שרפה

התפשטות בלתי מבוקרת של בעירה

שרפה או שריפה היא התפשטות בלתי מבוקרת של בעירה העלולה להיגרם מסיבות שונות:

כבאים נאבקים בשרפה בקנדה

במבנים רבים מותקנת מערכת גילוי וכיבוי אש, שתפקידה לזהות פריצת שרפה ולהפעיל אזעקה וציוד לכיבוי אש. דלת אש נועדה לסייע במניעת התפשטות שרפה במבנה ולאפשר לאנשים להיחלץ ממנו בקלות.

בדרך כלל מוזעקים מכבי אש במקרה שרפה, לשם כיבויה ומזעור הנזק שהיא גורמת.

נזקיה של שרפה עלולים להיות גדולים, ולכן מרכיב חשוב בביטוח אלמנטרי הוא ביטוח מפני נזקי שרפה.

שרפות ענק בערים

עריכה
 
תצלום אוויר של השרפות שהתלקחו בטוקיו לאחר הפצצת חיל האוויר האמריקני במלחמת העולם השנייה

במהלך ההיסטוריה אירעו שרפות ענק אחדות, כאלה שכילו ערים שלמות.

שרפות ענק בשטחים פתוחים

עריכה
 
זרם של לבה בהוואי הגורם לשרפת שדות
  ערך מורחב – שרפת יער

שרפות ענק בשטחים פתוחיםאנגלית: Wildfire) יכולות לאכל יערות, בתי מגורים המרוחקים ממקום יישוב ושדות חקלאיים. הסיבות הנפוצות לשרפות אלה הן ברק, רשלנות של האדם, הצתה מכוונת, התפרצות הר געש וזרם פירוקלסטי הנוצר מהרי געש. הסכנה להתקיימותן מושפעת מגורמים נוספים כגון גלי חום גבוה, בצורות ושינויים אקלימיים מחזוריים כגון אל ניניו. שרפת יערות, בטווח הרחוק, תורמת להתחדשות היער ולחיזוקו. כמו כן, מחקר משנת 2020 שהתפרסם בכתב העת של Trends in Ecology & Evolution מצא כי גורם לשרפות ענק בשטחים פתוחים נטוע גם בפעילות בעלי החיים עצמם המצויים בהם[4].

מוכנות ומניעת שרפות

עריכה

רשויות כיבוי האש מקיימות פעולות שונות במטרה להגביר את המוכנות שלהן לשרפות עתידיות.

פרקטיקה מקובלת היא קיום תרגילים משולבים של מספר גורמי בטיחות בו מתרגלים מראש תרחישים מורכבים, כדי להגביר את הסיכוי למענה אפקטיבי בעת משבר[5] ופריסה של ציוד כיבוי אש במרחב הציבורי[6]. פרקטיקות אחרות נוגעות לניסיון למנוע מראש את התפרצותן של שרפות או את התעצמותן של שרפות לכדי סכנה מורכבת. מומחים לבריאות הציבור מנסים להגביר את המודעות לטעויות או פעולות רשלניות שעלולות לגרום לשרפה[7][8].

מאמר שהתפרסם בכתב העת "אקולוגיה וסביבה" במטרה לנתח את ההתמודדות עם שרפות בהרי יהודה, הגיעו החוקרים למסקנה שלאופן בו פזורה הצמחייה השפעה משמעותית על התפשטות האש, ולפיכך, שינוי בסוגי הצמחים הקיימים עשוי להפחית את עוצמתן ומהירות התפשטותן של שרפות. נוסף על כך, בחנו החוקרים את יעילותם של אזורי חיץ ללא צמחייה, במטרה לבלום את התפשטות האש. מסקנת החוקרים הייתה כי אזורי חיץ סביב יישובים – במיוחד כאלו המתוכננים מראש עם נתיבי הגעה ומילוי מים עבור לוחמי אש – היו יעילים במניעת התפשטות השרפה ליישובים, אולם אזורי חיץ בתוך היערות עצמם לא הראו יעילות ברורה[9].

שרפות בישראל

עריכה
 
שרפות של חומרים מסוכנים בישראל בין השנים 2002 ל-2009

נכון לשנת 2011, כל 12 דקות בממוצע פורצת שרפה בישראל,[10] כ-120 אירועים ביום, 40,000 בשנה. שרפות של חומרים מסוכנים מתרחשות בישראל לאורך השנים. בין השנים 2002 ל-2009 התרחשו בממוצע 61 שרפות כאלה בממוצע לשנה עם טווח שרפות של בין 31 ל-133 שרפות של חומרים מסוכנים בשנה [1].

שרפות יער בולטות:

שרפות מבנים בולטות:

  • בשנת 1966 נשרף כליל בית צים בתל אביב על חמש קומותיו.
  • שרפה ברחובות (2012) - אב וחמשת ילדיו נספו בשרפה ביחידת דיור ברחוב נג'ארה ברחובות[11].

הצתות מכוונות

עריכה

לעיתים מציתים שרפה במכוון, מסיבות שונות :

  • בירוא יערות על ידי שרפה[12], על מנת להשתמש בשטח (בדרך כלל לשטחים חקלאיים).
  • הצתה מכוונת ומבוקרת של עצים, על מנת ליצור שטחים קרחים, בשביל ששרפה עתידית שלא תהיה מכוונת, לא תתפשט יותר מדי ביער[13][14].
  • הצתת אשפה על מנת לפנות מקום.
  • שרפה מכוונת (ומבוקרת) בשדה קוצים (מכונה "אש נגדית")[15].
  • הצתת שרפה יכולה לשמש כפעילות טרור[16].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ nationalgeographic.com/science/article/climate-change-increases-risk-fires-western-us
  2. ^ https://www.carbonbrief.org/explainer-how-climate-change-is-affecting-wildfires-around-the-world
  3. ^ https://www.epa.gov/climate-indicators/climate-change-indicators-wildfires
  4. ^ .laire N. Foster, Sam C. Banks, Geoffrey J. Cary et al, Animals as Agents in Fire Regimes, Trends in Ecology & Evolution, April 2020
  5. ^ מחוז דרום ובית החולים אסותא קיימו תרגיל מוכנות לשרפה, באתר כבאות והצלה ישראל, ‏25.04.2018
  6. ^ דרישות בטיחות אש, באתר כבאות והצלה ישראל, ‏2012
  7. ^ תומר סיימון, מניעת שרפה
  8. ^ הנחיות התנהגות בשרפה, באתר פיקוד העורף
  9. ^ השרפה בהרי יהודה – 2021: ניתוח, תובנות והמלצות, באתר אקולוגיה וסביבה, ‏1 בפברואר, 2022
  10. ^ אטילה שומפלבי, נתונים: כל 12 דקות פורצת שריפה בישראל, באתר ynet, 18 באוגוסט 2002
  11. ^ אלי סניור ואטילה שומפלבי, רחובות: אב וחמשת ילדיו הקטנים נספו בשרפה, באתר ynet, 27 במרץ 2012
  12. ^   אמיר קופר, מי באמת הצית את האש ביערות האמזונס?, באתר TheMarker‏, 26 באוגוסט 2019
  13. ^ שרפה מבוקרת ביער ביריה
  14. ^ ד"ר ארז גרטי, דרכי התמודדות עם שריפות, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 25 בדצמבר 2010
  15. ^ https://www.kkl.org.il/files/hebrew_files/michrazim/bid-30-15-reference-document-8.pdf
  16. ^ מתן צורי, טרור הבלונים חוזר: 7 שריפות פרצו בעוטף עזה, באתר ynet, 6 במאי 2021