פתיחת התפריט הראשי

קטלוג כללי של ערפיליות וצבירי כוכבים

הקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים שפורסם על ידי ג'ון הרשל בשנת 1864
העמוד הראשון של הקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים

קטלוג כללי של ערפיליות וצבירי כוכביםאנגלית: General Catalogue of Nebulae and Clusters of Stars ובקיצור GC) הוא קטלוג של גרמי שמיים שפורסם על ידי האסטרונום ג'ון הרשל בשנת 1864 וכלל 5,079 עצמים, רובם גלקסיות וכן צבירי כוכבים וערפיליות מסוגים שונים.

היסטוריהעריכה

לקטלוג הכללי של ג'ון הרשל קדמו מספר מספר קטלוגים קודמים שלו ושל אביו, ויליאם הרשל, שהיוו את המקור העיקרי לעצמים שבו.

הקטלוגים של ויליאם הרשלעריכה

בשנת 1786 פרסם ויליאם הרשל את הקטלוג הראשון שלו, שכלל 1,000 ערפיליות וצבירי כוכבים שהוא עצמו גילה.[1] בקטלוג זה חולקו העצמים לשמונה קטגוריות, כאשר העצמים בכל קטגוריה סודרו לפי סדר גילויים. כל עצם קיבל ציון המורכב ממספר רומי, המציין את הקטגוריה, ומספר סידורי, כך למשל העצם שצוין כ-I.1 הוא הערפילית הבהירה הראשונה שהתגלתה. הקטגוריות שוויליאם הרשל השתמש בהן למיון העצמים הן:

  • I. ערפיליות בהירות
  • II. ערפיליות עמומות
  • III. ערפיליות עמומות מאוד
  • IV. ערפיליות פלנטריות (לא כל העצמים שוויליאם הרשל זיהה כערפיליות פלנטריות הן אכן ערפיליות פלנטריות)
  • V. ערפיליות גדולות מאוד
  • VI. צבירי כוכבים עשירים ודחוסים מאוד
  • VII. צבירי כוכבים דחוסים למדי
  • VIII. צבירי כוכבים מפוזרים

לכל עצם בקטלוג ציין ויליאם הרשל את תאריך הגילוי, את הכוכב הסמוך אליו בעל ציון פלמסטיד, את המיקום של העצם ביחס לכוכב הסמוך באמצעות ההפרש בעלייה הישרה ובנטייה בין הכוכב ובין העצם וכן אם העצם מקדים את הכוכב (ממערב לו) או עוקב אחריו (ממזרח לו) ואם הוא מצפון לכוכב או מדרום לו, את מספר הפעמים שצפה בעצם ואת תיאורו של העצם. התיאור ניתן בכתיב מקוצר שבו כל שם תואר מצוין באות גדולה ומילות יחס באותיות קטנות. כך למשל, התיאור ".cB. vL. mE. sp nf. gmbM" פירושו בהיר למדי, גדול מאוד, מאורך מאוד בכיוון דרום-מערב - צפון-מזרח, מתבהר מאוד ובהדרגה בכיוון המרכז. בתחילת הקטלוג ניתן מילון המסביר את הקיצורים.[2]

בשנת 1789 פרסם ויליאם הרשל קטלוג המשך לקטלוג הקודם ובו 1,000 ערפיליות וצבירים נוספים שאותם גילה. הקטלוג החדש נערך בצורה זהה לקודם עם אותן הקטגוריות, כאשר המספור של העצמים בכל קטגוריה המשיך ברציפות מהמספר של העצמים האחרונים בקטלוג הראשון.[3] בשנת 1802 פרסם ויליאם הרשל קטלוג המשך נוסף ובו 500 עצמים נוספים, גם הוא באותה מתכונת של שני הקטלוגים הקודמים.[4]

הקטלוגים המוקדמים של ג'ון הרשלעריכה

בשנת 1833 פרסם ג'ון הרשל את קטלוג הערפיליות וצבירי הכוכבים הראשון שלו שהכיל 2,307 עצמים שבכולם צפה ממצפה הכוכבים שהקים בסלאו שבדרום אנגליה.[5] הקטלוג הכיל את רוב העצמים שבקטלוגים של אביו, וכן עצמים שהתגלו על ידי אסטרונומים אחרים, כמו למשל עצמי מסיה. ג'ון הרשל לא חילק את העצמים לקטגוריות אלא מספר אותם במספור רציף על פי העלייה הישרה שלהם, כך שהעצם מספר 1 בקטלוג נמצא בעלייה ישרה 00ʰ 00ᵐ 01.6ˢ. הוא ציין את המגלה של העצם (עצמים שהוא עצמו גילה צוינו כ"חדש" - "Nova") ואת מיקומם באמצעות קואורדינטות משווניות (תקופת יחוס 1830), אך הנטייה ניתנה ביחס לקוטב השמיימי הצפוני (0° - הקוטב השמיימי הצפוני, 90° - קו המשווה השמימי, 180° - הקוטב השמיימי הדרומי) ולא ביחס לקו המשווה השמיימי כפי שמקובל בימינו (90° - הקוטב השמיימי הצפוני, 0° - קו המשווה השמימי, 90°- - הקוטב השמיימי הדרומי). העצמים שבקטלוג תוארו באופן דומה לאופן התיאור בקטלוגים של ויליאם הרשל תוך שימוש באותם הקיצורים. הוא לא ציין ישירות את תאריך התצפית אלא את מספריהן של התצפיות, כאשר התאריך של כל תצפית לא צורף לקטלוג עצמו. בסוף הקטלוג צירף ג'ון הרשל עשרות שרטוטים של ערפיליות נבחרות מתוך הקטלוג.[6]

