קטלב

קטלב
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	אברשאים
משפחה:	אברשיים
סוג:	קטלב
שם מדעי
	Arbutus; ‏ליניאוס, 1753

ערך זה עוסק בסוג צמחים ממשפחת האברשיים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קטלב (פירושונים).

ה-קְטָלָב (שם מדעי: Arbutus) הוא סוג עצים או שיחים ירוקי-עד ממשפחת האברשיים (שם מדעי: Ericaceae), הכולל 11 מינים^[1], שרובם נפוצים בצפון אמריקה ובאיים הקנריים. רק שני מינים גדלים בר בחורש הים תיכוני - קטלב משונן וקטלב מצוי, שהוא הנציג היחיד בארץ ישראל למשפחת האברשיים מלבד אלו שאוקלמו. הם נחשבים בין המינים המעטים במשפחה זו, שגדלים גם על קרקעות נייטרליות עד בסיסיות ובאזורים שעונת הקיץ בהם חמה וארוכה. אם כי קטלב משונן יצמח היטב גם בקרקע חומצית. באזור מפגש כמו למשל באי כרתים ימצאו זני כלאיים לא פוריים.

מאפייניםעריכה

קליפת העץ אדומה-חומה. העלים מסורגים, פשוטים ללא לוואים וקרחים.

באביב פורח הקטלב בשפעת פרחים לבנים דמויי כדים נפוחים, הערוכים באשכולות. הפרחים דו-מיניים, נכונים, עם עטיף כפול, חמישה עלי גביע ירוקים וחמישה עלי כותרת בצבע לבן או קרם, או כצבע הדונג, מאוחים היוצרים פרח דמוי-כד בעל חמש אונות. מספר האבקנים הוא 10- כפול מזה של עלי הכותרת. המאבקים נפתחים לרוב בקשוות שבראשם והם מצוידים בשתי קרניים. בדרך כלל השחלה העלית, עמוד העלי והצלקת פשוטים.

הפרי הוא ענבה אדומה עסיסית בגדלים שונים. הענבה עשירה בזרעים והיא טובה למאכל אדם.

מינים וזנים של קטלבעריכה

קטלב מצוי (Arbutus andrachne)עריכה

ערך מורחב – קטלב מצוי

קטלב משונן (Arbutus unedo)עריכה

קטלב משונן (שם מדעי: Arbutus unedo) ובשמו הנפוץ עץ תות שדה (strawberry tree), הוא מין שיח גדול רב-גזעים או עץ קטן ירוק-עד. גובהו 5 עד 10 מטרים ולעיתים רחוקות 15 מטר, וקוטר נופו עד 4 מטרים. קליפת הגזע מחוספסת וצבעה חום. בניגוד לקטלב המצוי, אין קליפתו נושרת ברצועות אלא נשארת מחוספסת וצבעה חום-אפור.

העלים מסורגים, דמוי ביצה, אורכם 5 עד 10 ס"מ ורוחבם 2 עד 3 ס"מ, צבעם ירוק כהה מבריק ושפתם משוננת. הפרחים ערוכים באשכולות של 10 עד 30 פרחים דמויי-כד הפוך. הפרח בקוטר של 4 עד 5 מ"מ ובצבע לבן (לעיתים רחוקות ורוד חיוור) עם ריח ניחוח מתקתק. הפריחה חלה בסוף הסתיו והחורף והיא בולטת על רקע העלים הירוקים. לאחר החניטה מתפתח פרי ענבה המזכיר תות-שדה. הפרי גדול יותר מהפרי של קטלב מצוי, אורכו 1 עד 2 ס"מ, צבעו אדום כפירות היער וקליפתו מחוספסת. כאשר הפרי בשל, הציפה מתוקה וערבה לחיכם של בני האדם והציפורים. במין זה הפרי מבשיל בחורף על פרחים מהשנה הקודמת ונראים על עץ אחד פרחים ופירות בו-זמנית.

