קיזומבה

קיזומבהפורטוגזית Kizomba) הוא מונח המתאר סוגה מוזיקלית וסגנון ריקוד שמקורו באנגולה של שלהי שנות ה-70 של המאה ה-20 ותחילת שנות ה-80 .[1] מוזיקת הקיזומבה היא מוזיקה מודרנית המשלבת מקצב אפריקאי ומתאפיינת במקצב איטי ורומנטי.[2] השם לקוח משפת הקימבונדו, אחת השפות המדוברות באנגולה, ומשמעותו "מסיבה".[3]

היסטוריהעריכה

הניצנים ראשונים של ריקוד הקיזומבה היו בשנות ה-70 המאוחרות באפריקה, בעיקר במדינות אנגולה וכף ורדה אשר קיבלו עצמאות בשנת 1975, לאחר שנים שהיו תחת שליטה קולוניאלית של פורטוגל. מוזיקת הקיזומבה הושפעה מריקוד ומוזיקת הסמבה (Semba), הריקוד המסורתי של אנגולה, וכן ממקצבים אירופאיים שחדרו לאזור בזמן התקופה הקולוניאלית. אך שבעוד מוזיקת הסמבה מתאפיינת במקצב מהיר, מוזיקת הקיזומבה מתאפיינת במקצב איטי רומנטי ואף חושני יותר. מרבית שירי הקיזומבה הם בשפה הפורטוגזית אך עקב העלייה בפופולריות של הקיזומבה, ניתן למצוא שירי קיזומבה במגוון שפות. מוזיקאים מובילים בז'אנר הקיזומבה הם: נלסון פרייטס, מיקה מנדז, אטים, C4 פדרו, אנסלמו ראלף, קאלו פסקואל.

ריקוד הקיזומבהעריכה

ריקוד הקיזומבה הוא ריקוד זוגי בו הגבר נדרש למיומנות הובלה גבוהות על מנת לשמור על קצב נכון ועל איזון המשקל עם הבחורה. מצב הבסיס של הריקוד הוא עמידה צמודה של הגבר המוביל מול האישה המובלת, חזה מול חזה. ההובלה נעשית מהחזה, כשיד ימין של הגבר עוטפת את גב הבחורה ומשמשת כמסגרת תומכת להובלה. יד שמאל של הגבר אוחזת ביד ימין של הבחורה ואינה משפיעה כלל על הריקוד. כאמור, ריקוד הקיזומבה הוא איטי והוא מורכב מצעדים מדויקים ו"רובוטיים", תוך כדי דריכה חזקה של כף הרגל על הרצפה. הריקוד הוא רומנטי במהותו ומעביר רגש בין הרוקדים, אך הוא יכול להיות אף בעל אופי חושני.[1] ריקוד הטרשינייה, ממשפחת ריקוד הקיזומבה, הוא למעשה הגרסה החושנית המובהקת של הקיזומבה. רקדני קיזומבה פופולריים הם: שרה לופז (ספרד), אלביר (ספרד), טוני פירטה (צרפת), מורנסו (אנגולה).

פופולריותעריכה

ריקוד הקיזומבה זוכה לפריחה. מוקדים מרכזיים בהן הריקוד זוכה לפופולריות עצומה הן בצרפת ופורטוגל ובמדינות מזרח אירופה רבות, בעיקר בקרב מדינות יוצאות ברית המועצות, כגון: רוסיה, ליטא, אוקראינה, לטביה. מדינות נוספות בהן הריקוד צובר תאוצה הן מדינות סקנדינביה, גרמניה, ספרד, ארצות הברית.

קיזומבה בישראלעריכה

ריקוד הקיזומבה נכנס לישראל בעשור השני של המאה ה-21, אך לא זכה לפופולריות גדולה. עם זאת, החלה התעוררות וניתן לראות את הריקוד במגוון מועדוני ריקוד לטיניים (אף על פי שהריקוד עצמו אינו לטיני) וכן בפסטיבלי מוזיקה לטינית המתקיימים במהלך השנה באילת ובמוקדים אחרים בארץ.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 Oyebade, Adebayo O., Culture and Customs of Angola, Greenwood Publishing Group, 2007, עמ' 156, ISBN 9780313331473
  2. ^ Caroline Weeks, Get Moving with Kizomba: The Art of Connection, ‏Sept. 14, 2016
  3. ^ What is Kizomba, kizombacommunity