קווי הגנת המים ההולנדיים
קווי הגנת המים ההולנדיים (הולנדית Nederlandse waterverdedigingslinie) הוא אתר מורשת עולמית שנוצר מאיחודם של שני אתרי מורשת עולמית נפרדים:
- קווי ההגנה של אמסטרדם שהוכרז ב-1996,
- קו המים ההולנדי החדש שהוכרז ב-2021.
 | |||||||||||||
| מצודת נארדן | |||||||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||||
| סוג |
קבוצה  | ||||||||||||
| מיקום |
צפון הולנד | ||||||||||||
| מדינה | הולנד | ||||||||||||
| מידות | |||||||||||||
| שטח |
54,779.02 הקטאר (נכון ל־26 ביולי 2021) | ||||||||||||
| קואורדינטות | 52°22′28″N 4°53′35″E / 52.37444°N 4.89306°E | ||||||||||||
 | |||||||||||||
  | |||||||||||||
קווי הגנת המים של הולנד מייצגים מערכת הגנה באורך של יותר מ-200 ק"מ, לאורך גבולות לב האזור הכלכלי והאדמיניסטרטיסי של הולנד. המערכת שנבנתה בין 1815 ו-1840 כוללת מערכת של מבצרים, סכרים, תעלות, מעליות להשוואת גובה המים, תחנות שאיבה ומשטחי הצפה, שנועדו להגן על הולנד באמצעות מדיניות של הצפת שטחים זמנית. המערכת התפתחה הודות לידע המיוחד בהנדסה הידראולית לצורכי הגנה, ותוחזקה והופעלה על ידי תושבי הולנד מאז המאה ה-16.