קורנליה אדל פאסט

אמנית אמריקאית

קורנליה אדל פאסטאנגלית: Cornelia Adele Strong Fassett‏; 9 בנובמבר 18314 בינואר 1898) הייתה ציירת אמריקאית. היא ציירה דיוקנאות של פוליטיקאים. עבודתה המפורסמת ביותר היא ציורה של ועדת הבחירות משנת 1877.[1]

קורנליה אדל פאסט
Cornelia Adele Strong Fassett
לידה 1831
Owasco, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1898 (בגיל 67 בערך)
וושינגטון די. סי., ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

קורנליה אדל סטרונג נולדה באוואסקו, ניו יורק, השלישית מתוך שישה ילדים של קפטן ווקר סטרונג ושרה דבו סטרונג. קורנליה התחתנה עם האמן והצלם, סמואל מונטגיו פאסט, בשנת 1851.

לאחר מכן למדה בניו יורק, אצל האמן הסקוטי ג'יי. בי וונדספורד, שלימד אותה לצייר מיניאטורות. קורנליה פאסט בילתה שלוש שנים גם בפריז ורומא בלימודים אצל ג'וזפה קסטיליון, הנרי פאנטין לה טור, ולמברט ג'וזף מתיו.[2]

לאחר קריירה מוקדמת בשיקגו, פאסט ובעלה עברו לוושינגטון הבירה בשנת 1875, שם ציירה פורטרטים של אנשי ממשלה בולטים ובעלה היה צלם של המפקח על הבניה במשרד האוצר. שנה לאחר המעבר שלהם, הוצג דיוקנה הקבוצתי משנת 1876 בתערוכת המאה בפילדלפיה.

לאחר מותה הוושינגטון פוסט תיאר את קורנליה פאסט כ״אחת האמניות והציירות הידועות בארצות הברית״.[3]

"עניין פלורידה בפני ועדת הבחירות" עריכה

 
קורנליה פאסט, הדיון בוועדת הבחירות בעניין פלורידה, 1878

"עניין פלורידה בפני ועדת הבחירות" היא ציור היסטורי גדול שיצרה פאסט בשנים 1877–1878. הוא מתאר את ישיבת ועדת הבחירות ביחס לבחירות השנויות במחלוקת לנשיאות ארצות הברית בשנת 1876.[4]

פאסט לא הוזמנה להפיק את הציור של ישיבת ועדת הבחירות בשנת 1877, אלא יצרה אותו באופן עצמאי. היא הצליחה להקים אולפן זמני בבית המשפט העליון של הקפיטול בארצות הברית, במהלך הקיץ של 1877 ו־1878 בזמן שבית המשפט לא היה פעיל.

העבודה שהושלמה, בצבע שמן על בד, היא ברוחב 190 ס"מ וגובהה 150 ס"מ. הציור מתאר 256 אנשים, בהם 60 נשים שהיו רעיות ובנות, ואחרות היו נשות מקצוע (כולל 17 עיתונאיות בגלריה). פאסט כללה גם את עצמה, וגם אמנית אחרת, אימוג'ן רובינסון מורל והסופרת מרי קלמר איימס.

בציור נכללו כמעט כל האנשים שהיה מעורבים במשבר הפוליטי. גם אנשי העיר הבולטים, וכן ג'יימס ג'יי בליין, שאיבד את המועמדות הרפובליקאית. לא כל האנשים המתוארים השתתפו בדיונים ופאסט ביססה חלק מהדמויות על דיוקנאות צילום מאת מתיו בריידי.

הציור של פאסט ניתן להשווה לעבודתו הרבה יותר גדולה של סמואל מורס, "בית הנבחרים הישן", שהושלם בשנת 1822. עבודתו של מורס מראה את המקום מאותה נקודת מבט, אם כי כוללת רק שליש מכמות האנשים. בעוד שפאסט צופפה את דמויותיה בשורות האחוריות, מורס הצליח לחבר את אנשיו לקבוצות. פאסט הכירה את ציורו של מורס, משום שהוא הוצג בפומבי בגלריית קורקורן לאמנות בוושינגטון הבירה.

ציורה של פאסט עורר ביקורת רבה מצד העיתונים והאקדמיה לאמנויות יפות בפנסילבניה. בסופו של דבר הקונגרס הסכים לקנות את הציור שבע שנים לאחר השלמתו. הם שילמו 7,500 דולר (הרבה פחות ממה שנדרש).

הציור נותר באוסף הציורים של בית המשפט העליון של ארצות הברית.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קורנליה אדל פאסט בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה