגל, אפריל 2010
  7. ^ יעל גאוני, ‏למרות כישלון מכרז הרדיו הדיגיטלי: ראש אגף הרדיו ברשות השנייה נשלחה לכנס בחו"ל, באתר גלובס, 26 באפריל 2009
  8. ^ יום הרדיו העולמי בחסות אונסקו, באתר רשות השידור