קונסטנטין סרגייב
קונסטנטין מיכאילוביץ' סרגייב (ברוסית: Константин Михайлович Сергеев 5 במרץ 1910 (20 בפברואר בסגנון הישן) - 1 באפריל 1992) היה רקדן רוסי, מנהל אמנותי וכוריאוגרף בתיאטרון קירוב. כשבלט קירוב חזר ללנינגרד מפרם, (לשם עבר בתקופת המלחמה) התמנה סרגייב לכוריאוגרף ראשי של הלהקה. עבודתו הגדולה הראשונה הייתה לביים מחדש את "סינדרלה" של פרוקופייב, בלט שעודנו מבוצע כיום.
 | |
| לידה |
5 במרץ 1910 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
1 באפריל 1992 (בגיל 82) סנקט פטרבורג, רוסיה |
| מקום קבורה |
ליטרטורסקיה מוסטקי |
| מקום לימודים |
אקדמיית וגנובה של הבלט הרוסי |
| תקופת הפעילות |
? – 1 באפריל 1992 |
| תחום יצירה |
בלט, כוריאוגרפיה |
| פרסים והוקרה |
פרס סטלין (1946) פרס סטלין (1949) פרס סטלין (1947) פרס סטלין (1951) עיטור לנין (1980) עיטור לנין (1988) עיטור לנין (1991) אמן העם של ברית המועצות (1957) גיבור העמל הסוציאליסטי (1991) עיטור לנין (1970) מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 עיטור אות הכבוד אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית עיטור הדגל האדום של העמל אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית |
  | |
מוריו במכון הממלכתי לכוריאוגרפיה בלנינגרד היו מריה קוג'וחובה, ולדימיר פונומריוב וויקטור סמיונוב (בעלה הראשון של מרינה סמיונובה.
אשתו הראשונה, פיה באלאבינה, הייתה פרימה בלרינה בבלט קירוב, וכך גם אשתו השנייה, נטליה דודינסקאיה.[1] הוא רקד כבן-זוגה של דודינסקאיה בהצגת הבכורה של "סינדרלה", שהפיק בשביל הקירוב.
גלינה אולנובה הייתה בת-זוגו לריקוד בין 1930 ל-1940, עד שעברה לרקוד בבלט בולשוי. [2] סרגייב ואולנובה היו הראשונים לרקוד את רומיאו ויוליה של פרוקופייב.[3]
בשנת 1957 עוטר סרגייב בתואר אמן העם של ברית המועצות ובשנת 1991 בתואר גיבור העמל הסוציאליסטי. הוא קיבל ארבעה פרסי סטלין.
קישורים חיצונייםעריכה
- ניו יורק טיימס, הספד לקונסטנטין סרגייב
- לוס אנג'לס טיימס, הספד לקונסטנטין סרגייב
- קונסטנטין סרגייב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קונסטנטין סרגייב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)