מוצא העץ באגן הים התיכון, ביערות ירוקי-עד ובגבעות סלעיות באסיה הקטנה, בדרום אירופה ובדרום מערב אירלנד וכן בהרים של צפון אפריקה המערבית. קטלב משונן אינו גדל בר בישראל.

קטלב משונן "צפוף" ('Arbutus unedo 'Compacta)עריכה

קטלב משונן מזן "צפוף" הוא שיח גדול רב-גזעים או עץ קטן ירוק-עד. גובהו 4 עד 6 מטרים וקוטר הנוף עד 4 מטרים. קליפת הגזע מחוספסת וצבעה חום. בניגוד לקטלב המצוי, אין קליפתו נושרת ברצועות אלא נשארת מחוספסת וצבעה חום-אפור.

העלים מסורגים, דמוי ביצה, אורכם 5 עד 10 ס"מ, צבעם ירוק כהה מבריק, גלדניים, ושפתם משוננת. הפרחים ערוכים במכבדים, דומים לכד הפוך וצבעם לבן. הפריחה חלה בסוף הסתיו והחורף והיא בולטת על רקע העלים הירוקים. לאחר הפריחה מתפתח פרי ענבה המזכיר תות-שדה. הפרי גדול יותר מהפרי האדום של קטלב מצוי, אורכו 2 עד 2.5 ס"מ, צבעו זהוב-אדום וקליפתו בעלת גבשושיות. כאשר הפרי בשל, הציפה מתוקה וערבה לחיכם של בני האדם והציפורים. במין זה הפרי מבשיל בחורף על פרחים מהשנה הקודמת ונראים על עץ אחד פרחים ופירות בו-זמנית.

מוצא העץ באגן הים התיכון, ביערות ירוקי-עד ובגבעות סלעיות באסיה הקטנה, בדרום אירופה ובדרום מערב אירלנד וכן בהרים של צפון אפריקה המערבית. סימה קגן, מתמחה באקלום ובחינת צמחים חסכני מים, אקלמה אותו בשנת 1995. מקור האקלום: וגטטיבי, California Nursery Monrovia ריבוי השיבוט (clone) במשתלת מנרוביה נעשה מתרביות רקמה, אולם כעת מרבים אותו גם בארץ בהשרשת ייחורים.

העץ מותאם לכל חלקי הארץ, למעט הערבה. הוא נחשב למאריך ימים ומשתלב היטב בנוף ארץ ישראל. הוא זקוק לשמש ולחצי צל, עמיד לרוחות ולטמפרטורות נמוכות וצריכת המים שלו בינונית. הוא בעל קצב צימוח איטי יחסית, ותוספת השקיה בשנותיו הראשונות תאיץ את התפתחותו.^[2]

קטלב קטלבי "מרינה" ("Arbutus x andrachnoides "Marina)עריכה

קטלב קטלבי מזן "מרינה" הוא עץ ירוק-עד בעל צמרת נוף מעוגלת ומערכת שורשים שאינה אגרסיבית. גובהו 7 עד 10 מטרים וקוטר נופו 5 עד 7 מטרים. קליפת הגזע קישוטית ובולטת, בדומה לקטלב מצוי, ומתקלפת ברצועות מחוספסות, תוך חשיפת קליפה חלקה בצבע ירוק, המשנה בהמשך את צבעה לצבע קינמון.

העלים מסורגים, צבעם ירוק-כהה, גלדניים, גדולים יותר מהעלים של קטלב משונן או מצוי. אורכם 10 עד 14 ס"מ, ורוחבם כ-5 ס"מ. הפריחה מתרחשת בדצמבר. אשכול הפריחה משתלשל עד 15 ס"מ, והוא מכיל כ-100 פרחים דמויי כד בצבע ורוד. לאחר הפריחה מתפתח פרי ענבה אדום, המזכיר תות-שדה, גדול יותר מהפרי האדום של קטלב מצוי ודומה מאוד לפריו של קטלב משונן, קוטרו כ-2.5 ס"מ, וצבעו אדום. הפרות מתוקים, אכילים עם קליפתם, ארומטיים ומרקמם דומה למרקם תות השדה. ומשום כך כל הכלאות הקטלב הקטלבי המופיעות בספרות הבינלאומית נקראים גם "עצי תות השדה". הפרי מבשיל בחורף על פרחים מהשנה הקודמת ונראים על העץ פרחים ופירות בו-זמנית.

