ניצב (חרב)
ניצב הוא כינוי לחלק החרב המשמש לאחיזה.
תיאור
עריכהבמרכז הניצב נמצאה הידית, בה אוחזים.
בקצה התחתון הייתה גולה כבדה, שמכונה "תפוח ניצב" (pommel). בחרבות דקירה מאוחרות שימשה הגולה גם לאיזון משקל הלהב ולאפשר תמרון נוח יותר בדקירה. כמו כן, הגולה יכולה גם להמם אדם במכה על הראש.
בקצה הקרוב ללהב ניצבת השמורה(אנ'). לשמורה היו שתי מטרות: למנוע מהיד להחליק על הלהב ולמנוע מלהב היריב לפגוע ביד,. לחרבות שונות היו שמורות שונות: לחרבות האבירים של ימי הביניים היו שמורות בצורת מוט אופקי שיצר צלב עם הלהב והידית (cross-guard(אנ')), לחרבות היפניות היו שמורות בצורת מלבן או אליפסה שהקיף את הלהב (Tsuba) ואילו לחרבות הדקות והקלות (יחסית לחרבות ימי הביניים) של המאה ה-17 ואילך (חרב סיף או רפייר) השמורה הייתה מעין "סלסלה" שעטפה את היד וכללה קשת פלדה שהגנה גם על פרקי האצבעות.
חמרי גלם
עריכהניצבי החרבות מיוצרים בדרך כלל מעץ או מתכת, בעבר יוצרו ניצבים מחומרים נוספים כמו שנהב. ידית הניצב מחופה בחומר מונע החלקה, בעבר היו משתמשים לכך בעור וכיום משתמשים גם בגומי. לצורת הניצב החרב ועיצובו הייתה משמעות רבה בהוכחת דרגתו של הנושא אותה.
