קח אותה, היא שלי
קח אותה, היא שלי (באנגלית: Take Her, She's Mine) הוא סרט קומדיה אמריקאי משנת 1963 בהפקתו ובבימויו של הנרי קוסטר, עם ג'יימס סטיוארט וסנדרה די בתפקידים הראשיים.
 | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על | מחזה של הנרי ופיבי אפרון |
|---|---|
| בימוי | הנרי קוסטר |
| הופק בידי | הנרי קוסטר |
| תסריט | נאנלי גונסון |
| עריכה | מרג'ורי פאולר |
| שחקנים ראשיים |
ג'יימס סטיוארט סנדרה די |
| מוזיקה | ג'רי גולדסמית' |
| צילום | הרולד ליפסטיין |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| חברת הפקה |
פוקס המאה ה-20  |
| חברה מפיצה | פוקס המאה ה-20 |
| הקרנת בכורה | 13 בנובמבר 1963 |
| משך הקרנה | 98 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
סרט קומדיה |
| תקציב | $2,435,000 |
| הכנסות | $3,400,000 |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
התסריט מבוסס על מחזה בשם זה מאת הנרי ופיבי אפרון משנת 1961.
את התפקיד הראשי של מולי שיחקה בברודוויי אליזבת אשלי וזה זיכה אותה בפרס טוני לשחקנית הראשית הטובה ביותר. הנרי ופיבי אפרון ביססו את הדמות של מולי על בתם הבכורה נורה אפרון.
העלילה מתוארת בסרט בפלשבק ועיקרה הוא אב הסובל מדאגת יתר לבתו המתבגרת מחשש שתצא לתרבות רעה ומסתבך עקב כך בשערוריות שבגללן הוא מועמד לפיטורים.
סנדרה די שרה מספר שירים בסרט ובהם "הבה נגילה" ביחד עם חברותיה בקולג'.
תקציר העלילה
עריכהישיבת הוועד המנהל של אגף החינוך בלוס אנג'לס מתכנסת בראשות סגן הנשיא הקטור איבור (ג'ון מקגיוור) כדי לדון בפיטוריו של הנשיא עו"ד פרנק מייכלסון (ג'יימס סטיוארט) בגלל שערוריות הקשורות אליו שפורסמו בעיתונים. לפני ההחלטה מקבל פרנק הזדמנות להציג את מה שקרה.
לפרנק ואשתו אן (אודרי מדוס) יש שתי בנות - מולי (סנדרה די) וליז (צ'רלה דוהרטי). מולי מתעניינת בעיקר בציור ובגמר בית הספר התיכון, שולחים אותה הוריה לקולג' יוקרתי לבנות בבוסטון שם יש מחלקת אמנות מפותחת.
פרט ללימודים עוסקות מולי וחברותיה בהפגנות שונות נגד נגד חומת ברלין ועוולות חברתיות שונות. פרנק הדואג למולי, טס לשם באמצע הפגנת ישיבה נגד החלטת הקולג' לא להכניס לספריה את ספריו של הנרי מילר. פרנק השמרן קורא את הספר ומזדעזע מהתיאורים המיניים שבו אבל מצטרף לשביתת השבת של הסטודנטים נגד ההחלטה. לבסוף הם מתפנים בכוח על ידי השוטרים וצילום של פרנק נאבק בשוטרים מתפרסם ברחבי ארצות הברית.
לאחר סיום הקולג' מקבלת מולי מלגה ללמוד ציור באקדמיה בפריז. פרנק נמצא בלחץ ודואג לשלומה. הוא טס לפריז ומגיע לחדרה של מולי אך לא מוצא אותה. הוא מנסה לעצור מונית למלון אך לא מצליח. לבסוף הוא נכנס למקום מואר ומבקש לטלפן. בחורה סינית מובילה אותו לטלפון אך באותו זמן פושטים שוטרים על המקום ועוצרים את כל היצאניות כולל את פרנק שנאבק בהם ותמונתו שוב מופיעה בעיתונים ביחד עם היצאנית הסינית...
במלון פוגש פרנק את פופ-ג'ונס (רוברט מורלי) שגם לו יש בת שמבלה עם חבר בפריז אבל זה לא אכפת לו.
מולי יוצאת עם הצרפתי הנרי בונה (פיליפ פורקט) והקשר ביניהם מתהדק. אמו של הנרי מתנגדת לקשר הזה. פיליפ מסדר פגישה בנשף תחפושות על אנייה בסן ופרנק מגיע לשם אך הוא מזוהה על ידי עיתונאים כג'יימס סטיוארט)... הוא נמלט מהעיתונאים, מכנסיו נשמטים והוא קופץ למים בתחתונים. למחרת מתפרסמת הקפיצה שלו בתחתונים ונכתב כי היה זה נשף של נודיסטים.
לבסוף חוזר פרנק לבדו ופיליפ ומולי מתחתנים. חברי הוועד משתכנעים מדבריו ולא מפטרים אותו. כעת הוא מתחיל להשגיח ולדאוג לבת המתבגרת ליז.
צוות השחקנים
עריכה| שם השחקן/ית | שם הדמות | הערות |
|---|---|---|
| ג'יימס סטיוארט | פרנק מייכלסון | |
| סנדרה די | מולי מייכלסון | |
| אודרי מדוס | אן מייכלסון | |
| רוברט מורלי | פופ-ג'ונס | |
| פיליפ פורקט | הנרי בונה | |
| צ'רלה דוהרטי | ליז מייכלסון | |
| ג'ון מקגייור | הקטור איבור |
קישורים חיצוניים
עריכה
"קח אותה, היא שלי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"קח אותה, היא שלי", באתר AllMovie (באנגלית)
"קח אותה, היא שלי", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "קח אותה, היא שלי", באתר אידיבי
"קח אותה, היא שלי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- קדימון לסרט, באתר יוטיוב
- פסקול המוזיקה של הסרט, באתר יוטיוב
- קח אותה, היא שלי (הבה נגילה ב-22.27 דקות), באתר יוטיוב
- קח אותה, היא שלי, באתר TCM