העץ מותאם לכל אזורי הארץ, למעט הבקעה והערבה. הוא זקוק לשמש ולחצי צל, העץ עמיד לטמפרטורות נמוכות ועמידותו למחלות ומזיקים טובה מאד. הוא בעל קצב צימוח איטי ותוחלת חייו ארוכה, דבר שמאפיין את הקטלבים באופן כללי. צריכת המים שלו בינונית. תוספת השקיה בשנותיו הראשונות תאיץ את התפתחותו. ייתכן כי זן הכלאיים הזה פחות תלוי במיקוריזה (שיתוף פעולה בין פטריות לצמחים) להתפתחותו התקינה. הוא זקוק לקרקע עשירה בחומר אורגני, לא מלוחה, והוא מגיבים היטב לדישון. מומלץ לשים כ-200 גרם דשן אוסמוקוט ל-12 חדשים בקרקעית הבור, כשהשורשים בתחתית הגוש נוגעים בו. הוא מתאים לגידול בערוגות בצידי הרחובות כעץ קטן (כך נהוג בחו"ל), וכעץ נוי בגינה הפרטית.

מוצאו של זן זה אינו ידוע בוודאות אך כפי הנראה הוא באגן הים התיכון, והוא נחשב למכלוא בין קטלב מצוי לקטלב משונן לקטלב קנרי. עם זאת, שם המין קטלבי (andrachnoides) מעיד על הקרבה לקטלב המצוי, אשר צורות המעבר ממקום המוצא של המכלוא שלו נמצאו באי כריתים ובמקומות אחרים שבהם שני המינים (הקטלב המשונן והמצוי) גדלים יחד בטבע. סימה קגן, המתמחה באקלום ובחינת צמחים חסכני מים, אקלמה אותו בישראל בשנת 1995. מקור האקלום הוא וגטטיבי, California Nursery Monrovia. בשנת 1917 הגיעה מאירופה לקליפורניה קבוצה של צמחי קטלב קטלבי לתערוכה שהתקיימה בסן-פרנסיסקו. מהצמחים שהגיעו לתערוכה ריבה השתלן, צ'ארלס אברהמס ( Abrahams Charles), שמשתלתו הייתה במחוז מרינה באזור סן-פרנסיסקו, את צמחי הקטלב שהגיעו לתערוכה, ולקראת סגירת המשתלה שלו העביר שתיל ל- Arboretum Strybing. הקלון המיוחד הזה זכה לשם "מרינה", כדי לכבד את תרומתו של השתלן ממחוז מרינה. ומאז ריבוי זה במשתלות בקליפורניה הוא וגטטיבי ונפוץ שם בגינון.^[2]

קטלב קטלבי "יראון" ("Arbutus x andrachnoides "Yiron)עריכה

קטלב קטלבי מזן "יראון" הוא עץ ירוק-עד בעל צמרת נוף מעוגלת ומערכת שורשים שאינה אגרסיבית. גובהו 7 עד 8 מטרים וקוטר הנוף 5 עד 7 מטרים. קליפת הגזע אדמדמה, ומחוספסת יותר מזן "מרינה". היא מתקלפת ברצועות מחוספסות, תוך חשיפת קליפה חלקה בצבע ירוק, המשנה בהמשך את צבעה לצבע אדמדם.