בשנת 1847 פרסם ג'ון הרשל קטלוג נוסף של ערפיליות וצבירי כוכבים שבהן צפה ממצפה הכוכבים שהקים בדרום אפריקה על מנת לצפות בשמי הדרום. קטלוג זה הכיל 1,708 עצמים שמוספרו באופן רציף מ-2,308 בהתאם לעלייה הישרה שלהם, ותוארו בצורה דומה לעצמים מהקטלוג הקודם.[7]

הקטלוג הכלליעריכה

בשנת 1864 פרסם ג'ון הרשל את הקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים שכלל את כל העצמים משני הקטלוגים הקודמים וכן עצמים נוספים שהתגלו על ידיו ועל ידי אסטרונומים אחרים ושלא נכללו בקטלוגים הקודמים. הקטלוג הכללי נערך בצורה דומה לשני הקטלוגים הקודמים, אך מוספר מחדש, שוב על פי העלייה הישרה של העצמים. הקטלוג כלל את הציונים של העצם בקטלוגים הקודמים של ג'ון הרשל ושל אביו (אם היו כאלה) וכן ציונים נוספים עבור העצמים שהתגלו על ידי אסטרונומים אחרים, את המיקום של העצמים במערכת הקואורדינטות המשוונית בתקופת הייחוס 1960 (הנטייה ניתנה שוב ביחס לקוטב השמיימי הצפוני) ובנוסף צוין התיקון של הקואורדינטות עבור תקופת הייחוס 1880 ומספר התצפיות שבוצע כדי לקבוע את העלייה הישרה. העצמים תוארו בקטלוג בצורה דומה לתיאור שניתן בקטלוגים הקודמים וצוין מספק הפעמים שהעצמים נצפו על ידי ג'ון הרשל ועל ידי אביו בקטלוגים הקודמים.[8] קטלוג זה היווה את הבסיס לקטלוג הכללי החדש שפורסם 22 שנים מאוחר יותר על ידי ג'ון דרייר ושנמצא בשימוש עד היום. כאשר משתמשים בקטלוג הכללי לציון גרם שמיים כותבים את הקידומת GC לפני המספר הסידורי של העצם וכאשר משמשים בציוני הקטלוג הכללי החדש כותבים NGC לפני המספר הסידורי של העצם.

השימוש בעלייה הישרה כדי לקבוע את הסדר של העצמים בקטלוג יוצר בעיה אם רוצים להוסיף עצמים לקטלוג. מסיבה זו במעבר מהקטלוגים המוקדמים של ג'ון הרשל לקטלוג הכללי ובמעבר מהקטלוג הכללי לקטלוג הכללי החדש, היה צורך למספר מחדש את העצמים. בעיה נוספת בשיטת המספור, היא שבשל נקיפת ציר כדור הארץ הקואורדינטות המשווניות של גרמי השמיים משתנות והסדר של העצמים עשוי להשתנות, בעיקר כאשר יש לשני עצמים הבדל קטן בעלייה הישרה והבדל גדול בנטייה. כך למשל, לעצמים GC 68 ו-GC 69 (כיום מצוינים כ- NGC 136 ו-NGC 137 בהתאמה) היו בתקופת הייחוס 1860 קואורדינטות עלייה ישרה של 00ʰ 23ᵐ 41ˢ ו-00ʰ 23ᵐ 43ˢ בהתאמה, אך בתקופת הייחוס J2000 קואורדינטות העלייה הישרה שלהם הן 00ʰ 31ᵐ 30.7ˢ ו-00ʰ 30ᵐ 58.1ˢ, כך שמספריהם לא מייצגים את הסדר הנכון על פי העלייה הישרה שלהם.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ William Herschel: Catalogue of one thousand new nebulæ and clusters of stars, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 76 (1786)
  2. ^ William Herschel: Catalogue of one thousand new nebulæ and clusters of stars, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 76 p. 469-70 (1786)
  3. ^ William Herschel: Catalogue of a second thousand of new nebulæ and clusters of stars; with a few introductory remarks on the construction of the heavens, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 79 (1789)
  4. ^ William Herschel: Catalogue of 500 new neb nebulous stars, planetary nebula:, and clusters of stars; with remarks on the construction of the heavens, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 92 (1802)
  5. ^ Sir John F. W. Herschel: Observations of nebulæ and clusters of stars, made at Slough, with a twenty-feet reflector, between the years 1825 and 1833, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 123 (1833)
  6. ^ Sir John F. W. Herschel: Observations of nebulæ and clusters of stars, made at Slough, with a twenty-feet reflector, between the years 1825 and 1833, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 123, p. 495 (1833)
  7. ^ Sir John F. W. Herschel: Astronomical Observations Made During the Years 1834, 5, 6, 7, 8, at the Cape of Good Hope., Smith, Eldek & Co., Cornhill (1847)
  8. ^ Sir John F. W. Herschel: Catalogue of nebulae and clusters of stars, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 154 (1864)