קונסטנטין קונסטנטינוביץ', נסיך רוסיה
קונסטנטין קונסטנטינוביץ', נסיך רוסיה (ברוסית: Константин Константинович; 1 בינואר 1891 – 18 ביולי 1918), היה נסיך מבית רומנוב ונין של ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה.
 | |||||
| לידה |
1 בינואר 1891 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית   | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| הוצאה להורג |
18 ביולי 1918 (בגיל 27) אלפאייבסק, רוסיה הסובייטית  | ||||
| מדינה |
האימפריה הרוסית | ||||
| השכלה |
פז'סקי קורפוס | ||||
| שושלת בית רומנוב | |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה
עריכהקונסטנטין שכונה בפי המשפחה קוסטיה, נולד ב-1 בינואר 1891 בסנקט פטרבורג, והיה בנם השלישי והילד הרביעי של קונסטנטין קונסטנטינוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה ואשתו הנסיכה הגדולה יליזבטה מאבריקיייבנה.
הנסיך היה אדם שקט וביישן שחבב תיאטרון והתחנך ב- Corps des Pages, אקדמיה צבאית בסנקט פטרבורג. הוא שירת בצבא הקיסרי במלחמת העולם הראשונה. כומר שפגש אותו בחזית, הגומן שרפים, כתב: "הוא היה קצין צנוע ביותר של משמר רגימנט איזמאילובסקי, אהוב מאוד על קצינים וחיילים כאחד; יחד איתם הוא היה חייל אמיץ שהצטיין. אני זוכר באופן אישי שראיתי אותו בשוחות בין החיילים, מסכן את חייו".
לאחר שראה את האושר של שני אחיו הגדולים, יואן וטטיאנה, קונסטנטין היה להוט להקים משפחה משלו. הוא התעניין בבתו הבכורה של הצאר, אולגה, אך נמשך גם לאליסאבטה, נסיכת רומניה. סבתה של אליסאבטה, מריה אלכסנדרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, כתבה לבתה, מריה, נסיכת הכתר של רומניה בשנת 1911, ואמרה, "קוסטיה הצעירה נתפס כעת באימה שהיא תיחטף, כפי שהוא אומר, לפני שהוא אפילו ערך עימה היכרות. האיש הצעיר נראה ממש נחמד, הוא מאוד אהוב ברגימנט שלו, והם באמת חונכו היטב. הוא מלא שמחת חיים... אם אין לך שום דבר נגד הנוער הזה ביקור חולף, האם תטלגרף אליי." עם זאת, הבקשה נדחתה על רקע פוליטי, שכן הנסיך יואן היה נשוי לילנה, נסיכת סרביה, וקונסטנטין מעולם לא מצא את הנישואים שאליהם ייחל.
במרץ 1918 הוא הוגלה לאורל על ידי בבולשביקים ונרצח בפיר מכרה ליד אלפאייבסק, יחד עם אחיו הנסיך יואן קונסטנטינוביץ' והנסיך איגור קונסטנטינוביץ', בן דודו הנסיך ולדימיר פאבלוביץ' פיילי וקרובי משפחה וחברים נוספים. גופתו נקברה בסופו של דבר בבית הקברות של הכנסייה הרוסית האורתודוקסית בבייג'ינג, שנהרס ב-1986 כדי לבנות שם פארק.
אילן יוחסין
עריכה
