קוסם הנחש
קוסם הנחש (אנגלית: Serpent Mage) הוא הספר הרביעי בסדרת ספרי "מחזור שער המוות" שנכתבה בידי מרגרט וייס וטרייסי היקמן. הספר מספר על מסעו הרביעי של האפּלו הפיטרין, שנשלח בידי אדון הנֶקסוס דרך שער המוות אל עולם המים, צ'לסטרה, כדי להשליט שם כאוס, בתקווה שבכך יוכל אדון הנקסוס להשלים את תוכניתו לשלוט על כל ארבעת העולמות.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | מרגרט וייס, טרייסי היקמן |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | פנטזיה |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1992 |
| מספר עמודים | 371 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת אופוס |
| תאריך | 1993 |
| תרגום | בועז וייס |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | מחזור שער המוות |
| ספר קודם | ים האש |
| הספר הבא | יד הכאוס |
תקציר העלילה עריכה
הספר מתחיל בדיוק במקום שבו "ים האש" נגמר. אלפרד קופץ לתוך שער המוות כאשר ספינתו של האפלו עוברת דרכו, ומוצא את עצמו באולם שינה הדומה לזה שבתוכו הוא עצמו התעורר; למעשה, הוא מאמין שהגיע לאריאנוס. בעודו עייף, הוא מחליט להיכנס בחזרה לשנתו הקסומה... ומוצא שמישהו כבר נמצא בתוך הארון "שלו". אז הוא מוצא שכל הסארטן השוכבים בכל שאר הארונות זרים לו. אלפרד מעיר אותם ומגלה שהוא נפל אל תוך חדר של סארטן חיים, ולא סתם סארטן; הוא הגיע לצ'לסטרה, עולם המים, והחדר לתוכו נפל אכלס את סאמה, ראש מועצת השבעה - מנהיגם הנוכחי של כל הסארטן שנותרו בחיים.
בינתיים, האפלו מנסה להכין כמה שיותר מהר את ספינתו, כך שיוכל להימנע מלדבר עם קְסָר. הוא שלח אליו מכתב, שבו סילף את מצבו של אבאראך, בטוענו כי מצא עולם מת; הוא הסתיר את האמת על ההעלאה באוב מתוך חשש למה שקסר עלול לעשות איתו. קסר תופס את האפלו לפני יציאתו אל צ'לסטרה, והאפלו מתוודה כמעט על כל מה שקורה בעולם הזה. הוא מקבל עונש אכזרי על כך שבגד והטיל ספק באדונו. לאחר העונש, קסר שולח את ספינתו של האפלו דרך שער המוות. הגעתו של האפלו לצ'לסטרה אינה מסתכמת כלל כהצלחה מסחררת; מי-הים של צ'לסטרה מבטלים כל השפעה של קסם-רונות באופן מוזר ביותר, ואפילו מוחקים את כתובות הקעקע שעל כל גופו של האפלו ואת החריתות שעל אבן ההיגוי שלו. ספינתו מתפרקת תוך דקות ספורות, והוא מגלה עובדה מוזרה נוספת: מי-הים של צ'לסטרה ניתנים לנשימה, בדיוק כמו האוויר. קר ורטוב, הוא נצמד לאחד משברי ספינתו ומנסה לחשוב מה עליו לעשות כעת.
העלילה גם מלווה ביומנה האישי של גרוּנדל, הבת והיורשת של המנהיגים של גמדי צ'לסטרה. שלא כמו ברוב העולמות, כאן שורר בין המנצ'ים שלום והם חיים בהרמוניה. שתי חברותיה הטובות ביותר של גרונדל הוא בנותיהם של המנהיגים האלפים והאנושיים (סבּיה ואלָקה, בהתאמה). המנצ'ים, בנקודה זו של הסיפור, מתכננים הגירה המונית. בצ'לסטרה ישנן יבשות, להן הם קוראים ירחי-ים ("דוּרנאי" בפי הסארטן) המפוזרים ברחבי הסביבה המימית של העולם הזה, אך שמש הים שלהם נודדת, וירחי-הים המסוימים הללו עומדים לקפוא. הם יצרו סדרת צוללות ענק, רודפי-השמש, אך בדיוק כאשר גרונדל באה לחנוך אותן (באמצעות תלתל משיערה במקום בקבוק שמפנייה), משהו משמיד אותם: נחשים שחורים, דוחים ואכזריים למראה, בעלי עיניים אדומות בוהקות. נחשים אלה דורשים כי הבנות של כל משפחת מלוכה תישלחנה אליהם. ההורים מתכננים לסרב, אך גרונדל, אלקה וסביה מחליטות לעזוב בעצמן. גרונדל ואלקה נפגשות עם "סביה" ועוזבות בצוללת קטנה; תוך זמן קצר מתברר כי ארוסה של סביה, דבוֹן, בעצם התחלף איתה. צוללת זו, הנוסעת לעבר מוות כמעט בטוח, נתקלת בדרכה בהאפלו.
