ים האש
ים האש (אנגלית: Fire Sea) הוא הספר השלישי בסדרת ספרי "מחזור שער המוות" שנכתבה בידי מרגרט וייס וטרייסי היקמן. הספר מספר על מסעו השלישי של האפּלו הפיטרין, שנשלח בידי אדון הנֶקסוס דרך שער המוות, הפעם אל עולם האבן, אבאראך, כדי להשליט שם כאוס, בתקווה שבכך יוכל אדון הנקסוס להשלים את תוכניתו לשלוט על כל ארבעת העולמות.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | מרגרט וייס, טרייסי היקמן |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | פנטזיה |
| הוצאה | |
| הוצאה |
ספרי בנטם  |
| תאריך הוצאה | 1991 |
| מספר עמודים | 368 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת אופוס |
| תאריך | 1993 |
| תרגום | בועז וייס |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | מחזור שער המוות |
| ספר קודם | כוכב הרפאים |
| הספר הבא | קוסם הנחש |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | 978-0-553-29541-2 |
  | |
תקציר העלילה עריכה
אבאראך, עולם האבן, הוא רק לבה, סלע, אדים רעילים ומעט מאוד מזון יקר-ערך שיכול לגדול בשדות. חיי העמים באבאראך תלויים בעמודי אבן ענקיים, הנקראים "קולוסוס", שאמורים לספק חום ואטמוספירה הניתנת לנשימה באמצעות הרונות החרותות עליהם. אך הקולוסוס החלו לדעוך באיטיות במשך הזמן. כוחם היה תלוי בעולמות האחרים. כיוון שהבעט מקרקשת לא הופעלה, והמצודות בפריאן לא העבירו את הארגיה מהשמשות שלהם, הקולוסוס החלו לקרוס. על מנת לשרוד, הסארטן העמיקו למעמקי האדמה, קרוב יותר לברכות הלבה שחיממו את הסביבה. הקרבה ללבה הגדילה את הגזים הרעילים, והקשתה על החיים. כל המנצ'ים כבר מתו, וכוחם של האנשים היחידים שנשארו - כולם סארטן - נחלש בצורה משמעותית; רוב קסמם המולד מושקע בהשארתם בחיים. כדי להגדיל את מספרם הם החלו להשתמש באומנות ההעלאה באוב האסורה: החייאת המתים. הגופות המוּחיוֹת הללו מחוסרות בינה, אך שימושיות למלאכות מסוימות.
האפלו נשלח לעולם זה וגילה, למרבה חרדתו, כי אלפרד הסארטן הצליח בדרך כלשהי להסתנן אל תוך הנקסוס ולהיכנס אל ספינתו. אולם לפני שהספיק לעשות משהו בנוגע לכך, הספינה כבר עברה דרך שער המוות ותודעותיהם התחלפו לזמן קצר; נכפה על כל אחד מהשניים לחיות מחדש את הזכרונות הכואבים ביותר של האחר: האפלו, כילד בן שבע, הרואה את גופותיהם המושחתות של הוריו ולומד כי זוהי אשמת הסארטן; ואלפרד, המתעורר כדי למצוא שהוא הסארטן היחיד שנשאר בחיים באריאנוס... ולמיטב ידיעתו, היחיד בכל העולמות. נכפה על כל אחד מהם להיות בנעליו של האחר, והשניים כבר לא יכולים להסתכל האחד בשני באותה האיבה (במקרה של האפלו) או הפחד (במקרה של אלפרד) כמו קודם.
באבאראך, אלפרד מאושר בתחילה לפגוש סארטן חיים, אפילו כאלה שאיבדו את כל ערכיהם, אך נחרד ממצבם; שפת הרונות של הסארטן, המעלה תמונות במוחו של מי ששומע אותה, מלווה בתמונות של מוות כאשר היא מדוברת בפי ילידי אבאראך. אלפרד הזדעזע אף יותר כאשר שמע שהם עוסקים בהעלאה באוב. מחקרי הסארטן גילו כי כאשר אדם אחד חוזר לתחייה, אדם אחר מת שלא בזמנו, ונראה כי ההעלאה באוב באבאראך היא הסיבה למותם של מרבית הסארטן בעולמות האחרים. והגרוע מכל - הסארטן כאן בהו באלפרד בעיניים רעבות: לו יש כוחות, קסמים, יכולות שהם כבר מזמן שכחו שקיימים, והם רצו את מה שיש לו. אפילו הקסם הפשוט ביותר שלו הוא מעל ומעבר בשבילם.
