נטליה דודינסקאיה

נטליה דודינסקאיה
Наталия Михайловна Дудинская
לידה	8 באוגוסט 1912 (יוליאני); חרקיב, האימפריה הרוסית
פטירה	29 בינואר 2003 (בגיל 90); סנקט פטרבורג, רוסיה
מקום קבורה	ליטרטורסקיה מוסטקי
מקום לימודים	אקדמיית וגנובה של הבלט הרוסי
תחום יצירה	בלט, פדגוגיה
הושפעה על ידי	Natalia Tagliori
פרסים והוקרה	פרס סטלין, דרגה 2 (1941); פרס סטלין, דרגה 2 (1949); פרס סטלין, דרגה 2 (1951); פרס סטלין, דרגה 2 (1947); מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945; מדליה לציון 250 שנה ללנינגרד; האמנית העממית של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית; אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית; מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין; מדליית ותיק העמל; עיטור הידידות בין העמים; עיטור אות הכבוד; עיטור לנין; מדליה על הגנת לנינגרד; האמנית העממית של ברית המועצות; עיטור הדגל האדום של העמל; עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית; מסכת הזהב ;
בן או בת זוג	קונסטנטין סרגייב

נטליה מיכאילובנה דודינסקאיה (ברוסית: Наталия Михайловна Дудинская;‏ 8 באוגוסט (21 באוגוסט בלוח הישן) 1912 – 29 באוגוסט 2003 בסנקט פטרבורג) הייתה פרימה בלרינה רוסייה, ששלטה בבלט קירוב משנות ה-30 עד שנות ה-50.^[1] על עוצמת שליטתה בלהקה תעיד העובדה, שמנעה מכל רקדנית אחרת לבצע את תפקיד ז'יזל.^[2]

אמה של דודינסקאיה הייתה נטליה טגליאורי, בלרינה שלמדה בהדרכתו של אנריקו צ'קטי. דודינסאקיה, שקיבלה את הכשרתה אצל אגריפינה ואגאנובה, סיימה את לימודיה ב-1931. היא רקדה את כל התפקידים הראשיים בתיאטרון קירוב, לרבות תפקיד הכוכבת בבלט "סינדרלה" של סרגיי פרוקופייב. בהמשך יצרה במקור תפקידים ב"להבות פריז" ו"טאראס בולבה" של בוריס אספייב. בעיקר נודעה בביידרה, "דון קישוט" והתפקיד הראשי ב"לורנציה", שיצרה.^[3]

בני-זוגה התדירים לריקוד היו בעלה, קונסטנטין סרגייב, הרקדן גיאורגי המפורסם ואחטנג צ'בוקיאני ובסוף הקריירה שלה, רודולף נורייב בן ה-21, שבו בחרה כבן-זוגה ב"לורנציה". התערערות בריאותה אילצה אותה לפרוש בשנת 1961. היא רקדה, מכל מקום, בגרסת הסרט של בעלה ליפהפייה הנרדמת משנת 1964 בתפקיד קאראבוס.^[4] במהלך הקריירה קיבלה ארבע פעמים את פרס ברית המועצות. בשנת 1957 עוטרה בתואר אמן העם של ברית המועצות.

עם פרישתה, הייתה דודינסקאיה למורה לבלט בבלט קירוב ואחת המורות המהוללות של מכון ואגאנובה. לאחר עריקת נורייב למערב בשנת 1961, נפלו היא ובעלה, קונסטנטין סרגייב, קורבן לנזיפות השלטון הסובייטי. בסופו של דבר, לאחר עריקתה של נטליה מאקארובה בשנת 1970, איבדו שניהם את משרותיהם בלהקה, אבל דודינסקאיה המשיכה ללמד רקדנים מתקדמים. אנסטסיה וולוצ'קובה ואוליאנה לופאטקינה היו בין הבלרינות האחרונות שעבדו בהדרכתה. דודינסקאיה אף עזרה לבעלה לביים את הפקותיו לקלאסיקות רוסיות מחוץ לרוסיה, כשבאה, למשל, לבלט בוסטון, בשנות ה-80 וה-90 לעבוד על ז'יזל, אגם הברבורים, הביידרה ו"לה קורסר".

דודינסקאיה מתה בשנת 2003, בגיל 90.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נטליה דודינסקאיה בוויקישיתוף

נטליה דודינסקאיה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הספד לנטליה דודינסקאיה, באתר ניו יורק טיימס, 2 בינואר 2003

הערות שוליים

^ ניו יורק טיימס, הספד לנטליה דודינסקאיה 2 בינואר 2003
^ הגרדיאן, הספד לנטליה דודינסקאיה 1 בפברואר 2003
^ ניו יורק טיימס, הספד לנטליה דודינסקאיה 2 בינואר 2003
^ יוטיוב, מחול הפיה הרעה קאראבוס, בלט קונרד

[1] ניו יורק טיימס, הספד לנטליה דודינסקאיה 2 בינואר 2003

[2] הגרדיאן, הספד לנטליה דודינסקאיה 1 בפברואר 2003

[3] ניו יורק טיימס, הספד לנטליה דודינסקאיה 2 בינואר 2003

[4] יוטיוב, מחול הפיה הרעה קאראבוס, בלט קונרד

[1]

[2]

[3]

[4]


לידה	8 באוגוסט 1912 (יוליאני) חרקיב, האימפריה הרוסית
פטירה	29 בינואר 2003 (בגיל 90) סנקט פטרבורג, רוסיה
מקום קבורה	ליטרטורסקיה מוסטקי
מקום לימודים	אקדמיית וגנובה של הבלט הרוסי
תחום יצירה	בלט, פדגוגיה
הושפעה על ידי	Natalia Tagliori
פרסים והוקרה	פרס סטלין, דרגה 2 (1941) פרס סטלין, דרגה 2 (1949) פרס סטלין, דרגה 2 (1951) פרס סטלין, דרגה 2 (1947) מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 מדליה לציון 250 שנה ללנינגרד האמנית העממית של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין מדליית ותיק העמל עיטור הידידות בין העמים עיטור אות הכבוד עיטור לנין מדליה על הגנת לנינגרד האמנית העממית של ברית המועצות עיטור הדגל האדום של העמל עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית מסכת הזהב
בן או בת זוג	קונסטנטין סרגייב