בעודו על הספינה עם גרונדל דבון ואלקה, הרונות שעל עורו של האפלו חוזרות לקדמותם, והוא מבין כי מי הים הם אלה שאחראים להעלמם. אחרי שהוא חוזר לעצמו, הוא מחליט להתעמת עם הנחשים. כל כוחו נדרש להתמודד עם הפחד שהנחשים עוררו בו, אך ברגע שהנחשים רואים אותו הם משנים את עורם ומנהגים בחביבות. ברגע שהם מגיעים אל דראקנור, הנחשים (להם קורא האפלו "דרקוני-נחש") טוענים שהם נמצאים כאן רק כדי לעזור למנצ'ים, ומנחיתים על השלושה ערימות של מתנות, אותן יצרו יש מאין. מנהיגם, מלך הנחשים, מבטיח להאפלו שהם ישמחו לעזור לו לכבוש את העולם הזה, או את כל ארבעת העולמות, או כל מה שיחפוץ בו. האפלו מוצא שהוא לחוץ לחלוטין; הרונות על גופו, הזוהרות במקרה של סכנה, בוהקות במלוא עוצמתן, וכל חוש סכנה אחר שיש לו מפציר בו להתרחק כמה שיותר מנוכחותם של הנחשים. כאשר האפלו שואל אותם מי הם ומי יצר אותם, המלך לוחש, "אתם, הפיטרינים". האפלו, מלווה בבני-בריתו החדשים, חוזר אל המנצ'ים. החדשות על כך שסביה הרגה את עצמה מתוך יאוש לא עוצרות את דרקוני-הנחש מבנייתם מחדש של רודפי-השמש, וההגירה ההמונית ממשיכה כמתוכנן, אך עם מטרה חדשה: הגביע, היבשת היחידה בצ'לסטרה שמיושבת בקביעות בידי הסארטן.
אלפרד מקבל לידו את הכלב (שנעלם מצדו של האפלו לאחר שקסר עינה אותו). הוא נהנה לשוטט בעיר, אבל מבין שהדברים אינם כפי שהוצגו לפניו. הוא מוצא את עצמו בספרייה הגדולה, ושם מגלה כי הסארטן שלפניו גילו את קיומו של הכוח העליון (שבו נתקל באבאראך) וכי חלוקת העולם הייתה טעות. הוא מספר לסארטן על קורות העולמות האחרים, שקרסו ונשארו מבודדים. הוא מתאהב באורלה, אשתו של סאמה. גם היא מגלה בו עניין. כאשר המנצ'ים מגיעים לסארטן הם מציעים את ידידותם לסאמה. סאמה דוחה אותם על הסף. הוא האמין בעליונותו, וחשב שעליהם לסגוד לסארטן. האפלו פשוט מלווה את התהליך בחיוך. המנצ'ים מסכימים לכל התנאים של הסארטן, מלבד התנאי שלהם להפרד מהאפלו. המנצ'ים נאלצים להכריז מלחמה על הסארטן. הנחשים מעודדים שפיכות דמים. כאשר האפלו מנסה למצוא פתרון פחות אלים, הנחשים חושפים את דמותם האמיתית, ושואלים אותו "ממתי לפיטרין אכפת אם מנצ'ים ימותו". האפלו מבין כי הנחשים הללו הם התגלמות הרוע, כפי שהכוח בחדר הארורים היה כוח מטיב. הוא נחוש בדעתו לחזור לאדונו ולהזהיר אותו מפניהם. אלפרד מנסה לשכנע את סאמה להימנע מהמלחמה, וסאמה לא מאמין לו. האפלו ואלפרד נלחמים בנחשים ובסאמה. אלפרד הופך להיות דרקון יפיפה, והורג את מלך הנחשים. אך הנחשים הורגים את אלקה, וגרונדל נותנת להאפלו את יומנה, כדי שיזכור אותה. סאמה שולח את אורלה ואלפרד למבוך, כולא את האפלו ופותח את שער המוות.