קייניזם

תופעת טבע שבה צאצא בוגר פוגע בצעיר

קייניזם או סינדרום הבלאנגלית: Cainism) היא תופעה שכיחה בתהליך גידול הצאצאים אצל מספר משפחות עופות, בדגש על עופות דורסים גדולים כעיטים, אך גם אצל עופות אחרים ממשפחת החסידתיים, סולתיים, פרגטיים, שחפיים, אנפתיים, פזאיים, עורביים וכן אצל מיני צרעות. התופעה מתבטאת בכך שבעקבות הטלה א-סינכרונית (לא בו-זמנית) של שתי ביצים או יותר פוגע הגוזל הבוגר (על פי רוב) בגוזלים הצעירים ולעיתים אף מביא למותם ימים ספורים לאחר בקיעתם.

סולת נסקה עם אפרוחה. אצל סולות נסקה ישנה תחרות קשה בין שני האחים ובמקרים רבים הבכור הורג את אחיו או מרחיק אותו מהקן לתמיד וכך הוא מת.

את המונח טבע ונדלנד (Wandlend) במאמרו משנת 1958 בשל הדמיון בין התופעה לסיפור התנכ"י שבו הורג קין את הבל, אחיו הצעיר. ונדלנד הבדיל אותו ממושג כללי יותר, Fratricide או Siblicide - רצח אחים, המאגד מקרים בעולם החי של גידול צאצאים רבים יותר משניים, או כאשר הגורם לתופעה הוא היעדר מזון בכמות מספקת.

ההבדל העיקרי בין קייניזם אובליגטורי לקייניזם פקולטטיבי, טמון במידת הקיים וההכרחי של ההתנהגות. קייניזם אובליגטורי מתייחס להתנהגות שבה אחים נוהגים תמיד בהתנהגויות תוקפניות ולעיתים קרובות קטלניות זה כלפי זה. התנהגות זו נקבעת גנטית והיא קיימת תמיד במין, ללא קשר לתנאים חיצוניים כגון זמינות משאבים או תחרות. קייניזם פקולטטיבי, לעומת זאת, היא התנהגות המתרחשת בתנאים מסוימים או בנסיבות מסוימות, כגון כאשר המשאבים מוגבלים והתחרות בין אחים נעשית עזה. ההתנהגות לא תמיד קיימת במין ותלויה בגורמים חיצוניים. הבדל נוסף בין קייניזים אובליגטורי לפקולטטיבי הוא תדירות ההתרחשות. התנהגות אובליגטורית נצפתה יותר במקרי קייניזם ואילו התנהגות פקוללטיבית נצפתה יותר במינים המטילים יותר מ-2 ביצים בתטולה אחת.

במחקר שנערך על התופעה בעיט חורש (Aquila pomarina)[1] תוצפתו קנים בהם הייתה אספקת המזון לגוזלים סדירה ומספקת. ככלל נראה שאספקת מזון לא מהווה גורם לתופעה במרבית המקרים. ידוע כי מספר גורמים יוצרים את התופעה במין זה:

  • ההטלה והבקיעה האסינכרונית יוצרים הבדל התפתחותי בין הגוזלים.
  • הגוזל הבוגר בוקע במשקל גדול יחסית לאחיו ומתוך ביצה גדולה יותר.
  • התנהגות אגרסיבית של הגוזלים במין זה.
  • איום והפחדה מצד הגוזל הבוגר, גם כאשר אין פער ברור לעין בגודל או במשקל, הגורם לגוזל הצעיר לדרוש פחות מזון ולהימנע מלהתקרב לגוזל הבוגר בזמן ההאכלה.
  • הגוזל הצעיר מקבל תשומת לב פחותה מאמו או מהוריו, על אף גודלו וקשיו בהשגת מזון.

