קולנוע אורן (באר שבע)

קולנוע אורן היה בית קולנוע בבאר שבע, ובשנות ה-70 וה-80 נחשב אחד מבתי הקולנוע הפופולריים והגדולים בעיר. הקולנוע נסגר, כמו רוב בתי הקולנוע בארץ[1], בסוף שנות השמונים כתוצאה מהכרסום ברווחי בתי הקולנוע עקב תחילתו של עידן הטלוויזיה הרב ערוצית בישראל. בשנת 2006, חברה יזמית רכשה את השטח של בית הקולנוע כדי לבנות בניין מגורים רב קומות, אולם התוכניות לא יצאו אל הפועל. עם הזמן המבנה ננטש ונהרס ולא נעשה בו כל שימוש, למעט חלקו התחתון, בו נפתחו חנויות מסחר שונות.

קולנוע אורן
קולנוע אורן הנטוש, הממוקם בצפונו של מרכז אורן, באר שבע, צולם ב-2014
קולנוע אורן הנטוש, הממוקם בצפונו של מרכז אורן, באר שבע, צולם ב-2014
מידע כללי
סוג בית קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש נטוש
כתובת באר שבע
מיקום באר שבע עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
בעלים אורי ניסים, יצחק נחום, עזרא ירוחם ומנשה מאיר
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1972
תאריך פתיחה רשמי 1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
קיבולת 817 מושבים
קואורדינטות 31°16′15″N 34°47′52″E / 31.270830555556°N 34.79765°E / 31.270830555556; 34.79765
(למפת באר שבע רגילה)
 
קולנוע אורן
קולנוע אורן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרטי המבנה עריכה

המבנה ממוקם בכניסה לבאר שבע (מכיוון צפון), צפון שכונה ד', בכניסה לעיר ובסמוך לשדרות רגר. הקרקע עליה עומד הקולנוע משתרעת על פני שטח של 1.5 דונמים. קולנוע אורן מוקף בחנויות מכיוון שהוא צמוד למרכז אורן ומהווה חלק ממנו. כיום רב החנויות במרכז אורן פעילות, הקולנוע נטוש, ולכן חזית הקולנוע מלאה בכתובות גרפיטי. החזית הצפונית של הקולנוע פונה לגן יונתן. הכניסה לקולנוע היא דרך החזית הדרומית שבה יש כיכר ציבורית הפונה לחנויות השונות. החזית המזרחית פונה לכיוון שדרות יצחק רגר.

היסטוריה עריכה

את הקולנוע הקימו ארבעה משקיעים: אורי ניסים, יצחק נחום, עזרא ירוחם ומנשה מאיר, כשהמנהל בפועל היה יצחק נחום. הם קנו את המבנה שהיה בנוי כקולנוע מוכן ביוני 1972, אז נקרא המרכז בו היה הקולנוע מרכז ו'. לקולנוע הוחלט לקרוא קולנוע אורן ולאחר מכן נקרא המרכז על שם הקולנוע, מרכז אורן. הצגת הבכורה בקולנוע הייתה בספטמבר 1972.

המשקיעים היו מבוססים מאוד מבחינה כלכלית והיו גם בעלי קולנוע אשל שבבאר שבע ובתי הקולנוע היכל ודוד בהרצליה. לכן יכלו לרכוש את הסרטים הטובים והמבוקשים ביותר. התשלום עבור סרט התבצע לאחר משא ומתן בו השתתפו המשקיעים ובעלי הסרט ולאחר מכן שולם סכום חד פעמי כלומר תשלום של סכום מסוים שנקבע מראש בזמן המשא ומתן ומאפשר לבעלי הקולנוע להקרין את הסרט לזמן בלתי מוגבל או על פי תשלום באחוזים כאשר מפקח, אותו בחרו בעלי הסרט, סופר את הקהל שנכנס לצפות בסרט.

