קונאי
קונאי (ביפנית: 苦無) הוא כלי יפני שפותח במקור ממרית (כף בנאים) אך משמש גם לגינון וגם ככלי נשק. יש שתי גרסאות של קונאי: הקונאי הקצר (小苦無 shō-kunai) והקונאי הגדול (大苦無 dai-kunai). מפני שהוא כלי פשוט בידיו של אמן לחימה הקונאי יכול לשמש ככלי נשק רב-תכליתי, כולל כאשר הוא מחובר לחבל או שרשרת. בתרבות הפופולרית, הקונאי מזוהה עם הנינג'ות ומשמש אותן הן ככלי נשק ראשי או משני לדקירה ויידוי והן כאמצעי טיפוס על קירות.
מבנה הנדסי עריכה
הקונאי הרגיל הוא באורך שנע בין 20 ל-30 סנטימטר. הוא מורכב מלהב דמוי-חנית בצורת עלה עם ידית אחיזה שבקצה התחתון טבעת אותה ניתן לקשור לחבל או שרשרת פלדה. הלהב מחושל מברזל רך ולא מושחז מפני שקצות הלהב משמשות לרסק חומרים רכים כגון גבס ועץ, ולחפירת בורות באדמה. בדרך כלל רק החוד מושחז, אך בקונאי שמטרתו העיקרית היא לשמש ככלי נשק כל הלהב מושחז. וריאנטים של הקונאי כוללים להב קצר, להב ארוך, להב צר, להב רחב ולהב משונן.
כאשר קושרים לקונאי חבל או שרשרת הידית שלו יכולה לשמש כמאחז ליד, לחיבור למוט כדי לתפקד כחנית מאולתרת, לקשור לגוף לשם הסלקה או לשמש כצלצל או חץ-חבל סיני. בניגוד לאמונה הרווחת, הקונאי לא תוכנן לשמש כנשק ליידוי אלא בעיקר ככלי עבודה וכנשק משמש בעיקר לדקירה.
שימוש עריכה
הקונאי היה בשימוש בידי איכרים ככלי גינון רב-תכליתי, לריסוק אבנים ולחיתוך צמחים ואף עצים. הקונאי משמש בידי בנאים ככלי עבודה לבנייה, באופן דומה למרית או כף בנאים.
ככלי נשק עריכה
כלי נשק רבים של נינג'ות מקורם בהסבה של כלי עבודה, חקלאות וגינון, באופן שמזכיר את נזירי השאולין בסין. מאחר שזול לייצר כלים חקלאיים וקל להשחיזם, וכן קל להסוותם, הם התגלו כשימושיים לשמש ככלי נשק פשוטים מאולתרים או מוסבים. ככלי נשק, הקונאי גדול וכבד יותר מהשוריקן ("כוכב נינג'ה") ובזכות ידית האחיזה שלו, הניצב, הוא יכול לשמש ככלי דקירה או פגיון קטן בקרב פנים אל פנים, הרבה יותר טוב מהשוריקן.
המיתוסים המוגזמים על נינג'וטסו ונינג'ה מילאו תפקיד חשוב ביצירת התדמית הפופולרית של הקונאי. בתיאורים בדיוניים של נינג'ות, הקונאי מתואר כפגיון פלדה שמשמש לדקירה או יידוי, לעיתים תוך בלבול עם השוריקן.
קונאי שמחובר לחבל או שרשרת פלדה ומשמש בעיקר כצלצל, הוא כלי הנשק העיקרי והמזוהה ביותר של סקורפיון, דמות של לוחם נינג'ה אל-מת בזיכיון המדיה "מורטל קומבט".
