קורט וליניוס

גנרל פיני

קורט מארטי וליניוספינית: Kurt Martti Wallenius;‏ 25 ביולי 18935 במאי 1984) היה איש צבא פיני.

קורט וליניוס
Kurt Martti Wallenius
קורט וליניוס
קורט וליניוס
לידה 25 ביולי 1893
רוסיהרוסיה קואופיו, הדוכסות הגדולה של פינלנד
פטירה 5 במאי 1984 (בגיל 90)
פינלנדפינלנד הלסינקי, אוסימה, פינלנד
מקום קבורה Honkanummi cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פינלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Anni Wallenius עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Leena Peltola עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית צבא הקיסרות הגרמנית
פינלנדפינלנד צבא פינלנד
תקופת הפעילות 19151940 (כ־25 שנים)
דרגה מיורי גנרל בצבא פינלנד מייג'ור גנרל
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת האזרחים הפינית
מלחמת העולם השנייה (מלחמת החורף)
עיטורים
  • מפקד במסדר הוורד הלבן של פינלנד
  • מפקד עם כוכב של מסדר פולוניה רסטיטוטה
  • צלב הברזל, דרגה שנייה
  • Order of the Sword - Commander 1st Class
  • צלב הכבוד
  • מפקד עם כוכב במסדר אולב הקדוש
  • קצין בכיר של מסדר הכתר של איטליה
  • מסדר שלושת הכוכבים, דרגה שנייה
  • Cross of Liberty, 4th Class
  • Memorial medal of the War of Liberation
  • מפקד דרגה 1 במסדר דנבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים אזרחיים
הנספח הצבאי של שגרירות פינלנד בגרמניה (1920)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

וליניוס נולד בקואופיו שבמחוז הדוכסות הגדולה של פינלנד (אז האימפריה הרוסית היום פינלנד). הוא למד באוניברסיטת הלסינקי, אולם הצטרף כמו צעירים פינים רבים לצבא הקיסרות הגרמנית. בתקווה לגרש מארצו את הכובש הרוסי השנוא, הוא לחם בחזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1918 חזר לפינלנד והצטרף אל תנועת "המשמרות הלבנים", ולקח חלק במלחמת האזרחים הפינית. לאחריה הצטרף וליניוס לצבא פינלנד הטרי, ובשנת 1920 נישא לאנני יואנסו. באותה שנה מונה לנספח הצבאי של שגרירות פינלנד בגרמניה. בשנת 1930 הועלה לדרגת אלוף, אולם שמו הוכפש בשל חברותו בתנועת לפואה. הייתה זו תנועה ימנית קיצונית שהתנגדה לקומוניזם ופעלה למען הוצאתו מהחוק בפינלנד. הוא הואשם בשותפות בניסיון לחטוף את הנשיא לשעבר קרלו סטאלברג ואשתו, אולם זוכה מחוסר ראיות ברורות, אם כי סולק מהצבא. סילוקו אפשר לו להקדיש את כל כולו לתנועת לפואה, והוא היה אחד המנהיגים של מרד מטסאלה שהנהיגה התנועה, המרד נכשל לבסוף וליניוס נכנע עוד לפני כן ובתמורה לא נעצר.

עם פרוץ מלחמת החורף התקבל חזרה לצבא למרות עברו הפלילי. הוא קיבל פיקוד על קורפוס שהוצב מול הארמייה הארבע עשרה הרוסית באזור לפלנד.[1] אולם מאוחר יותר הועבר הקורפוס שלו לחזית קרליה שם ריכזו הרוסים ארבעים דיוויזיות.[2] שיטתו של וליניוס בקרבות הייתה לרוב הפצצה בזמן שבו הרוסים אכלו, ומטחי אש כאשר הדליקו מדורות. "אנחנו לא נותנים להם לנוח, אנחנו לא נותנים להם לישון. זוהי מלחמה של מספרים נגד מוחות" הוא התבטא.[3] הוא לקח חלק שולי למדי במלחמת ההמשך, ומאז התפרנס מפנסיה וכתיבת ספרים. הוא מת בהלסינקי ב-1984 בגיל 90.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קורט וליניוס בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מיכאל הרסגור ואהוד פוקס, רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים, הוצאת דביר עמ' 212.
  2. ^ מיכאל הרסגור ואהוד פוקס, רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים, הוצאת דביר עמ' 214.
  3. ^ אנדרו רוברטס, סערת המלחמה: היסטוריה חדשה של מלחמת העולם השנייה, הוצאת דביר, עמ' 80.