קיימות מספר סברות לסיבת הטלת הביצה השנייה. הסבר אחד מסתמך על קטנותה של הביצה ביחס לביצת הבוגר. משערים כי התופעה מעידה על תהליך אבולוציוני הדרגתי במעבר בין הטלת שתי ביצים להטלת ביצה יחידה, והמשך הישרדות המין גם במקרה של הישרדות פרט יחיד מכל תטולה.
במחקר שדן בקייניזם המביא לקניבליות בקרב פרסים[2] נבחנה ההיפותזה של הטלת הביצה השנייה כ"ביצת ביטחון" (insurance-egg). במקרים הנידונים במחקר זה, הגוזל הצעיר מצליח לפרוח מהקן כאשר הביצה הראשונה לא בוקעת או שהאח הבוגר מת. במין זה קיים פער גדול בין הטלה להטלה, תרחיש אחד מוביל לקייניזם אגרסיבי ותרחיש שני מוביל לשרידותו של הצעיר במקרים בהם מת האח הבוגר.

במחקר שבדק קייניזם פקולטטיבי בקרב דיות שחורות (Milvus migrans) נצפתה העדפה מצד האם להאכלת הגוזל הצעיר. במין זה הודגמה אסינכרוניות מתונה (פער קטן בין צאצאים בתטולה) המהווה מעין פשרה אבולוציונית המקטינה את אלימות התופעה. ניתן להסביר זאת בהרגלי שיחור מזון אופורטוניסטיים של הדיה המצויה ומוכנות למצב של מחסור במזון.[3]

הסבר שכיח[4] לתופעה מתבסס על כך שקייניזם אובליגטורי אובחן ב-23 מינים של דורסי יום, אשר כפריטים מתבגרים סובלים מתמותה מרובה ומתחרות על אתרי רבייה. ניתן לשער שקייניזם מתפקד כברירה כלפי איכותו של השורד ויכולותיו התחרותיות. מות "הבל" מבטיח עלייתו במשקל של "קין", דבר החיוני להישרדותו בתקופת ההתבגרות. מצב שבו תחרותיות מוגברת של פרט יחיד עדיפה מבחינה אבולוציונית על חייו של פרט נוסף, אפשרי רק במינים בעלי תוחלת חיים ארוכה יחסית.

נמצא מתאם בין תטולה רבה ותוחלת חיים קצרה יחסית לבין נטייה קייניסטית. בקייניזם פקולטטיבי המתרחש במינים רבי תטולה, מתאפשר גידול של יותר מצאצא יחיד ב-10% מהמקרים, למרות אגרסיביות בין אחים. קייניזם אובליגטורי בעופות מאריכי חיים מתרחש כאשר אוכלוסייה מגיעה למצב רוויה (קרי תחרותיות רבה על משאבים), והשליטה במצב זה נמצאת לעיתים בידי ההורים, אשר לא מדכאים את התופעה.

גם במינים אובליגטורים התופעה תלוית זמן. לפי אסטרטגיית השימור של עיט החורש[5] מוציאים החוקרים את הביצה או הגוזל הצעיר מהקן, מגדלים אותה באמצעות עוף אומן ומחזירים אותה לאותו קן בסמוך למועד הפריחה, כאשר רמת התוקפנות בין האחים יורדת ואין סכנה להיווצרות קייניזם.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Meyburg, BU. 2002. On cainism in the Lesser Spotted Eagle (Aquila pomarina) and a possibleexplanation for the phenomenon in this and other eagle species. p. 53-61 in Raptors in the NewMillennium., Eds., R. Yosef, ML Miller and D. Pepler. International Birding and Research Centreat Eilat, Israel.
  2. ^ Margalida, A., Bertran, J., Boudet, J. & Heredia, R. 2004.Hatching asynchrony, sibling aggression and cannibalism inthe Bearded Vulture Gypaetus barbatus. Ibis 146: 386–393.
  3. ^ Vinuela J, 1999. Sibling aggression, hatching asynchrony, and nestling mortality in the black kite (Milvus migrans). Behav Ecol Sociobiol 45: 33-45.
  4. ^ Simmons, R. E. 1988. Offspring quality and the evolution of cainism. Ibis, 130, 339–356
  5. ^ Meyburg, B.-U., Langgemach, T., Graszynski, K. andBohner, J. 2004. The situation of the Lesser SpottedEagle Aquila pomarina in Germany: the need for anaction plan and active conservation. In: R. D. Chan-cellor and B.-U. Meyburg (eds) Raptors Worldwide.WWGBP/MME