הסרטים שהוקרנו בקולנוע היו הסרטים הפופולריים ביותר באותה התקופה ובנוסף הוקרנו סרטי קולנוע ישראליים. בימי שישי הוקרנו סרטים הודיים וטורקיים ונמכרו כרטיסים בכמות גדולה יותר ב-50% מכמות המושבים בקולנוע. חלק מהצופים ישבו במדרגות שבמעברים ולא ויתרו על הבילוי של ימי שישי.

בקולנוע עבדו שישה אנשים ועוד שני אנשים שניהלו באופן עצמאי את המזנון. קופאית, סדרן בכניסה, שני דיילים שהושיבו את הקהל במקומו, מנקה ומסריט. בשעות לחץ גם אחד המשקיעים היה פותח קופה למכירת כרטיסים. בקולנוע עבד אותו המסריט מהקמתו ועד סגירתו. המזנון, שהיה פעיל מאוד ובמיוחד בימי שישי, הופעל באופן עצמאי על ידי שני שותפים חיצוניים. כרטיסי הקולנוע הונפקו על ידי העירייה ולכן שולם מס שעשועים[2]. מספר הצופים המינימלי להקרנת סרט היה שמונה צופים, וכאשר לא הגיעו הרבה אנשים להקרנת סרט היה מדובר בהפסדים גדולים. כאשר הגיעו פחות משמונה אנשים לסרט לבעלי הקולנוע ניתנה האפשרות לבטל את הקרנת הסרט ולפצותם בכך שניתן להם כרטיס להקרנה אחרת או פיצוי כספי.

מבנה אולם הקולנוע עריכה

הקולנוע בנוי ממספר אולמות: אולם הקרנה אחד שבו 817 מקומות ישיבה. אולם מיזוג ענק שבו הותקנו מזגנים גדולים. אולם הסרטה בו היו 2 מכונות שעבדו על פחם. כל מכונה הריצה גלגל סרט והקרינה אותו, על מנת לשמור על הרצף בסיום הרצת גלגל אחד הופעלה המכונה השנייה. הקולנוע שימש גם להצגות ולכן היה בו חדר הלבשה ששימש את השחקנים בהצגות. ב-1973 נגרם נזק רב לקולנוע משרפה שפרצה בגג, ככל הנראה מקצר חשמלי. בעקבות השרפה הגג שופץ אך הבמה להצגות, שנפגעה גם היא בשרפה, לא שופצה מפאת המחיר הכבד שהיה צריך להשקיע בה. מאז השרפה לא הועלו יותר הצגות בקולנוע. לקולנוע היו ארבע יציאות שנפתחו בסיום ההקרנה, כאשר שתיים מהן שימשו כמקלט ציבורי בזמן מלחמות (היה שימוש במקלטים במלחמת יום הכיפורים ב-1973).

בית הקולנוע כיום עריכה

בסוף שנות השמונים, כמו רוב בתי הקולנוע בארץ, היה גם קולנוע אורן על סף סגירה. בתחילה דנו השותפים באפשרות להפוך את הקולנוע לאולם אירועים, אך העלויות הכבדות לא אפשרו יישום תוכנית זו. בשנת 1994 הופסקה פעילות הקולנוע והמבנה נמכר לחברה גרמנית בסכום של 400,000 $ . מאז נמכר המבנה פעמיים נוספות. בשנת 2006 נרכשה הקרקע עליה עומד הקולנוע בידי קבוצת יזמי נדל"ן. כוונתם הייתה להרוס את מבנה בית הקולנוע ולבנות עליו מגדל מגורים בן 24 קומות, שיכלול 314 יחידות דיור בשטח של 25,800 מ"ר. ליזמים ניתנה האפשרות להקים שטחי מסחר בהיקף של 2,600 מ"ר. התוכנית עדיין לא יצאה לפועל מאחר שאין ליזמים אפשרות לספק מקומות חנייה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דותן לוי, "כיבוי אורות, בתי קולנוע שהיו ואינם", כלכליסט, 31 במרץ 2010
  2. ^ מס עינוגים, מס עקיף המוטל על פעילויות בידור ואמנות, כגון זה המוטל על ידי רשויות מקומיות על כרטיסי קולנוע ותיאטרון, מתוך:"מעות ארגון הכלכלה המינהל והעסקים"