העלים מסורגים, צבעם ירוק-כהה, גלדניים, גדולים יותר מהעלים של קטלב משונן או מצוי. אורכם 10 עד 14 ס"מ, ורוחבם כ-5 ס"מ. הפריחה מתרחשת בדצמבר. אשכול הפריחה משתלשל עד 15 ס"מ, והוא מכיל כ-30 עד 40 פרחים דמויי כד בצבע צהוב-קרם. לאחר הפריחה מתפתח פרי ענבה אדום, המזכיר תות-שדה, גדול יותר מהפרי האדום של קטלב משונן, קוטרו מגיע ל-2.5 עד 3 ס"מ ובעל בליטה דמוית "פיטם" בתחתיתו. הפרות מתוקים, אכילים עם קליפתם, ארומטיים ומרקמם דומה למרקם תות השדה. ומשום כך כל הכלאות הקטלב הקטלבי המופיעות בספרות הבינלאומית נקראים גם "עצי תות השדה". הפרי מבשיל בחורף על פרחים מהשנה הקודמת ונראים על העץ פרחים ופירות בו-זמנית.

העץ מותאם לכל אזורי הארץ, למעט הבקעה והערבה. הוא זקוק לשמש ולחצי צל, העץ עמיד לטמפרטורות נמוכות ועמידותו למחלות ומזיקים טובה מאד. הוא בעל קצב צימוח איטי ותוחלת חייו ארוכה, כפי שמאפיין את הקטלבים באופן כללי. צריכת המים שלו בינונית. תוספת השקיה בשנותיו הראשונות תאיץ את התפתחותו. ייתכן כי זן הכלאיים הזה פחות תלוי במיקוריזה להתפתחותו התקינה. הוא זקוק לקרקע עשירה בחומר אורגני, לא מלוחה, והוא מגיבים היטב לדישון. מומלץ לשים כ-200 גרם דשן אוסמוקוט ל-12 חדשים בקרקעית הבור, כשהשורשים בתחתית הגוש נוגעים בו. הוא מתאים לגידול בערוגות כעצי רחוב קטנים (כך נהוג בחו"ל), ולגינות פרטיות.

מוצאו של הזן באגן הים התיכון, הוא נחשב למכלוא בין קטלב מצוי לקטלב משונן. עם זאת, שם המין קטלבי (andrachnoides) מעיד על הקרבה לקטלב המצוי, אשר צורות מעבר ממוצא המכלוא נמצאו באי כריתים ובמקומות אחרים שבהם שני המינים (הקטלב המשונן והמצוי) גדלים יחד בטבע. מקור האקלום הוא וגטטיבי, קיבוץ יראון, ישראל. אמנון באומהורן, מנהל משתלת "אלון" בקיבוץ יראון מצא נבט של הזן בשנת 2002 במזרע של קטלב מצוי. הוא גודל בנפרד ונשתל בשנת 2010 בחלקה בחצר המשק של יראון. העץ מייצר זרעים פוריים, מהם הופקו שתילים הצומחים כמעט פי שניים מהר יותר מקטלב מצוי או משונן וכעת מתחילים לייצרו מייחורים. סימה קגן, מתמחה באקלום ובחינת צמחים חסכני מים הכריזה עליו כקטלב קטלבי מזן "יראון". ^[3]

מְקור השםעריכה

השם העברי בהשפעת הערבית: קַטְלַבּ.

ישנן מספר אגדות עממיות לגבי צבעו האדום של העץ וגם לגבי שמו (אטימולוגיה עממית). אחת מהן מספרת כי רועה אחד רב עם אביו. תוך כדי המריבה הניף הרועה מוט והרג (קטל) את אביו. המוט הוכתם בדם, והצמיח עץ שגזעו אדום וחלק, ומכאן בא השם "קטלב" – "קטל-אב". שם דומה מופיע גם בלשון הסורית לאחד ממיני הקטלב, ה-arbutus unedo: قتل أبيه (בתעתיק "קטל אביהי") שפירושו "קטל אביו". אגדה אחרת מספרת על עץ שהתאהב בציפור פצועה שהתיישבה עליו, וטיפל בה בזמן שהייתה פצועה. כשהבריאה והמשיכה במסעה, ניסה העץ להצטרף אליה ונעשה אדום מהמאמץ (ומכאן, על פי האגדה, צבעו האדום). העץ המשיך לנסות לרדוף אחרי הציפור עד שלא היה מסוגל יותר ונשבר - ובכך נשברה אהבתם - Cut-love ("קאט-לב", באנגלית: cut - לשבור, love - אהבה).