האפלו ואלפרד עשו היכרות עם הנסיך אדמונד, שהוביל את נתיניו אל המקומות הפורים יותר בעיר הגדולה של אבאראך, נקרופוליס, ואת בעל האוב הראשי שלו, בלתאזאר. כאשר הם הגיעו לתחומי ממלכת קאירן נקרוס, הם פגשו בדוכסים ג'ונתן וגֵ'רה, זוג נשוי טרי של בעלי אוב, שנראה בבירור כי הם מאוהבים זה בזו. האפלו ואדמונד נפגשו עם המלך קלֵייטוּס הארבעה-עשר. קלייטוס היה שליט חכם, אך אכזרי. הוא הרג את אדמונד בשביל השעשוע והחיה אותו, וכלא את האפלו, כאשר הוא הבין כי גם הוא יודע את סודות קסם הרונות. קלייטוס הרעיל את האפלו בכלאו כדי שגופתו תישאר ללא פגע והרונות שעליו תישארנה במצב טוב מספיק בשביל לחקור אותן. אלפרד, ג'ונתן וג'רה הצליחו לחלץ את האפלו, אך ג'רה מתה בדרך. ג'ונתן החיה אותה במהירות מבלי לחכות את שלושת הימים שנהוג לחכות כדי לתת לנשמה לעזוב את הגוף לגמרי. ג'רה הפכה כעת ללאזאר, מת-חי שנשאר עם האינטליגנציה והאישיות שלו, מכיוון שנשמתו עדיין כבולה די חזק לגוף... וש"חייו" הם ייסורים אין-סופיים, בעודו כבול בין החיים למוות.
האפלו, אלפרד וג'ונתן החלו לברוח עם אדמונד וג'רה המתים מקלייטוס וחייליו המתים, והגיעו לבסוף אל חדר מוזר: מוגן היטב ברונות, מלא בשאריות השלדים של אנשים שכנראה הרגו האחד את השני או אפילו את עצמם, בעל שבע דלתות נעולות המונחות במרווחים שווים ביניהן ושולחן מעץ לבן במרכזו. לחדר קוראים "חדר הארורים". פעם המורדים התקבצו בתוכו, עד שארבו להם שם והם נהרגו בידי אחד מאבותיו של קלייטוס, אך הוא וכל כוחותיו הוכו בידי יד בלתי-נראית על המקום. כתובת שהייתה כתובה על החדר הסבירה כי אין להפעיל אלימות בחדר, וכי אם משהו יתעלם מההוראה החדר יפנה כנגדו. אלפרד (וגם האפלו, אף על פי שהוא לעולם לא יודה בכך) הרגיש לרגע בנוכחותו של כוח עליון כלשהו. כאשר אלפרד והאפלו צפו בהיסטוריה הזו באמצעות קסמו של החדר, ג'רה החלה לקרוא לחיילים המתים שקלייטוס הביא עמו. כאשר הוא הגיע אל החדר, הוא נרצח והוקם לתחייה כלאזאר בידי ג'רה. היא התחילה להרוג אנשים רבים אחרים ולהחיות אותם כלאזארים חדשים, והגיעה לשיא בטבח של כמעט כל אוכלוסיית העיר. החיים (ואדמונד) היו חייבים לברוח שוב, בעודם מנסים להגיע אל ספינתו של האפלו כדי להימלט מאבאראך, וכמו כן לעצור את המתים מפריצת מבנה הרונות המגן עליה כדי להיכנס אל העולמות האחרים ולהרוג גם שם את כל החיים.
ג'ונתן מקריב את עצמו כדי לעזור להם להימלט, ונרצח ומוחזר לחיים כלאזאר בידי אשתו; הנסיך אדמונד, מאידך גיסא, מדגים כיצד לאזאר יכול להכניע את כעסו ולמצוא מוות אמיתי בידי כך. בלתאזאר אוסף את כל אנשיו שנותרו בחיים מחוץ לעיר ומכניס אותם לתוכה, אף על פי שצבא הלאזארים החדש יעשה את חייהם לקשים מנשוא. האפלו ואלפרד בורחים בספינתו של האפלו, והאפלו, שהושפע מאוד מהחוויות שעבר שם, נותן לאלפרד הזדמנות לקפוץ מספינתו לפני שהוא חוזר לנקסוס ולאדונו.